נורמות חדשות, גבוהות, ראויות

אין כאן מקום לשמחה לאיד, לעליצות או לקלות ראש. על סדר היום עומד אחד התפקידים החשובים לחייה של המדינה. מכאן גם התקווה שמהפרשה הזו תצא מדינת ישראל הכי חזקה שאפשר

קלמן ליבסקינד | 2/2/2011 11:41 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
תגיות: יואב גלנט
"וגילו ברעדה". נדמה לי שהביטוי הזה של דוד המלך, משורר תהילים, היה התיאור המדויק של התחושות המעורבות שחשתי אתמול בערב, רגע אחרי שבוטל מינויו של האלוף יואב גלנט לרמטכ"ל. מצד אחד ההרגשה שאחרי תקופה ארוכה של התנהלות עקומה של כל הגורמים, קרה משהו שהיה חייב לקרות מזמן. מצד שני, כובד אחריות לצד תפילה, שמהמאבק הארוך לטוהר מידות ולניקיון ציבורי, יצא רק טוב.

אין כאן מקום לשמחה לאיד. לעליצות. לקלות ראש. שהרי לא מדובר פה על תפקיד ראש המשלחת האולימפית או על זוכה פרס ספיר. על סדר היום עומד אחד התפקידים החשובים לחייה של המדינה. מכאן חשיבות המלחמה לטוהר המחנה. מכאן גם התקווה שמהפרשה הזו תצא מדינת ישראל הכי חזקה שאפשר.

למעלה משנתיים עברו מאז קיבל עמיתי, אביב לביא, פרטים ראשונים על הפרשייה המפותלת הזו. למעלה משנתיים מאז פרסמתי את התחקיר הראשון בסדרה, תקופה ארוכה שברובה סחבנו על גבנו השחוח במעריב את התחקיר כמעט לבד. בחלק הארי של התקופה הזו התקבל הסיפור כמעט באדישות. בחלק אחר היו שניסו לטרפד אותו, להכשיל אותו, להסביר שאין כאן דבר. האמנו בכל מילה מהרגע הראשון. הכל היה מגובה בניירות, בעדויות, במסמכים. האלוף יואב גלנט לא סיפק מעולם שום גירסה אחרת, נגדית, סותרת.
איש עתיר זכויות

עם הזמן הלכו ונערמו עוד ועוד פרטים. הסיפור הלך ותפח. הגרסאות הסותרות, ההשתלטות, הכוחניות. אל כל אלה לא ניכנס כאן. גם לא אל הגירסה הלא לגמרי מדויקת שמסר אתמול בראיון האמפתי שהתנהל איתו בערוץ 2. אין בכך צורך כעת. אין דנים אדם בשעת צערו.

מה שחשוב הוא שבסופה של הדרך הזו נמצאו אנשי התנועה הירוקה ופרקליטיהם עו"ד זיו גלסברג ועו"ד נדב אפלבאום, השר מיכאל איתן, מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס והיועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, כל אחד לפי חלקו, שלא איפשרו למרכבה עקומת האופנים הזו להמשיך ולהתגלגל קדימה.

טוב היה עושה שר הביטחון, אהוד ברק, לו היה בודק את המינוי הזה טרם שדחף לו. טוב הייתה עושה ועדת טירקל לו בחנה את שהוטל עליה לבחון ומונעת מכולנו את הסיטואציה המביכה, רגע לפני החלפת הרמטכ"לים. טוב היה נוהג ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אם היה מגלה מנהיגות ודופק על השולחן

כבר בשבוע שעבר, שניה אחרי פרסום דוח המבקר.

משכל אלו לא קרו, טוב היה לו את ההחלטה שקיבלו אתמול ראש הממשלה ושר הביטחון היה מקבל האלוף גלנט בעצמו. מוטב היה לו וגם לנו אם היה יוצא מהפרשה הזו על הרגליים, חבול אבל לא מושפל.

גלנט, חשוב לזכור גם ברגעים האלה ואולי דווקא בהם, הוא איש עתיר זכויות. כשדיבר אמש על תרומתו ארוכת השנים למדינה היה מספיק להיות אזרח ישראלי כדי שליבך יצא אליו. גלנט הוא ללא ספק מהאנשים שעליהם נשען ביטחון ישראל. איש שהמדינה ואזרחיה חייבים לו תודה גדולה. על האומץ, על ההקרבה, על התרומה. לא בציניות, לא בקריצה. בהצדעה.

אלא שהחברה הישראלית, באמצעות התקשורת שלה, מבקר המדינה שלה והיועץ המשפטי שלה, קבעה כאן נורמות חדשות. גבוהות. ראויות. מהיום ולהבא הן יהיו תלויות באוויר המרחב הציבורי שלנו. יידע אותן מראש כל מי שיחפוץ לשאת כאן בתפקיד בהנהגת המדינה.

בלוגים של קלמן ליבסקינד
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_news/nrg_opinions/ -->