רדו לקרקע: פרשת גלנט לא קשורה לסכסוכים במטכ"ל
כשאדם משתלט על אדמה השייכת לכולנו, זה לא עניין של מה בכך. זה לא בינו לבין פקיד בוועדה המקומית, זה בינו לבין כלל הציבור
גלנט. בינו לבין הציבור צילום: פלאש 90
ההתמודדות עם ספינים והסחות דעת, והניסיון לפזר את הערפל ולהבין היכן מונחים האמת והצדק, הם חלק משיגרת יומו של כל עיתונאי. החיים הופכים הרבה יותר קלים כשמישהו מנסה לשרבב אותך-עצמך לתוך הספין. או אז, ערוותו של השקר נחשפת במלוא תפארתה.
כשעו"ד ענת שני התקשרה אליי בסתיו 2008 וסיפרה על תיק משפטי שהיא מנהלת במושב עמיקם, ושבמהלכו נחשפה התנהלות בריונית ומקוממת של אלוף בצה"ל, לא היה לה מושג, ולי בוודאי שלא, שיום יבוא והאלוף הזה יהיה מועמד לרמטכ"לות. כך גם לקלמן ליבסקינד, שקיבל לידיו את החומר והמשיך את התחקיר בתנופה מאז ועד הלום. גם השר מיכאל איתן, מבקר המדינה לינדנשטראוס ואנשי התנועה הירוקה ד"ר אורי שיינס ופרופ' אלון טל, למיטב ידיעתי, הם לא חלק מכוח דמוני אפל שבוחש בצמרת הצבא. מי שרוצה לקנות את תאוריית הקונספירציה המבדרת הזו, שיהיה לו לבריאות.
בלי קשר לגבי אשכנזי
מעבר לשאלות על רמת היושרה והנורמות האתיות והמוסריות שאנחנו דורשים מהמנהיגים שלנו, חשיבותה של פרשת גלנט טמונה בעובדה שהיא מחזירה לקרקע את כבודה כמשאב ציבורי. הדרישה לחלוקה צודקת של משאבי הטבע עומדת בבסיס השקפת העולם הסביבתית-חברתית. לכן ארגוני הסביבה והחברה הפגינו חזית אחת במאבק למען העלאת חלקו של הציבור באוצרות הגז שנמצאו מול חופי ישראל; לכן התנועה הירוקה היא שהרימה את הכפפה ועתרה לבג"ץ כדי שמינויו של גלנט לא יעבור בלי בדיקה מעמיקה. המסר העומק מאחרי העתירה: כשאדם משתלט על אדמה השייכת לכולנו, זה לא עניין של מה בכך.
ישראל היא אחת המדינות הצפופות בעולם המערבי. יש לנו צרכים בשפע וקרקעות במשורה, ואת מה שיש צריך לחלק בתבונה ובהגינות. כשקצין בכיר בצה"ל מנכס לנחלתו מאות
מטרים רבועים משטחי הציבור והופך אותם לחנייה ודרך פרטית, אחר כך מקבל 35 דונם "לפנים משורת הדין", ואז פולש לעוד 28 דונם ("בטעות"), זה לא עניין שבינו ובין הוועדה המקומית או פקיד איזורי זוטר במינהל מקרקעי ישראל, זה בינו לבין הציבור.
ביום שלישי השבוע החליטו הגורמים הרלבנטיים שדי בדברים המקוממים הללו כדי לפסול את גלנט מהרמטכ"לות; גם אם היו מחליטים אחרת, זו הייתה החלטה לגיטימית. מה שלא לגיטימי זה הניסיון שנעשה לטאטא את הפרשה מתחת לשטיח עבה במיוחד. אסור היה שההחלטה על עתידו של גלנט תתקבל בלי שהדברים יעברו בחינה מדוקדקת ודיון ציבורי מעמיק, וכדי לחשוב כך לא צריך להיות בשר מבשרו של מחנה גבי אשכנזי, למעשה אפילו לא צריך להכיר את אשכנזי. צריך בסך הכל להיות אזרח מודאג.
aviv67@gmail.com
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם