למרות הפילוג: העבודה עדיין חיה ובועטת
סקר מעריב מגלה כי התרגיל המסריח של ברק לא רק שלא הרס את המפלגה, אלא הפיח בה חיים. "העצמאות" בקושי עוברת את אחוז החסימה
שר הביטחון, הרמטכ"ל לשעבר, המפקד המהולל של סיירת מטכ"ל, החייל הכי מעוטר בצה"ל, יו"ר העבודה לשעבר, לא מצליח לעבור את אחוז החסימה. הציבור מוציא לברק ולארבעת הטרמפיסטים שאיתו כרטיס אדום. הציבור הישראלי, תודה לאל, עדיין עושה כבוד לפוליטיקאים עם אידיאולוגיה ובז לפוליטיקה קטנה.
אין פלא, אם כן, שבכינוס לשכת מפלגת העבודה אתמול בבית ברל - אחרי שנים רבות שהמפלגה הזו הייתה מדוכדכת, אפרורית, מיואשת וחולה - היה חשמל באוויר. האולם היה גדוש בפעילים. הצ'פחות והחיוכים העידו על מצב רוחם המרומם של הנוכחים. והנואמים באמת התרגשו. "כן, אנחנו יכולים", ציטט עמיר פרץ את סיסמת הבחירות הסוחפת של ברק אובמה לנשיאות מעל דוכן הנואמים. "בואו בהמוניכם, תתפקדו למפלגה, וביחד נעשה את השינוי למדינת ישראל". הפעילים הריעו.
פואד בן-אליעזר ריחף על כנפי האופוריה והנוסטלגיה, והזכיר בנאומו את ימיה הטובים של המפלגה, תוך שהוא פותח במילים מנאומו המפורסם והמרגש של מרטין לותר קינג מ-1963. "יש לי חלום", אמר בן אליעזר והוסיף: "לחזור ללילה של 1992, כשהעבודה בראשות רבין זכתה ב-44 מנדטים". הפעילים כמעט התעלפו.
ואילו בוז'י הרצוג הפציר בחבריו למהר ולבחור מנהיג למפלגה, כי אולי איווט ליברמן ימצא עצמו עם כתב אישום מחוץ לממשלה, וממשלת נתניהו תתמוטט בטרם עת, עוד לפני תום הקדנציה ב-2013. "מה שקרה עכשיו זה כמעט נס", הרצין הרצוג. "עתה עלינו להיות מפוכחים פוליטית.
אווירת החג שפוקדת את המפלגה מקבלת חיזוק גם בסקר: בלי ברק, כשאין להם אפילו יושב ראש, הציבור מעניק לעבודה שמונה מנדטים. כשיעמידו מנהיג בראשם, יש להניח שיקבלו אף יותר. ולפי הסקר, בפריימריס הבאים על ראשות העבודה, יש שני מועמדים מובילים: בוז'י הרצוג ושלי יחימוביץ': 19.9 אחוזים חושבים שהרצוג הוא המתאים ביותר לתפקיד יו"ר העבודה, ואילו 18.8 אחוז רואים ביחימוביץ' את המתאימה ביותר. עמרם מצנע ניצב מאחוריהם, עם 16.2 אחוזי תמיכה.
לידיעת ראש הממשלה, בנימין נתניהו: לפי הסקר, אחרי שנתיים בהובלת המדינה, הציבור לא מתלהב. בשעה שהליכוד בראשות ביבי מדשדש במקום, קדימה בראשות ציפי לבני פותחת מולו פער של ארבעה מנדטים (26 ליכוד, 30 קדימה).
שאלנו גם מה חושב הציבור על האפשרות שברק יהיה מספר 2 של ביבי. גם כאן הציבור מגיב בפיהוק: עם ברק הליכוד מקבל מנדט אחד נוסף. זהו. זה מה ששווה הדיל בין ביבי לברק. מנדט אחד עלוב.
ואם ביבי פינטז שברק בממשלתו יעזור לו להתמרכז, גם זה לא קורה. כרבע מהציבור חושב שעם הצטרפות "העצמאות" לממשלה, זו דווקא זזה ימינה. ואם זה מה שחושב הציבור בישראל, מדאיג עוד יותר מה חושבות מדינות העולם. אלה עלולות להירתע מממשלת הימין הישראלית ולהעניק גיבוי ותמיכה לפלסטינים, כשאלה יבקשו להכריז חד צדדית על הקמתה של מדינה פלסטינית בגבולות 67'.
עם זאת, גם קדימה צריכה לדאוג: גוש השמאל עדיין חלש, ועומד על 53 מנדטים בלבד. לימין יש גוש חוסם. וליברמן? הוא (כל עוד היועץ המשפטי לא החליט בענייניו המשפטיים) יכול להמשיך לפזר חיוכים ולומר "הכל דבש" ו"גן עדן", כי הוא שומר על כוחו ואף עולה מעט, ל-16 מנדטים. עכשיו, כשהוא עומד בראש מפלגת לשון מאזניים, ליברמן צפוי להתחזק עוד יותר. התרגיל של ברק הפך את ביבי לבן ערובה בידיו החסונות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם