למה התורה מחייבת אותנו לדאוג לכלבים?

מה הקשר בין יציאת מצרים שהיתה לפני 3,000 שנים לבין הציווי להעניק לכלבים בשר שאיננו כשר ומה הלקח שאנו צריכים ללמוד מזה

יצחק טסלר | 29/1/2011 22:05

תגיות: פרשת השבוע, הכרת תודה, הכרת הטוב,

בשבת קראנו בבתי הכנסת את פרשת משפטים שבה בני ישראל קיבלו ציווי יוצא דופן - כאשר מת צאן או בקר שהיה ברשותם, לא מוכרים את הבשר אלא נותנים אותו לכלבים. מסביר רש"י כי כאשר בני ישראל יצאו ממצרים, הכלבים לא חרצו את לשונם ולא נבחו, דבר שעלול היה לחשוף את בריחת העבדים. לכן, כאות תודה, בורא העולם ציווה עלינו להעניק לכלבים את הבשר שאינו כשר למאכל.

במבט ראשון ההסבר הזה נשמע מעט מוזר - קשה להניח שהכלבים שגרים סביבנו הם צאצאים ישירים של אותם כלבים מצריים שלא נבחו על אבותינו וגם אילו היה מדובר באותם כלבים ממש, סביר להניח שאפילו ידידו הטוב של

האדם, לא באמת זוכר מתי הוא נבח בפעם האחרונה ומתי הוא החריש.

מסבירים חז"ל כי הענקת הבשר לכלב נועדה לחנך אותנו ל"הכרת הטוב", להעריך ולהוקיר תודה לכל מי שעושים משהו למעננו ואפילו אם מדובר בכלבי רחוב. יתרה מכך, על הפסוק "לא תתעב מצרי גר היית בארצו" מציין רש"י כי למרות שאבותינו עבדו בפרך במצרים, הרי שאנו חייבים לעם המצרי תודה על העובדה שהם נתנו לנו לגור בארצם.

על פי אותו מוסר יהודי מחייב אותנו להעריך את המצרים ואת כלביהם, מן הראוי שנלמד להגיד תודה ולהביע הערכה על כל מה שעושים למעננו בני המשפחה, החברים וגם אנשים זרים.

- הטור שודר בתוכנית "יומן השבוע" של ענת דוידוב ב"רשת ב'" של קול ישראל