בכל זאת טורקיה
ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה שהנושא האנטי-ישראלי יהווה בסיס לשיתוף פעולה בין איראן לטורקיה. זה הזמן לשקם את היחסים
באופן שאינו מאוד מפתיע, נראה שמי שהיה נגד ויתורים מדיניים לפני האירועים הדרמטיים תומך עתה בגישת ההסתגרות ומי שהיה בעד התקדמות בתהליך השלום מאמין שהאירועים האחרונים רק חיזקו צורך זה. הדבר היחיד שנראה שהשתנה הוא סוג ההנמקה ועוצמתה. על אף השוני בין הגישות, הרי שגם על פי ההיגיון של גישת ההידברות וגם על פי ההיגיון של גישת ההסתגרות ניתן להצביע על חשיבות שיקום יחסי ישראל-טורקיה.
לפי גישת ההידברות, נתניהו צפוי להשתכנע שלאור ההתפתחויות האחרונות אי אפשר עוד לסמוך על כך שהחזית הדרומית תהיה רדומה ולאור האיומים הרבים הקיימים מצפון וממזרח עליו לפתור את הסכסוך עם סוריה או עם הפלסטינים. בתהליך ההתנעה מחדש של המשא ומתן שוב תעלה סוגיית התיווך. ברור הוא שיהיה קשה עד בלתי אפשרי להגיע להסדר ללא תיווך אמריקאי, אך זה אינו אומר שהיא צריכה להיות מתווכת בלעדית.
הוספתה של טורקיה כמתווכת יכול להעניק לגיטימציה בעולם המוסלמי להסכם שייחתם. דווקא עמדתה הביקורתית של טורקיה כנגד ישראל בשנים האחרונות יכולה לתת משנה תוקף לתמיכה טורקית בהסכם כזה. כך למשל בסקר דעת קהל שנערך לאחרונה בשבע מדינות ערביות ובאיראן כמעט שמונים אחוז מהמשיבים גרסו שעל טורקיה לשמש מתווכת בסכסוך הישראלי-פלסטיני. מעבר לכך, יש יתרונות בכך ששחקנית איזורית עם יכולת השפעה על הצדדים תהיה מתווכת. יש להזכיר בהקשר זה שאולמרט אמר על התיווך הטורקי בין ישראל וסוריה שהוא היה הוגן ואיכותי ושבשאר אסד עצמו טען שעל טורקיה לשמור על יחסים טובים עם ישראל אם היא מעוניינת להמשיך בניסיונות התיווך בין הצדדים.
בנוסף ליתרונות הגלומים בסיוע טורקי בהגעה להסכם שלום, סוגיית התיווך משמעותית מבחינת יחסי ישראל-טורקיה. אמנם בעייתי להפריד בין הדברים, אך לאור הקשיים להגיע לפשרה עם הטורקים בעניין המשט, לפחות דרך סוגיית התיווך ניתן יהיה להדגים את רצונה של ישראל להביא לשיפור ביחסים. מעבר לכך התקדמות בתהליך המדיני בעבר כמעט תמיד הובילה לשיפור ביחסי ישראל-טורקיה. באווירה כללית טובה יותר ניתן יהיה אם כן לצמצם את הנזק שגרמה פרשת המשט ליחסים.
המעניין הוא שגם לפי גישת ההסתגרות, לישראל כדאי לשפר את היחסים עם טורקיה או לפחות להימנע בצורה גורפת מהצהרות אנטי-טורקיות. הסקרים מנבאים שהבחירות ביוני הקרוב בטורקיה שוב יובילו לכך שמפלגת הצדק והפיתוח בראשות ארדואן תוכל להקים ממשלה ללא שותפות קואליציוניות. כך, בהמשך להצהרתו
טורקיה אכן אינה אותה בת ברית נאמנה של המערב כפי שהייתה, אך ישראל הצליחה בעבר למצוא את הדרך לשתף פעולה עם ממשלת טורקיה בהנהגת ארדואן. האצת תהליך היחלשות מצרים תוביל להתחזקות של מעצמות אחרות באזור. המרוויחות הגדולות יהיו ככל הנראה איראן וטורקיה. ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה שהנושא האנטי-ישראלי יהווה בסיס לשיתוף פעולה בין שתי מעצמות חזקות אלו. המחיר עבור שיקום היחסים עם טורקיה, על-אף דעת הקהל העוינת את טורקיה כיום בישראל, הוא נמוך פי כמה מכל בחינה שהיא מהסכם שלום עם הפלסטינים או הסכם שלום עם סוריה. התמורה לעומת זאת משיתוף הפעולה בין שני "איים של יציבות" כאלו, על-אף כל המשקעים שנוצרו, מובטחת יותר.