אל תבנו על הסכם שלום

פרטנר או לא פרטנר, שלום כבר לא יהיה כאן. מאוחר מדי. בנינו מציאות שאין לה שום אפשרות להכיל הסדרי שלום בין הצדדים

שלום ירושלמי | 31/1/2011 15:28 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
רון פונדק, מנכ"ל מרכז פרס לשלום, יו"ר הפורום המשותף של ארגוני השלום הישראליים והפלסטיניים, עמד ביום שלישי שעבר על הבמה במלון אינטרקונטיננטל ביריחו. ניכר היה בו שהוא מתרגש עד דמעות. המסמכים שפרסמה רשת אל ג'זירה דחקו בו לעשות מעשה היסטורי. הוא החליט להצטרף למדינות דרום אמריקה שהכירו במדינה פלסטינית. "אנחנו, אנשי הפורום, מצהירים בזאת כי אנחנו מכירים במדינה פלסטינית בגבולות 4 ביוני 1967", הכריז פונדק בפאתוס.

עשרות הנוכחים, ישראלים ופלסטינים, לא התעלפו מן הסתם מהמחווה חסרת המשמעות. אבל בואו נניח שהדובר שהציע מדינה פלסטינית לא היה ד"ר פונדק, אלא ראש הממשלה בנימין נתניהו, נניח שהעיר הייתה וושינגטון ולא יריחו, והשותפים ליד שולחן הנשיאות בבית הלבן היו הנשיא ברק אובמה ואבו מאזן. מה הלאה? האם יש פרטנר לביצוע בצד הפלסטיני? הימין טוען שלא. האם יש פרטנר בצד הישראלי? הפלסטינים טוענים שאין.

האמת היא שאין שותף לאף אחד מהצדדים מסיבה אחת: המציאות בשטח היא לא פרטנר לשלום. לא היום ולא אף פעם. בואו נאמר שנתניהו יעניק לפלסטינים מדינה ושישראל תאמץ את כל הדרישות הפלסטיניות. איך זה יעבוד? בירושלים, למשל, הפלסטינים מוכנים לוותר על השכונות היהודיות מעבר לקו הירוק, למעט הר חומה וגבעת זאב. הם מוכנים לוותר גם על הרובע היהודי והרובע הארמני. או-קיי. מה עם סילוואן? זו שכונה יהודית? ערבית? איך יפנו משם את התושבים היהודים או הערבים?
יש מנהיג ישראלי שיוכל לפנות את הערים?

ומה עם ראס אל עמוד, שייח ג'ראח, צור באחר, ג'בל מוכבר, א-טור וכל שאר השכונות הערביות המאוכלסות במאות יהודים. אני קורא איך אהוד אולמרט מתפייט בספרו וטוען כי השלום היה במחיר נגיעה. קח עט ותחתום, הוא אמר לאבו מאזן. זו לא בדיחה? ונניח שהוא היה חותם. אתם רואים את אולמרט בסוף דרכו הפוליטית מוציא מאות יהודים מהשכונות המעורבות בירושלים המאוחדת? ובכלל, יש היום ראש ממשלה בישראל שמפנה יהודים מהעיר העתיקה, מבתים שנקנו כחוק, כדי לתת אותם לפלסטינים?
ואיך בדיוק יעבור הגבול בין הרובע המוסלמי והרובע הארמני בתוך העיר העתיקה, כפי שמציעים המסמכים שנחשפו באל ג'זירה? איך יחלקו את הרבעים הצפופים הללו בין שתי מדינות שונות? ומי יעז לפנות את הישיבות ומאות

הדיירים היהודים ברובע המוסלמי, שלוש דקות מהכותל?

ונניח שיהיו חילופי שטחים בשיעור של 1.9 אחוזים שהפלסטינים מוכנים להם. כמה מהגושים ביהודה ושומרון יסופחו לישראל, אבל מה עם מעלה אדומים? מה עם אריאל? יש מנהיג ישראלי שיוכל לפנות את הערים הללו, כפי שדורש הצד השני, יחד עם 120 אלף תושבים בהתנחלויות האחרות, ביניהן חברון, קריית ארבע, בית אל, עופרה וגבעת זאב? ועוד לא אמרנו מילה על זכות השיבה, ועל בקעת הירדן, ועל הסדרי הגבול.

ועוד לא אמרנו מילה גם על בנימין נתניהו, בני בגין ומשה בוגי יעלון. וגם לא על עזה וחמאס. תשכחו מזה, שלום לא יהיה כאן. מאוחר מדי. בנינו כאן מציאות שאין לה שום קשר עם הסדרי שלום, ובכלל לא חשוב אם יש פרטנר או שאין.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

שלום ירושלמי

צילום: .

פרשן פוליטי ב"מעריב", נשוי ואב לשלושה, תושב ירושלים. בוגר האוניברסיטה העברית במדע המדינה. מרצה על פוליטיקה בארץ. אוהד הפועל י-ם בכדורסל

לכל הטורים של שלום ירושלמי

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_news/nrg_opinions/ -->