עבריין מין חרדי לבג"ץ: אפשרו לעלות לישראל
חרדי תושב ארה"ב, שהורשע בעבירות מין בקטינה, עתר לבג"ץ לאחר שמשרד הפנים מתנגד לעלייתו לארץ. "חטאתי אבל שילמתי מחיר"
"אכן חטאתי, ועברתי עבירה שאינה קלה, ואולם נשפטתי וריציתי את עונשי על המעשה החד פעמי שביצעתי. שילמתי על מעשי בשלילת חירותי למשך 13 שנה בכלא האמריקאי, ואינני מהווה כל סכנה לשלום הציבור. לא חזרתי על התנהגות זו לא בארצות הברית ולא בישראל. להיפך, הנני אדם שקט המקדיש את עיקר זמני ללימוד התורה. מצאתי אשה חדשה שעמה אני רוצה לפתוח פרק ב' בחיי בישראל", טוען העותר המבקש מבג"ץ להתערב לטובתו.
לעתירה הצטרפה אשתו הישראלית, הקובלת כי סירוב משרד הפנים פוגע בזכויותיה החוקתיות להקים משפחה בישראל.
יחד הם טוענים, כי החלטת המשרד היא "בלתי סבירה ובלתי מידתית", בהתחשב בזמן הרב שעבר מאז ביצוע העבירה, בה הורשע הבעל, לפני 20 שנה. "נקלענו – הם אומרים – למצב קפקאי מוזר. מחד, מדינת ישראל, באמצעות מערך בתי הדין הרבניים הממלכתיים, הכירה בתוקף גיור הבעל ובתוקף נישואינו, כדין, על פי חוקי המדינה, אך מאידך המדינה אינה מכירה בזכויותינו הנובעות מקשר נישואין זה, לרבות זכותו של העותר להיות אזרח ישראלי מן השורה וזכותה של העותרת להקים משפחה במולדתה – בישראל".
העתירה הוגשה לבג"ץ, באמצעות עו"ד גלעד ומיכל קורינאלדי, שמונו לייצג את בני הזוג, על ידי הלשכה לסיוע משפטי במשרד המשפטים. היא מעלה לדיון עקרוני את השאלה למשך כמה זמן יכול לדבוק באדם קלון פלילי, בעבירות מין, שיש בו כדי למנוע את עלייתו לארץ. "כתם בעברו של אדם אינו אות קין נצחי וכל אדם ראוי, על פי חוק, למירוק תיקון ותשובה", גורס עו"ד גלעד קורינאלדי.
בני הזוג עברו אחר כך להתגורר במדינת מישיגן, ואולם שם חרב עליהם עולמם לאחר שהאיש הורשע בביצוע עבירות מין בקטינה, שהתגוררה עם משפחתה בביתם. הוא נדון לעונש של 15 שנות מאסר בפועל, ולאחר שהופחתו שנתיים ממאסרו בשל התנהגות טובה, הוא השתחרר מהכלא בשנת 2005, בלא שהוטלו עליו כל מגבלות. במקביל לריצוי עונשו הוא התגרש מאשתו.
עם שחרורו מן הכלא הוא חזר לניו יורק, החל לעבוד לפרנסתו כנהג משאית, למד תורה בישיבה והשתייך לקהילה חרדית. בשנת 2008 הוא הגיע לישראל לביקור כתייר, ובין השאר ביקר במערת אליהו הנביא בכרמל, הידועה כאתר אותו פוקדים רווקים ורווקות המתפללים למצוא זיווג.
במערה הוא פגש, לדבריו, אשה ישראלית, חוזרת בתשובה, גרושה, שבאה למערה להתפלל לשידוך עבורה. השניים קשרו ביניהם קשר, ולאחר מספר חודשים, הם נישאו זה לזו כדת וכדין.
בעקבות נישואיהם ורצונה של האשה להישאר בישראל, פנה העותר, בחודש מרץ 2009, ללשכת משרד הפנים בחיפה להסדיר את מעמדו החוקי בארץ, מכוח היותו יהודי הזכאי למעמד מכוח חוק השבות, וכן מכוח היותו נשוי לישראלית.
יותר משנה אחר כך, במאי 2010, השיב לו משרד הפנים כי החליט לדחות את בקשתו משני נימוקים: א. גיורו נעשה על ידי "בית דין לא מוכר" ב. יש לו עבר פלילי, וחוק השבות קובע סייג המאפשר לשלול מעמד מזכאי שבות אם הוא "בעל עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור".
העותר לא ויתר ופנה לבית הדין הרבני בחיפה, אשר קבע ביולי 2010, כי גיורו נעשה כדת וכדין. לאור זאת, הסכים משרד הפנים לבחון את מעמדו מחדש, ואולם עד כה לא הודיע לו על תוצאת הבירור.
"אני יהודי חרדי, התגיירתי מתוך רצון להשתלב בעם היהודי, הגעתי ארצה ומצאתי את בחירת לבי ונישאתי לה. לא באתי לכאן כדי להתיישב על קרקע נוחה לפעילות עבריינית, אלא במטרה לבנות ולהקים בית נאמן בישראל", הוא טוען.
עו"ד גלעד קורינאלדי מוסיף כי משרד הפנים לא הצליח להביא כל ראיה ברורה וחד משמעית, כפי שנדרש ממנו, כדי להצביע על מסוכנותו של העותר לשלום הציבור.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם