כך פסל המבקר את מינוי יואב (בן צרויה)
שיעור תנ"ך קצר ילמד אותנו שחובה להילחם בשחיתות אבל יש עבירות שלא פוסלות לוחם אמיתי מלפקד על הצבא
הקצין הבכיר התפתל. "זו הייתה תקופה אחרת," אמר לבסוף, "אתם צריכים להבין..."
המבקר הסתכל בו במבט חמור. "ומה לגבי החיסול בחברון? האם נכון שאתה באופן אישי חיסלת שם את אבנר? הכית אותו אל החומש?"
"זה סיפור ארוך," אמר הקצין בפנים חמוצות. "זה הוא התחיל, כשפגע באח שלי." כשאמר את המילים הללו כבר ידע כמה רע הן נשמעות.
"ומה לגבי הנפוטיזם בצמרת הצבא? איך זכה אחיך למינוי כה בכיר?"
יואב כבר לא טרח לענות.
מסקנת הדיון הייתה מובנת מאליה. מבקר המדינה פסל את יואב בן צרויה למשרת שר צבאות ישראל. יש הטוענים שאם יואב היה עומד בראש הצבא, המלחמה הקשה בעמון ובמואב הייתה מסתיימת באופן אחר, ומלכות בית דוד הייתה משתלטת על כל סביבותיה. אך זו רק ספקולציה. העיקר שטיהרנו את הצבא מן השחיתות.
גלנט, נפוליאון והאחיינים
האם אני חושב שלקצינים מוכשרים מותר להיות מושחתים? חלילה. אני משתוקק למפקדים הנקיים מכל רבב. אני משתוקק גם לרכב לא מזהם, לחורף בלי מחלות ולגשם בלי בוץ. אך למרבה הצער אנו חיים בעולם לא מושלם. בעולם הפגום הזה אין אנשים מושלמים. לכל אחד יש חיסרון ופגם. הבחירה אינה בין אדם כוחני ותוקפני ובין אדם-מלאך שאין בו רבב. הבחירה היא בין פגם כזה לפגם אחר.
כשאני שואל את עצמי עם אילו פגמים אני יכול לחיות, נדמה לי שאצל מצביאים בכירים עודף כוחנות אינו הפגם הנורא ביותר. גדולי המצביאים היו אנשים כוחניים ומלאים מעצמם, ולפעמים גם מושחתים. חשבו למשל על משה דיין ואריק שרון. אדם כוחני, שלוקה בטוהר המידות, לא יכול להיות ראש ממשלה, שופט או מבקר המדינה. לא כל כך נורא אם יהיה גנרל.
נפוליאון היה ידוע במינוי קרוביו למשרות בכירות. פעם נאנח ואמר: "אח, לוּ הייתי
אחיין שלי...". אדם כזה אולי לא היה ראוי להיות קיסר; אך אין ספק שבתור חייל צרפתי הייתי מעדיף שהגנרל שלי יהיה נפוליאון, על כל מגרעותיו, ולא איזה פקיד אפרורי שהתקדם לאיטו בתוך המערכת בלי להרגיז אף אחד.
למערכת המשפט אסור לשאת פנים לאיש. גלנט צריך להיענש על טעויותיו, בדיוק ככל אזרח אחר. לוּ היה גנב, רוצח או אנס - הוא צריך היה לשבת בכלא. אך גלנט לא גנב ולא אנס. הוא עבר על חוק התכנון והבנייה, התנהג בכוחנות בסכסוך שכנים וכנראה גם ניסח שורה לא מדויקת בתצהיר משפטי. מגיע לו בדיוק אותו עונש שכל אזרח ישראלי היה מקבל על העבירות הללו. לא מגיע לו שיבוטל מינויו לרמטכ"ל. ובעיקר - לא מגיע לנו.
אינני יודע האם גלנט הוא המועמד המתאים ביותר להיות רמטכ"ל. אך אם חטאו היחיד הוא התנהגות כוחנית בסכסוך שכנים - עם רמטכ"ל כוחני אנחנו בהחלט יכולים לחיות.
הרב חיים נבון הוא מרצה לתנ"ך במכללת הרצוג גוש עציון. המאמר המלא עומד להתפרסם בסוף השבוע במוסף "עמדה" של "מקור ראשון"
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם