תביעה: טיפול רשלני הוביל למות המטופלת
בני משפחתה של מטופלת טוענים כי אסותא ביצעה ניתוח כריתת רחם מיותרת שהוביל למותה. "הניתוח נעשה בכוונה להרוויח כסף"
בתביעה נכתב כי דיסקין עברה את הניתוח לכריתת רחם במסגרת פרטית כשהייתה בת 46 והניתוח בוצע אף כי לא הייתה כל אינדקציה לבצע אותו. "מדובר היה באישה בריאה נמרצת ופעילה", נכתב. "לכן, כל המעשים והמחדלים החמורים שבוצעו במהלך הניתוח ולאחריו, שהובילו למותה, מתגמדים אל מול החומרה של מעשה כזה במדינת ישראל".
עוד נטען בתביעה כי בעבר כבר נותחה המנוחה פעמיים על ידי אותו רופא, בבית חולים אסותא. הניתוחים שעברה נועדו להוציא שרירנים מהרחם ולכרות פוליפ מצואר הרחם וזאת בשל דימומים חוזרים ונשנים. התובעים גורסים, כי במהלך השנים המליץ הרופא לאישה לעבור ניתוח כריתת רחם כפתרון לדימומים הלא סדירים אולם היא רצתה לשמור על הרחם במידת האפשר.
"הרופא", מאשימים התובעים, "מעולם לא הסביר למנוחה כי סביר שהדימומים הבלתי סדירים נגרמים כתוצאה מההתקנים התוך רחמיים שהיו לה וכי הוצאתם עשויה בסבירות גבוהה לפתור את הבעיה. בגיליון הרפואי אין כל דיון או הסבר על שום מה ולמה התעורר צורך בניתוח לכריתת רחם ואין כל התייחסות לדחיפות כביכול בביצוע הניתוח".
בתביעה נאמר עוד כי בסמוך לפני הניתוח בוצעה למנוחה בדיקת PAP (משטח מצואר הרחם) אשר הדגימה שינויים טרום סרטניים בצוואר הרחם. מבצע הבדיקה, מנהל מרפאת צוואר הרחם באסותא, המליץ על מעקב בלבד באמצעות בדיקות PAP חוזרות. אך הוא לא המליץ על ביצוע ניתוח.
לדברי התובעים, גם על פי הספרות הרפואית ,שינויים כאלה אינם מחייבים כל פעולה ניתוחית לכריתת הרחם, ומצריכים מעקב בלבד.
בני המשפחה כותבים בתביעתם כי: "רופא הנשים הסתיר במודע ובכוונה כל מידע כי אין מקום לניתוח, מתוך כוונה להשיג הסכמה מהמנוחה לניתוח ללא שהיה לכך
בקשתה של המנוחה לדחות את מועד הניתוח, כך טוענים בני המשפחה, נדחתה על ידי הרופא בטענה כי ביצועו בהול בשל הימצאות תאים סרטניים ברחם, ולכן "אין זמן". לטענתם, הניתוח המיותר אכן בוצע תוך ימים ספורים.
בתביעה גם נטען, כי לא נעשה נוהל בקרת איכות כך שיועץ הקופה לניתוחים ברפואת נשים, לא בחן את האינדיקציה לניתוח ולא היווה מסננת למניעת הניתוח המיותר אלא שימש חותמת גומי בלבד.
לתביעה צורפה חוות דעתו של פרופ' עוזי בלר מנהל האגף לנשים ויולדות במרכז הרפואי שערי צדק, פרופ' מן המנין למיילדות וגניקולוגיה בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים, בעבר יו"ר החברה לגניקולוגיה אונקולוגית.
המומחה, כך על פי מסמכי התביעה, קובע כי מותה של דיסקין היה בר מניעה. לדבריו, לא הייתה כל צורך לבצע את הניתוח לכריתת הרחם באותו המועד והניתוח למעשה בוצע ללא כל אינדיקציה רפואית. עוד מציין המומחה כי הטיפול הנכון והמתאים צריך היה לכלול מעקב אחר שינויים טרום-ממאירים בצוואר הרחם והוצאת ההתקן התוך רחמי, ולא היה כל צורך בהתערבות ניתוחית של כריתת הרחם.
התובעים טוענים עוד, כי עצם ביצוע ניתוח מיותר הביא בעקבותיו להתרשלויות נוספות בבחינת "עבירה גוררת עבירה". כך, עקב טיפול רשלני ולא זהיר, נקרע המעי הגס של המנוחה במהלך הניתוח לכריתת הרחם.
רופא הנשים לא שם לב לכך שנוצרו קרעים במעי ולכן הבטן נסגרה כשהמעי הגס פתוח לחלל הבטן.
כתוצאה מכך, כך נטען בתביעה, דלף תוכן מעי מזוהם בחיידקים לבטן וגרם לזיהום. הגניקולוג לא איבחן את הסיבוך הקשה, לא ביצע בדיקות הדמיה לבטן וכן לא הזמין כירורג לבדיקת החולה ועל מנת לקדם את האבחנה. כתוצאה מכך, טוענים בני המשפחה, התפתח זיהום חריף בבטנה שהביא למותה ביסורים נוראיים.
לדברי התובעים, רק באיחור ניכר, ביום הרביעי לאחר הניתוח, אובחן הזיהום וסיבתו, והחולה נותחה בשנית בניסיון לסגור את הקרעים ולהשתלט על הזיהום שכבר היה בשלב מתקדם מאד.
פרופ' הרברט פרוינד, מומחה בכירורגיה כללית ובטיפול נמרץ, מנהל בדימוס של המחלקה הכירורגית במרכז הרפואי הדסה בירושלים, קובע בחוות דעתו שצורפה לתביעה, כי אבחנה בזמן של התנקבות המעי, שהביאה לקטסטרופה בטנית, וכן ניתוח שני מוקדם יותר, היו משפרים משמעותית את סיכוייה של אינסה דיסקין ז"ל לשרוד.
גם מחוות דעתו של פרופ' בלר עולה כי המנותחת לא זכתה למעקב ראוי שהיה יכול להביא לאיבחון מוקדם של הסיבוך וטיפול אגרסיבי שיציל את חייה.
לדעתו של פרופ' פרוינד, המנוחה הוצאה טרם עת מהיחידה לטיפול נמרץ והועברה למחלקת האשפוז. בהמשך אישפוזה לא הצליח הצוות המטפל להכחיד את הזיהום החריף בבטנה.
בתביעה נאמר כי במשך כחודש ימים גססה המנוחה בבית החולים אסותא כשהרופאים היועצים המטפלים בה "באים והולכים", ללא תיאום וקבלת החלטות במשותף כמקובל. עקב כך הם גם החמיצו גילוי של מורסה חמורה בבטן, שניקוזה עשוי היה להציל חיי החולה.
פרופ' יהודה היס מנהל המכון לרפואה משפטית, כך עולה ממסמכי התביעה, קבע כי המוות נגרם מכשל רב מערכתי על רקע זיהום מתמשך וכי קיים קשר סיבתי בין התקלה בעקבות ניתוח כריתת הרחם לבין המוות.
תגובת אסותא: "כתב התביעה טרם הגיעה לאסותא ועל כן אין אנו יכולים להתייחס אליו. המקרה מוכר לאסותא ודווח על פי הכללים והנהלים למשרד הבריאות. אנו מצרים על מקרה בודד, שהינו נדיר בפעילות הגדולה המבוצעת באסותא שבמהלכה מבוצעים עשרות אלפי ניתוחים כל שנה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם