ההתקוממות בעולם הערבי: מי הבא בתור?
ניסיונותם של מנהיגי מדינות ערב להשקיט את המהומות העממיות מצליחות להחזיק באופן זמני. אבל אפילו אסד מבין את השבריריות של המצב באזור.
למרות האמירה החזקה הזו אסד מעדיף כנראה להתעלם מהעובדה שמיעוט עלאווי, המונה כעשרה אחוזים, שולט ומדכא כ-75 אחוז מוסלמים סונים בסוריה. שושלת אסד דיכאה כל סממן אופוזיציה בכוח רב: השיא היה במחאות 1980 כשהצבא הסורי הרג אלפי מורדים סונים, תומכי הזרם האיסלאמי. בשנים האחרונות פעל גם אסד עצמו באגרסיביות נגד ניסיונות של האיסלאמיסטים להרים את ראשם.
בתחילת החודש ניסתה האופוזיציה הסורית לארגן יום זעם, בדומה לאירועים במצרים, אולם היא נכשלה במשימתה. כעבור שבועיים, פרצה בדמשק הפגנת מחאה ספונטנית, בעקבות תקיפת אזרח על ידי שוטר. המשטר, במקום להגיב בכוח, שלח את שר הפנים לפייס את המפגינים.
אצל מלך בחריין, חמד בן עיסא, המצב הפוך. מיעוט סוני הוא זה ששולט על רוב שיעי, שדורש כעת את זכויותיו. מסמכי ויקיליקס חשפו טענות של בחריין, מהשנים האחרונות, לפיהן סוריה, איראן וחיזבאללה מתסיסות את השיעים נגד בית המלוכה. אך ההפגנות בבחריין, שהחלו לפני האירועים בלוב, נבלמו מעט לאחר שהמלך החליט להסיג את הצבא מהרחובות, בניסיון לפתוח בדיאלוג עם המפגינים.
כדי לפייס את האופוזיציה השיעית הורה המלך לשחרר עצורים מהאירועים האחרונים, אולם המפגינים לא עצרו גם אתמול. בעיר הבירה מנאמה נערכה הפגנה של כ-30 אלף בני אדם, שדרשו שינוי פוליטי במדינה המפרצית. הם דרשו לפטר את ראש הממשלה ולנקוט רפורמות שיביאו לדמוקרטיה אמיתית, שתשים את השיעים בעמדת כוח.
האם האש תתלקח מחדש באלג'יריה ובאיראן?
גם נשיא אלג'יריה, עבד אל עזיז בוטפליקה עשה אתמול צעד נוסף כדי לפייס את אזרח מדינתו, אשר דורשים שינוי פוליטי. לאחר 19 שנים, החליטה הממשלה להסיר את המשטר החירום, שהוטל על המדינה בעקבות מלחמת האזרחים של שנות ה-90. הצו ייכנס לתוקפו באופן מיידי, ויגביל את יכולתו של הצבא לפעול ככוח שיטור ופיקוח. עם זאת, המהלך הזה לא ישפיע על החיים הפוליטיים באלג'יריה, ולכן קיים סיכוי נמוך שהוא יספק את דעת הקהל.
אלג'יריה הייתה הראשונה שנדבקה בגל המחאה הכלל ערבי, במקביל למחאות הענק בתוניסיה. אלפי צעירים יצאו לרחובות באלג'יר הבירה ובהמשך גם בערים נוספות. ההפגנות החלו לאחר שהממשלה הודיעה על העלאת מחירי החלב, הסוכר והחיטה. ההפגנות לבשו ציביון אלים, במהלכן תקפו המפגינים את כוחות הביטחון והעלו באש תחנות משטרה ומבני ציבור. מאז
נרגעו מעט הרוחות, אולם חוסר שביעות הרצון עדיין מטריד את השלטון, אשר חושש כי בכל רגע תתלקח האש מחדש.
אל מול המדיניות החששנית של מדינות ערב, ממשיך מחמוד אחמאדינג'אד, נשיא איראן לפעול בנחישות כדי לדכא כל ניסיון של האופוזיציה לפעול נגד השלטון. למודי ניסיון מהפגנות הסטודנטים ב-2009 פועלים כוחות הביטחון האיראנים, בסיוע מיליצית הבסיג', בשיטתיות נגד המפגינים וראשיהם.
אתמול עצרה המשטרה את בנו של מהדי כרובי, מראשי האופוזיציה, וניסתה לעצור בן נוסף. "התנועה הירוקה", מצדה, בראשותם של כרובי ושל מיר חוסיין מוסאווי, הבטיחה להמשיך במחאה נגד שלטון השמרנים. כעת נותר להמתין לסוף השבוע, כדי לראות אם דורשי השינוי באיראן, ולצדם המפגינים במדינות הערביות, ינצלו את המומנטום וימשיכו הלאה, כדי להפיל את השלטון הבא.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם