מחקר: יש יותר אבק באוויר
כדור הארץ מאובק כיום פי שניים בהשוואה למאה ה-19. כך עולה ממחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב. בישראל נמדדה עלייה של כמעט שלושה ימי אבק בכל עשור, מאז החלה המדידה לפני 50 שנה
ריכוזים גבוהים של אבק מקשים על הנשימה. אבל נוכח מגמת התגברות האבק נראה שיהיו לכך השלכות בעלות אופי סביבתי. למשל, שכבת האבק שתכסה פאנלים סולאריים, המייצרים חשמל מאנרגיות נקיות, תחייב פעולות ניקוי אינטנסיביות. הן גם ידרשו שימוש בהרבה מים. שלא לדבר על בזבוז מים מוגבר הצפוי גם עקב האבק שיכסה את כלי הרכב בתדירות גבוהה יותר או יחדור לדירות ולבתים.
האבק גם מכסה צמחייה ביתית. מיני צמחים לא מעטים סובלים בגלל הצטברות האבק שמושך אליהם עכבישים. על פי ההערכות של החזאי הוותיק אורי בץ העלייה המסתמנת בכמויות האבק בארץ קשורה גם במידת מה בהאצה בבנייה ובסלילת כבישים. "הרוח סוחבת את האבק העולה מאתרים אלו למרחקים", מסביר בץ.
האבק הגיע אלינו ממרחק של אלפי קילומטרים. מקורו מאזור צ'אד שבמרכז אפריקה, או בצפונה, מהסהרה וגם מערב הסעודית. לא מן הנמנע שיש לכך גם קשר אפשרי לעלייה הכללית שחלה בכמות האבק באטמוספרה – מתוצאות שינויי האקלים עקב התחממות כדור הארץ.
במחקר שפורסם לא מכבר בכתב העת הבינלאומי למחקרים בגיאופיסיקה, דיווח הצוות הישראלי כי במשך כ-50 שנה היו בישראל 966 ימי אבק, 368 מהם התרחשו בימים של שקעים חורפיים, 214 היו כשאפיקי ים-סוף נדדו עד לכאן, 211 היו ימים של "רכס מתמוכך"
לראשונה בספרות המדעית נתגלה קשר בין הרכס המתמוכך והשרבי לבין האבק. ב- 36% מימי השרב מהסוג הזה לוו באבק, לעומת 13% מימי השקע החורפי. במספר הימים בכל עשור לאורך כל 50 השנים האחרונות, בהם ענני האבק מגיעים לישראל מהמדבריות, חלה עלייה של כמעט 3 ימים בממוצע (2.7 ימים נוספים בכל עשור). המדידות לצורך המחקר בוצעו בתחנות מדידה אוטומטיות של חברת החשמל שמנטרות פליטות של תחנות הכוח ועוקבות אחר היבטים סביבתיים שלהם.
המחקר האמריקאי שבוצע באוניברסיטת קורנל והוצג לפני כמה ימים בכנס השנתי של איגוד הגיאופיסיקה של ארה"ב, על בסיס מודלים חישוביים מסובכים, הראה כי "כדור הארץ מאובק כיום פי שניים בהשוואה למאה ה-19". הדבר ניכר גם בכמויות האבק שחודרות כיום לבתים. "אין לכך כל קשר והדבר כלל איננו משקף", הדגישו החוקרים, "בירידה שחלה במיומנויות בעבודות הניקיון אותן מפגינות כיום עקרות הבית המודרניות, הדבר נובע לא רק משינויי האקלים, אלא גם מסיבות אקולוגיות".
לדברי ד"ר סטופ, אחד הנושאים המעניינים כיום את החוקרים הוא עד כמה האבק משפיע על המשקעים. אלא שעל כך יש עדיין מחלוקות בקרב החוקרים. חלקיקי אבק קטנים מאד שבאוויר, אירוסולים שגודלם בין 1 ועד 10 מיקרון כל אחד, מפחיתים את כמות הגשם שיורדת במקום המתכסה באבק.
ענני האבק ממדבר סהרה למשל, תרומתם לכמות החלקיקים הנישאים באוויר בארץ מגיעה אפילו עד 20%. החלקיקים היותר גדולים (לרוב קוטרם 10 מיקרון) כנראה מגבירים את הגשמים. הם פועלים כמו יודיד-הכסף בזריעת עננים. אבל האבק איננו גרגרי חול. חלקיקיו קטנים מגרגרי החול הנישאים באוויר פי מאה לפחות. האבק כשלעמו אינו משפיע על הגשם, אבל במשולב עם לחות וטמפרטורה, השפעתו קיימת.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם