ראשי » חדשות » חדשות בארץ » בארץגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

תקדים: מעסיק לא יוכל לחטט בדואר אלקטרוני

בית הדין הארצי לעבודה קבע כי מעסיקים אינם רשאים לחטט בתכתובות של עובדיהם ללא הסכמתם וללא אישור מפורש מבית המשפט

מעסיקים רבים השלימו עם כך שעובדים גולשים באינטרנט מהמחשב בעבודה ומשתמשים בתיבת המייל של החברה לצרכים פרטיים. אבל חלקם עוקבים אחר השימוש שעושים העובדים ברשת תוך פגיעה בפרטיותם. בית הדין הארצי לעבודה קבע היום (ד'), בפסק דין תקדימי, מהם גבולות האסור והמותר בכל הקשור בכך. השורה התחתונה: המעביד יכול לחטט לכם במיילים אישיים רק בתנאים מסוימים ואם הסכמתם לכך.

החוק הישראלי אינו מתייחס ישירות לאפשרות של מעביד לנטר מיילים של העובד. בתי הדין האזוריים נדרשו פעמיים לסוגיה ונתנו תשובות שונות. היום דן בית הדין הארצי בערעורים על שתי החלטות אלה וקבע את העקרונות המנחים ואת נקודת המוצא: לעובד יש זכות לכבוד ולפרטיות גם במקום העבודה.

הנשיאה נילי ארד בהסכמת שאר השופטים קבעה, כי המעסיק רשאי וצריך לקבוע מדיניות ברורה באשר לשימוש במחשב ובמייל במקום העבודה, וליידע את העובדים עליה. בין היתר, הוא רשאי לחסום גלישה באתרים מסוימים, בין אם הם מזיקים או "מסיחי דעת" מהעבודה. בנוסף, עליו להסביר בפירוט כיצד מיושמת מדיניות המעקב אחר תכתובות מייל של העובדים.

באשר למעקב אחר המיילים, יש להבחין בין תיבות המייל השונות. באשר למייל של מקום העבודה שהוקצה לצורכי עבודה ונאסר להשתמש בו לצרכים אישיים, המעביד רשאי לבצע פעולות ניטור, מעקב וגיבוי ואף לקרוא מיילים העוסקים בענייני עבודה.

עם זאת, גם אם העובד כתב מיילים אישיים בניגוד להנחיות, המעביד אינו רשאי להיכנס ולקרוא אותם, אלא בהתקיים תנאים אלו: קיים חשד סביר שהעובד ביצע עבירה או פגע באינטרסים של המעביד או העסק; המעסיק בחן טכנולוגיות חלופיות למעקב הפוגעות במידה הפחותה ביותר בפרטיות העובד; העובד הסכים מראש במפורש ומרצונו החופשי שהמעביד יעיין במיילים.

גם לגבי תיבת מייל שהמעביד נתן לעובד לשימוש פרטי בלבד או לשימוש מעורב – פרטי ומקצועי – המעביד אינו רשאי לקיים מעקב או לחדור להודעות המייל האישיות, אלא אם העובד הסכים למדיניות המעקב הכללית של מקום העבודה ואף הסכים במפורש ומרצונו החופשי לכל פעולת מעקב מצד המעביד.

באשר לתיבת מייל חיצונית ופרטית של העובד, כדוגמת  Gmail או תיבות של ספקי האינטרנט,

אלה נחשבות לרכושו הפרטי של העובד "כמו מכוניתו או ביתו", ולכן אסור למעביד לעקוב אחר תוכן השימוש בהן ובוודאי שאסור לו לחדור להודעות המייל, אפילו אם העובד מסכים לכך וזאת בשל חומרת הפגיעה בפרטיותו. אם המעביד סבור שיש הצדקה לכך, הוא רשאי לפנות לבית הדין לעבודה כדי לקבל צו חיפוש, שיינתן "במקרים הנדירים ויוצאי הדופן בלבד".

הכללים האמורים יחולו גם לגבי תדפיסים של תכתובות מייל של העובד שנמצאו בפח האשפה במקום העבודה. המעביד יוכל להשתמש בהם כראייה בהליך משפטי רק אם יוכיח שקיים חשד שהעובד ביצע עבירה או שפגע באינטרסים של המעביד, ואם קיבל את הסכמת העובד לעיין בכל מסמך ומסמך שנמצא בפח. במקרה שנדרשת הסכמת העובד לעיון במיילים והוא מסרב, רשאי המעביד לעתור לבית הדין לעבודה.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...