טירקל מנקה את ישראל: פעלה בהתאם לחוק הבינ"ל
הוועדה לבדיקת אירועי המשט לרצועה הגישה את דוח הביניים המסיר מישראל אחריות להרג 9 הפעילים הטורקים. חברי הוועדה קבעו כי הטלת הסגר הימי על הרצועה בוצעה על פי הדין הבינ"ל והבהירו: "לוחמי השייטת פעלו באופן מקצועי מול אלימות קשה". פעילי ארגון ה-IHH הוגדרו כ"משתתפים ישירים בפעולות איבה"
- לקריאת החלק הראשון של דוח טירקל במלואו - לחצו כאן
- טורקיה: ועדה בינלאומית או שנשקול המשך היחסים
הוועדה ציינה כי הדוח נכתב עבור הממשלה והציבור, בין השאר כדי לשמש מדריך לעתיד לאנשי צבא ומשפטנים, אך קריאתו מעידה בבירור כי נכתב בעיקר עבור הקהילה הבינלאומית. הוועדה מתייחסת רבות לפסיקה זרה וכן לארגוני זכויות אדם, והדוח נשען במידה רבה על פסק דינו של אהרן ברק בנושא חוקיות הסיכולים הממוקדים.
הוועדה קבעה כי הטלת הסגר הימי נעשתה בהתאם לדין הבינלאומי וישראל אף עמדה בתנאים ההומניטריים הנדרשים, ולפיכך הייתה רשאית להשתלט על המשט גם במים הבינלאומיים. הוועדה דחתה את הטענות שהסגר הוטל כענישה קולקטיבית על תושבי רצועת עזה, וקבעה כי הטלתו נבעה ממניעים ביטחוניים.
"בתקופה שקדמה ליציאת המשט ננקטו מהלכים דיפלומטיים רבים, בדרגים שונים ואל מול מדינות שונות, שמטרתם היתה מניעת יציאתו של המשט לעזה", כתבה.
עוד נקבע, כי טקטיקת ההשתלטות על המשט, ובכלל זה השימוש בכוחות השייטת, היא פרקטיקה מקובלת בעולם. מבין כ-600 משתתפי המשט, כ-500 היו פעילי שלום ואילו 100 האחרים היו פעילי IHH ונוסעים אלימים אחרים שהצטרפו אליהם. הסטטוס המשפטי של שתי קבוצות המשתתפים היה שונה.
הוועדה ציינה כי "הוראות הפתיחה באש במבצע מתיישבות עם הפרקטיקה של אומות אחרות לגבי הוראות פתיחה באש במבצעים בינלאומיים".
הסטטוס המשפטי של 100 פעילי ה-IHH הוא "משתתפים ישירים בפעולות איבה". במילים אחרות - פעילי טרור שמותר להשתמש נגדם בכוח, בתנאי שהוא נדרש ומופעל במידתיות. הוועדה שיבחה את פעילות החיילים וקבעה שהם "פעלו באופן מקצועי אל מול אלימות קשה ביותר שאותה לא צפו". כך למשל,
מתוך 133 אירועים בהם נעשה שימוש בכוח, הוועדה קבעה כי ב-127 מקרים תאמה הפעלת הכוח את כללי המשפט הבינלאומי. ביתר ששת המקרים לא הצליחה הוועדה לקבוע ממצאים בשל היעדר מידע.
לעומת זאת, מתחה הוועדה ביקורת על "מקבלי ההחלטות שלא ידעו מראש על אופייה של 'קבלת הפנים' האלימה שתכננו פעילי ה-IHH. לחוסר היכולת לזהות את כוונות ה-IHH היתה השפעה ישירה על התכנון והביצוע של המבצע". הוועדה הדגישה שהדבר לא נבע רק מאיסוף מודיעין חסר, אלא גם מאי הבאה בחשבון תרחיש של כוח חמוש המתנגד באופן פעיל לניסיונות העלייה על האוניה, נוכח העובדה שמשתתפי המשטים הקודמים היו כולם שוחרי שלום.
הוועדה הדגישה ש"הן הדרג המדיני והן הדרג הצבאי פעלו בתום לב, תוך התחשבות במחויבויותיה של ישראל תחת החוק הבינלאומי במהלך שלבי ההכנה, כמו גם בזמן ניהול הפעולה".
הוועדה הוסיפה כי "אמנם בחוכמה שלאחר מעשה הגישה הבלתי אלימה שנקט צה"ל סיפקה לפעילי ה-IHH הזדמנות ליצור עימות אלים ולהוביל להידרדרות", אולם "נכונות זו לתת סיכוי להתנהלות האירוע ללא אלימות כלל, אינה יכולה להיזקף לחובתה. הגורם הסיבתי המכריע להידרדרות הוא האלימות שנקטו פעילי ה-IHH.
"אין בחומר שהונח בפני הוועדה דבר המצביע על כך שהסגר הימי או מדיניות המעברים היבשתיים בוצעו כפעולת תגמול או כפעולה המכוונת כלפי האוכלוסיה האזרחית". יתרה מכך, הוסיפה הוועדה כי אפילו אם הסגר היה נחשב להפרת המשפט הבינלאומי, "אסור ליחידים או לקבוצות לקחת את החוק לידיים ולפרוץ את הסגר הימי".
החלק השני של הדוח, שיוגש בהמשך, יעסוק בשאלה אם מנגנון הבדיקה והחקירה הנהוג בישראל בנושא הפרות של דיני הלחימה - גם באופן כללי וגם כפי שיושם ביחס לאירוע המשט - תואם את כללי המשפט הבינלאומי. כמו כן, יעסוק חלקו השני של הדוח בשאלות נוספות שעלו במהלך עבודת הוועדה, לרבות שאלות שיש להן חשיבות מבחינה ישראלית פנימית.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם