ליוון נמאס להיות שער הכניסה למהגרים
אזור הגבול של יוון וטורקיה הפך למוקד משיכה למהגרים. באיחוד שלחו יחידה מיוחדת, אבל היוונים שבים לפתרונות המוכרים: גדר ומתקני מעצר
לאחרונה מחוות הנימוס ניתנות במשורה. זה משום שגל הולך וגובר של נשים, גברים וילדים גילה לאחרונה שמעבר הגבול הזה הוא הכניסה האחורית הכי קלה למי שמנסה למצוא את הדרך לאיחוד האירופי.
מצב הרוח מתוח כעת, אבל נדמה שזה לא מפריע לקצין המשטרה פרנק רה. הגרמני המוצק הזה, החבר ב"פרונטקס" - סוכנות פיקוח הגבולות של האיחוד - מתענג על תפקידו החדש בהגנה על גבולות היבשת. "אה", הוא אומר ופניו הרחבים זוהרים. "חשוב לתמוך ביוונים. אחרי הכל, זה הגבול של אירופה".
רה הוא חלק מיחידת הפעולה בגבול, המונה 175 איש שנשלחו לאזור על ידי האיחוד בנובמבר האחרון. אבל בממשלת יוון מודאגים שתגבורים מעין אילו אינם מספיקים. בממשלה הסוציאליסטית הודיעו לאחרונה כי הם מתכוונים להציב גדר תיל לאורך הגבול. גורמים רשמיים אומרים שהגדר תהיה מצוידת במערכות סונר ובחיישנים תרמיים, בדומה ל"חומות" דומות על הגבולות בספרד, בליטא ובצרפת.
"אם הגדר הייתה יכולה להיות מוכנה מחר, היינו עושים זאת", אומר כריסטופר פאפוטסיס, השר להגנה אזרחית של אתונה. "יוון היא לא גן עדן. היא נמצאת בעיצומו של משבר כלכלי. המשכורות במדינה במגמת ירידה, האבטלה גואה ואין מספיק עבודה לאנשים שלנו או למהגרים שכבר נמצאים כאן. התקווה שלנו היא כי הגדר תשלח מסר למי שרוצה להיכנס למדינה".
באתונה הגיעו לקצה הסבלנות לגבי זרם המהגרים שנכנסים למדינה. ביוון שורר כעת המיתון החמור ביותר מאז מלחמת העולם השנייה, מלווה בעלייה במתחים החברתיים, בשנאת זרים ובקיצוניות פוליטית, ובבירה נרשם מקבץ מדאיג של מתקפות על קהילות מהגרים. לפני כשבועיים הוגברו הסיורים לאורך הגבול בציפייה לזרם חדש של מהגרים בעקבות ההפיכה במצרים.
בשנת 2009 הצליחו כ-3,600 מהגרים לעבור את הגבול לא רחוק מעיר השוק אורסטיאדה. ב-2010 המספר הגיע לפי עשרה, 36 אלף, ויוון הפכה לנמל הכניסה המועדף על 90 אחוז מהמהגרים הלא חוקיים שמגיעים לאיחוד האירופי.
"הם באים בכל שעה, ביום ובלילה", אומר מפקד המשטרה של אורסטיאדה, גיאורגוס סלמנגס. "הם באים לא מהמזרח התיכון ומאסיה וגם מכל רחבי אפריקה, ממקומות שאפילו לא שמעתי עליהם בעבר. לפני כמה ימים אפילו תפסנו קבוצה מהרפובליקה הדומיניקנית. הייתי צריך לחפש במפה איפה זה".
לפני שנתיים עוד ניסו מהגרים להיכנס ליוון דרך האיים שלאורך החוף הטורקי. לפני זה התמקדו מאמצי ההגירה במערב אגן הים התיכון,
סלמנגס אומר שהבעיה היא בגבול הפרוץ בין יוון לטורקיה, שרובו עובר לאורך נהר האיברוס. בשנה שעברה טבעו 22 בני אדם בניסיון לחצות את הנהר, והרבה יותר קל לחצות את רצועת האדמה שמפרידה בין שתי המדינות. כשהחמניות וגבעולי התירס נמצאים בשיא פריחתם, יחידות הסיור על הגבול עסוקת במשחק חתול ועכבר עם מהגרים שמנסים להיכנס ליוון.
"חתיכת האדמה הקטנה הזאת היא שורש הבעיה", מקונן סלמנגס. "אין שום מכשול שימנע מהם לעבור, והם מנצלים את זה. עד לאחרונה לא היה לנו שום שיתוף פעולה מצד טורקיה. רבים מהאנשים האלה באים לאיסטנבול בטיסות זולות, ואז הם נעזרים במבריחים כדי להגיע לאדריאנופוליס. יש ימים שבהם 300 איש עוברים את הגבול. זה גל בלתי נשלט, והדרך היחידה לעצור אותו היא באמצעות גדר".
מספר המהגרים ירד מאז הגעת "פרונטקס" לשטח. אבל הסימנים למהגרים נשארו בבגדים הישנים שפזורים על הגבעות, בנעליים בתחתיות של נקיקים, בשמיכות שנזרקות לערמות אשפה. זרם המהגרים שינה לחלוטין את קצב החיים באחד האזורים המבודדים ביוון. המקומיים, רובם חוואים, מדברים על הפחד שחשו כשפגשו אלפי בני אדם מאזורים כמו אפגניסטן ועיראק, אלג' יריה ומרוקו, הודו, קונגו וסומליה.
"זאת שיירה אנושית שלא תיאמן", אומר גיורגוס ליאקידס, מנהל מכולת בנאה-ויסה, הכפר הראשון אחרי הגבול. "אתה מתעורר ומוצא אותם על סף דלתך. בלילה אתה יוצא להשקות את השדות ומוצא אותם מסתתרים בשיחים. אנחנו מזדהים עם הסבל שלהם, גם אנחנו בני אדם. אבל אנחנו מפחדים. בעבר לא היינו נועלים דלתות, עכשיו אנחנו דואגים".
רובם של המהגרים שמצליחים לעבור מסגירים את עצמם למשטרה היוונית, והם צמאים לקבל את המסמכים שיאפשרו להם להישאר עד 30 יום במדינה. בתיאוריה, הם אמורים להיות מגורשים בסיום התקופה, אבל למעשה רבים מהם נעלמים ברחובות של אתונה ומשם הם מנסים להתגנב למדינה אחרת באיחוד האירופי.
את המהגרים מסננים במתקן מעצר מחוץ לאורסטיאדה. מתוך קירות הבניין עולים קולות העצורים הצועקים "חופש, חופש". אתונה ספגה לא מעט ביקורת מצד ארגוני זכויות אדם על התנאים במתקנים האלה ועל הטיפול של הרשויות בפליטים. בחודש שעבר, מספר מדינות באיחוד לא הסכימו להחזיר מהגרים שהגיעו מיוון, בשל התנאים הקשים השוררים שם.
גורמים רשמיים מסכימים שגם כשהחומה תיבנה, המבריחים ימצאו דרך אחרת. "זה כמו מים. אם יעצרו אותם - תמיד הם ימצאו נתיב אחר לזרום בו", אומר סלמנגס. בגבול הצפוני של יוון, אירופה נמצאת תחת מצור. עם גדר או בלי, המתח, התסכול ומשחקי המחבואים הקטלניים רק החלו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם