היכון, הכן, צא!
לוסי אהריש מקציבה לאנשי קשת שלושים שניות לשכנע אותה למה היא זאת שצריכה לחזור לצפות ב"האח הגדול". דעה
לוסי אהריש נוי פרידמן
אבל וה"אבל" הוא גדול- כשאתה נמצא במשבצת השידור הנחשקת ביותר בטלוויזיה, פעמיים בשבוע, כמעט 40% רייטינג, בערוץ 2- אני מצפה שתתנהגו בהתאם. "המעבדה האנושית" שמביא "האח הגדול" כמידי שבוע למרקע שלנו היא כוח. קהל היעד שכולל ילדים ובני נוער הם כוח, מאות הטוקבקים שנכתבים על כל ידיעה שקשורה בתוכנית הם כוח, היכולת לשלוט בחייהם של 16 אנשים במשך 99 ימים היא כוח. כל אלה הם כוח אדיר שלצערי הביא במקרה זה לעיוורון. ודווקא כשנמצאת בידיך כמות עצומה כזאת של השפעה הדבר האחרון שאתה יכול להרשות לעצמך הוא לאבד את הראש ולקוות שאיש הסאונד לא עשה את הפשלה שתצדיק את כל מה שנאמר עד כה על התוכנית.
החופשה שלקח יורם זק מעריכת התוכנית מבורכת ומוערכת. כמו באהבה שלפעמים צריך להתרחק כדי לדעת להעריך את מה שהיה לך בין הידיים כך גם כאן. להתרחק כדי לחשוב על המזכירה שיושבת בכניסה, על עוזרת הבמאי על המפיקה על עוזרת ההפקה, על אשת יחסי הציבור שצריכה להתמודד עם האמירה הזאת. ואולי הכי חשוב על כל אותם ילדים שממלאים את נווה אילן כמידי שבת ולרגע עלולים לחשוב שאמירות כאלה יכולות לעבור לסדר היום.
ומאיתנו העיתונאים לא נותר לי להגיד,
אלא שאנחנו חבורה של פחדנים ויפי נפש. הלא אם האמירה הזאת הייתה נאמרת בין ארבעה קירות, סתם דוגמא, בין נשיא מדינה למזכירה (אה, נכון גם זה היה) הרי שהכותרות היו זועקות: נא להעמיד לדין.
אז עכשיו אני פונה לקברניטי קשת: יש לכם שלושים שניות לשכנע אותי למה אני זו שצריכה עכשיו להמשיך וללחוץ בשלט, פעמיים כי טוב שתיים שתיים? ותיזכרו שחכמים מאיתנו אמרו כבר בספר משלי: כי לא לעולם חוסן! ובעזרת פלאי הטכנולוגיה הפעם זה גם הוכח.
לוסי אהריש היא מגישת התוכנית "נבחרת החלומות" בערוץ הראשון
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם