בג"ץ נמנע מלהתערב בטווח תותחי צה"ל
נדחתה העתירה מלפני חמש שנים, בה דרשו ארגוני זכויות אדם שלא להקטין את טווח הביטחון בירי פגזים לעבר עזה. "אין מקום להתערבותנו"
הם הוסיפו, כי על בסיס ההנחה לפיה המדינה עומדת בהצהרתה כי היא נוהגת בהתאם לכללי המשפט הבינלאומי המחייבים, ומכבדת את החובות ההומניטאריות המוטלות עליה מכוח דיני הלחימה בפעולות הננקטות על ידה במסגרת הלחימה בטרור מרצועת עזה, "באנו לכלל מסקנה כי דין העתירה במתכונתה הנוכחית להדחות".
הנשיאה ביניש, אשר כתבה את פסק הדין קבעה תחילה, כי תחומי התערבותו של בג"ץ בעתירה הם מצומצמים ביותר. "המדובר בעתירה בעלת זיקות ישירות להיבטים מבצעיים-מקצועיים מובהקים בתכנון פעילות ההגנה והלחימה של צה"ל מפני רקטות הקסאם המשוגרות לשטחי ישראל במטרה לפגוע בתושביה.
במסגרת העתירה התבקש סעד המורה לצה"ל להימנע מלפעול בדרך מבצעית מסוימת תוך העדפת אחרת. דרישה זו יוצרת קושי שכן היא מערבת בתוכה היבטים מבצעיים צבאיים מובהקים, אשר כידוע המומחיות בכגון דא נתונה לרשויות הצבא האמונות על כך, ולכן יטה בית המשפט למשוך ידיו מלהתערב בהם".
היא הוסיפה כי אומנם ארגוני זכויות האדם ביקשו לעטוף את עתירתם בטענות משפטיות, "אך התקשינו לראות כיצד התערבותנו בנסיבות העניין לא תחרוג מגדרי תחומי הביקורת השיפוטית המקובלים".
עם זאת, היא הבהירה כי בג"ץ כבר הפעיל בעבר ביקורת שיפוטית של חוקיות הפעולות של צה"ל אל מול תושבי עזה, גם בעת לחימה, אך זאת כאשר התעוררו שאלות בעלות אופי דומיננטי משפטי. שלא כמו במקרה זה. לדעת הנשיאה מתעורר ספק האם השאלה המרכזית כאן היא משפטית או צבאית-מקצועית.
"כך למשל – היא הדגימה - לא עלה בידי העותרים להצביע על מקור משפטי מחייב הקובע כי טווח של 100 מטרים הוא פסול בעוד שטווח של 300 מטרים מותר הוא, ועיקר טענותיהם נסובו על מחויבותה הכללית של המדינה בשמירה על עקרונות דיני הלחימה במהלך העימות המזוין. על עקרונות אלה כאמור לא חלקה המדינה ואף הצהירה כי היא פועלת במסגרתם במהלך פעילותה בעזה. במצב דברים זה, נראה כי אכן הסוגיה הממוקדת בה התבקשה
ביניש גם הביאה בחשבון את עמדת המדינה אשר חלקה על הנתונים שציינו העותרים וטענה, כי לשיטתה לא הוכח קשר סיבתי בין שינוי מדיניות כזה בטווח הירי לבין היקף הפגיעות עליהם הצביעו העותרים. גם בשל מסד הנתונים התקשו אפוא השופטים להתערב בסוגיה.
גורם מרכזי נוסף, שהיטה את הכף לטובת דחיית העתירה, הוא שינוי הנסיבות המהותי שחל מאז הוגשה העתירה. בחודש יולי 2007 הודיעה המדינה כי החל מחודש נובמבר 2006 אין מופעל עוד האמצעי של ירי ארטילרי לרצועת עזה, וכי ככל שיוחלט על שימוש בו בעתיד, יבחנו המגבלות והנהלים לאורם יחודש. מאז חלפו למעלה משלוש שנים במהלכן לא הונחו בפני בג"ץ נתונים הסותרים הודעה זאת, ולכאורה יתכן ומאז לא שב צה"ל להפעיל את המדיניות שהעתירה תקפה אותה. השופטים ציינו כי העתירה הפכה אפוא תיאורטית ובג"ץ אינו עוסק בעתירה כזו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם