החוקרים של מכון ויצמן שווים יותר כסף
לפי השיטה החדשה לתקצוב מחקרים באוניברסיטה, התפוקה המחקרית של סגל המכון היא הגבוהה ביותר: כמיליון שקל בממוצע לחוקר
מכון ויצמן. התפוקה המחקרית הגבוהה ביותר צילום ארכיון: ברקאי וולפסון
כאמור, החל מהשנה, האוניברסיטאות מתוקצבות לא רק על ידי חישובים יבשים של מספרי סטודנטים ומרצים, אלא גם על פי התפוקות המחקריות ואיכותו. את תקציבי המחקר הם מקבלים מהמדינה באמצעות הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) במועצה להשכלה גבוהה (מל"ג).
"השאלה החשובה במודל החדש היא לא הנתון היבש של כמה אנשי סגל מועסקים במוסד האקדמי, אלא מה התפוקות שלהם", הסביר גורם מקצועי באקדמיה. "כל מוסד מקבל את החלק היחסי שלו מתוך כלל התפוקות האקדמיות, ולכן השאלה היא כמה תפוקה יש עבור איש סגל".
"דרך המלך"
לדברי הגורם, "זה קובע את ההכנסה הממוצעת של המוסד לאיש סגל, בגין מחקר. מספר אנשי הסגל במכון וייצמן, למשל, הוא בערך חצי ממספרם באוניברסיטת בר אילן, אך מכיוון שמדובר בחוקרים עם תפוקה גבוהה, הרי שתקציב המחקר שמקבל המכון גבוה יותר מזה שמקבלת האוניברסיטה".
אז איך בעצם נקבעת מצוינות מחקרית? המודל החדש כולל חמישה קריטריונים: זכייה בקרנות מחקר תחרותיות, כמות ואיכות של פרסומים בכתבי עת מדעיים, גיוס כספי מימון למחקר מקרנות לא תחרותיות, מספר הדוקטורנטים שמסיימים דוקטורט במוסד, ומספר תלמידי תואר
שני שמסיימים כתיבת תזה.
נתונים אלו מתייחסים רק למרכיב המחקר בתקצוב הות"ת, וסך כל התקציב של כל מוסד כולל גם רכיבים הקשורים להוראה, כמות סטודנטים, מספר אנשי סגל - וכמובן תרומות.
תכנית התקצוב החדשה גובשה על ידי יו"ר הות"ת, פרופ' מנואל טרכטנברג, בגיבוי שר החינוך ויו"ר המל"ג, גדעון סער. "השינוי נועד להיות תמריץ למצוינות", מסר פרופ' טרכטנברג, ושר החינוך סער הוסיף, כי "הרפורמה שהותנעה לאחרונה, יחד עם הגידול התקציבי, מציבה את מערכת ההשכלה על דרך המלך, לאחר עשור של שחיקה תקציבית".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם