ראשי » חדשות » יהדותגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

חמש שאלות לתקשורת העוינת: אין דין, יש אילנה דיין

האם "קשת" הגזימה עם האח הגדול, מהו הפטנט שיציל את אילנה דיין, מתי אסור להגיד ערבים ואיך סוקר מות שופט. שאלות לתקשורת עוינת

1. אין דין ואין דיין?
אילנה דיין הולכת כנראה לזכות בערעור שלה נגד סרן ר'. אחרי שבית המשפט המחוזי (השופט נועם סולברג) תמך בגרסתו של הלוחם ר', ששמו הטוב נפגע והושחר בתחקיר של "עובדה", דיין הלכה לעליון ואופס, שם רוח הדיון היא אחרת. השופטים ככל הנראה יפסקו שדיין אינה אשמה, בשל טיעון לפיו הכתבה היה "אמת לשעתה". כלומר, הד"ר למשפטים מגיעה לשופטי העליון, ושם היחס מתהפך. אנחנו לא משפטנים, אבל, איך לומר בעדינות, למה אנחנו לא מופתעים?

"כלכליסט" דיווח לפני מספר ימים כי "עו"ד אמנון זכרוני הותקף בידי המון בבית המשפט בנצרת" מעניין, כי כאשר יש הצתה של קוראן במסגד החשד הוא ש"מתנחלים" עשו את זה, כאשר יש הונאה של מוסדות חינוך החשודים הם "החרדים", אבל רק כאשר חמולה של ערבים שקרוב משפחה שלהם חשוד ברצח אכזרי תוקפת פרקליט בכיר שהגיע לבית המשפט, מדובר ב"המון". כי ככה זה, מותר ורצוי לתייג מתנחלים וחרדים,

אבל זה לא פוליטיקלי קורקט לכתוב "ערבים" בהקשר שלילי. 

ומעבר לכך: הדיווח לא הגיע בכלל לעמודי החדשות, לא פתח מהדורות. אף אחד לא חיפש מצלמות אבטחה שבטח קלטו את התקרית, ולא הלך לראיין עדי ראייה. בכירי המגזר הערבי בנצרת לא נאלצו לגנות ולהתנצל ולומר כי אלה עשבים שוטים.

אחד ממבקרי הטלוויזיה כתב שהוא מתפלל לאלוקים שלא יהיו עוד "סדרות דתיים" בערוץ 2. אנחנו מצטרפים לתפילה. לפחות כל עוד הסדרות מציגות את העולם הדתי באופן עילג והזוי כמו "סימני שאלה" החדשה (שברוך השם, גם ברייטינג לא מתרוממת). באמת היה צריך לעבוד קשה כדי לשבור את שיאי הבורות של סדרות קודמות, אבל היוצרים הצליחו. חמושים בפאות ובביטויים אלק-חרדיים השחקנים נראים מבוהלים ולא אמינים, ומצליחים שוב ללכלך על "עולם החושך" מול "עולם האור".

על כל הצער והטרגדיה שנלוו להתאבדות השופט מוריס בן עטר ז"ל, אסור היה להתמסר בקלות לתלונות השופטים על עבודתם הקשה, בלי להשוות ברצינות את עבודתם לעבודה של שופטים בחו"ל. האם באמת עבודתם בלתי נסבלת, או שהם מנצלים את ההתאבדות הטראגית לדרישות לעליית שכר ותנאים? הרי שופט נחשב תפקיד בכיר, עם מעמד וכבוד ותנאים. עובדה שרבים כל כך מתמודדים על הג'וב ה"בלתי אפשרי" הזה.

ובכלל, נוצר פה איזה נרטיב של "הוא לא עמד בכך אז הוא התאבד". זה מסוכן להכיר כך בהתאבדות כאופציה לגיטימית, על רקע עומס בעבודה (וגם על רקע כל מצוקה אחרת). אף אחד לא אמר בצורה פומבית שזה מעשה פסול, שגוי ולא ראוי מבחינה מוסרית.

גם בתוך עולם הריאליטי תאב הרייטינג, יש כללי משחק. השבוע "קשת" הפרה אותם ושמה דווקא מול תוכניות חדשות של "רשת" דברים מעניינים במיוחד בערוץ 20, כדי לפגוע ברייטינג של "רשת" כמה שיותר. זה גם הצליח. חשבנו שיש גבול לתחרות בין שתי הזכייניות, שבכלל לא משדרות זו נגד זו, אבל מתברר שאין. הן רוצות לרמוס אחת את השנייה, ויהי מה. אם צריך, נכניס את בר רפאלי או אייל גולן לבית דווקא כשזה הכי יפריע לרשת. זו באמת תזכורת למי שולט פה בעסק: ליהיא ואבירם ועתי ושאר המסכנים בתוך הבית ומחוצה לו הם רק כלי משחק. הם עצמם לא רעים או טובים. הם כלי משחק קטנים בידיים של אנשים עם הכי הרבה כוח לשלוט בתודעה שלנו: הבוסים של הטלוויזיה בישראל.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...