השרים יכולים להחמיר יותר מטירקל: פרשנות
גלנט ביקש מבג"ץ להורות על דיון נוסף בעניינו בוועדת טירקל, אך הממשלה אינה מחויבת להיוועץ בה ורשאית לקבוע סף ערכי גבוה יותר
האלוף יואב גלנט צילום: ראובן קסטרו
לכן, כאמור, הוא תוקף את הפרוצדורה ודורש לחייב את ועדת טירקל לשוב ולדון במינויו, בטרם תחליט הממשלה לבטלו. המשוכה המרכזית הניצבת בפניו נעוצה בכך שוועדת טירקל פועלת מכוח החלטת ממשלה ולא מכוח חוק או פסיקה, וכן שיש לה מעמד של ועדה מייעצת בלבד לעניין טוהר המידות. מאחר שאין חוק המחייב את הממשלה להיוועץ בוועדה בטרם המינוי, היא אינה מחויבת (אם כי ברור שהיא רשאית) להיוועץ בה לפני החלטתה.
לפי פסיקת בג"ץ, היועץ המשפטי לממשלה הוא "הפרשן המוסמך של הדין עבור הרשות המבצעת", ו"חוות דעתו בסוגיות משפטיות מחייבת את הממשלה כל עוד בית המשפט לא פסק אחרת". היועץ וינשטיין כבר קבע כי המינוי אינו ראוי מבחינה ערכית. מבחינה זו, עמדתו מחייבת את הממשלה.
העתירה צפויה להידחות
יתרה מכך, גם אם ועדת טירקל "תכשיר" את המינוי, ברור כי הממשלה רשאית לקבוע סף ערכי גבוה יותר מזה של הוועדה.
בכל מקרה, גם אם יחשבו השופטים שאכן נפל פגם בפרוצדורה והממשלה היתה מחויבת להיוועץ שוב בוועדת טירקל, עתירת גלנט עדיין צפויה להידחות. ב-2008 עתר לבג"ץ ראש העיר רמלה, יואל לביא, נגד החלטת היועץ המשפטי דאז, מני מזוז, שאסר על הממשלה לדון במועמדותו לתפקיד מינהל מקרקעי ישראל, בשל התבטאויות גזעניות שהשמיע בעיתונות.
בג"ץ קבע אז כי עמדת מזוז אמנם מחייבת את
הממשלה, אך לא היה מקום שהיועץ המשפטי יציב מחסום בפני דיון במועמדות, אלא עליו להניח את חוות דעתו בפני הממשלה שכן היא בעלת הסמכות למנות. למרות זאת, השופטים נמנעו מלחייב את הממשלה לדון במועמדותו של לביא, שכן זו בלאו הכי תהיה מחויבת לחוות הדעת של היועץ המשפטי.
נימוק נוסף היה הרצון שלא לעכב מינוי של מנהל חדש למינהל מקרקעי ישראל. הדברים הם בבחינת קל וחומר כשמדובר במינוי רמטכ"ל, שעוד צריך לעבור את אישורה של ועדת טירקל, ולהיכנס לתפקידו בתוך שמונה ימים בלבד.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם