תודה האח הגדול, טעים לנו הדם
רגע לפני שאתם מתלוננים על נקודת הקיצון של האח הגדול. תזכרו שארז טל לא אמור לחנך את הילדים שלכם. זו תוכנית בידור שעושה לנו נעים
אני כותב בעקבות כל קריאות הנאצה העתידות לבוא. כל אותן קריאות הנאצה שכבר שמעתי בראשי ובסלון סביבי. קריאות נגד ארז טל, נגד קופרמן הפקות ואפילו נגד "האח הגדול" בכבודו ובעצמו.
הישראלים כועסים מאד. הם כועסים, אבל צופים. צופים, אך מוטרדים. מוטרדים, אך מבלים. הם צבועים. מה אנחנו רוצים? נותנים לנו טלוויזיה אמיתית, בידור טהור ומושקע והמצפון היהודי שלנו עדיין לא נותן לנו רגע אחד של חסד. אנחנו נהנים מזה מצד אחד, ורוטנים שזה רע לנו מצד שני. מה שמפתיע אותי בכל פעם מחדש זה שהתגובה הטבעית של רובנו היא שהתוכניות מן הסוג הזה פוגעות בחברה, בתרבות, בחינוך, בבריאות ובאוזון - שכחתי משהו?
מתוך האח הגדול
צילום מסך
אנחנו כל כך קטסטרופליים שאנחנו שוכחים שכבר היינו בסרט הזה: ממש לפני כמה שנים הביטלס השחיתו את הנוער לחלוטין, צבי הנינג'ה ביצעו רצח עם במיליוני ילדים ומאז נכנסה רשת האינטרנט לחיינו, היא הובילה לניכור בין רבבות בני אדם אשר נשארים מנותקים בבתיהם ללא כל חום ומגע אנושי.
חלאס. ארז טל לא אמור לחנך את הילדים שלכם - תעשו את זה בעצמכם. אם הילדים שלכם יוצאים החוצה ורוצחים חפים מפשע, יש להם בעיה. אבל אם הם בסך הכל מסמסים הודעות תמיכה לגיבור התרבות שלהם, הבעיה היא אצלכם.
אני כותב את זה דווקא עכשיו כי הפרק ששודר אתמול (ד') הצדיק את הטור הזה. הוא היה פרק קיצוני,
רגשי ומטלטל וגרם לי להבין אחת ולתמיד כמה התוכנית הזו משפיעה על אנשים. נדהמתי כיצד סביבי התענגו חברים על השיר של פוליקר, צחקו בהיסטריה כשה"חבובות" רבו על הבצל ונדרכו כשהארוס של להיא עלה במדרגות אל הבית (מומלץ אגב לראות את הפרק שוב ולחפש את הפרצוף המבועת של אסי עזר ברגעים האלה).
בכל דור ודור יגיעו מכות חדשות שעשויות להשפיע לרעה עלינו או לדרדר את הילדים שלנו. ה"אח הגדול" הוא רק "מכה" נוספת מבין רבות אחרות שלא יקרבו אותנו אל קץ הימים, אלא רק יעשו לנו קצת נעים פעמיים בשבוע. אנחנו לא יכולים לשנות את זה וגם לא באמת רוצים לשנות את זה - טעים לנו הדם.
הכותב הוא חבר מערכת "ארץ נהדרת"
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם