מי הבא בתור? מתח במדינות ערב
במצרים המצב רגיש, בסודן הסיטואציה נפיצה ובאלג'יריה מתאוששים ממלחמה. בכל הנוגע למדינות ערב, מקרה תוניסיה עלול להיות הקדימון
ארבעה אזרחים מצרים הציתו את עצמם במהלך השבוע החולף. צעד של ייאוש, של מחאה, חיקוי למעשהו של מוחמד בועזיזי, שנתן את האות להפיכה בתוניסיה. ההפגנות בקהיר לא היו אלימות כמו בתוניסיה ובאלג'יריה, אך דרישות המפגינים היו נחרצות. "המטוס של בן-עלי ממתין לך", הם קראו לנשיא מובארק, מסמנים לו שהגיעה העת לעזוב את מצרים, כפי שעשה זאת הנשיא התוניסאי.
שלטונו של חוסני מובארק נמשך שלושה עשורים. הוא עלה לשלטון באוקטובר 1981 בעקבות ההתנקשות בחייו של אנואר סאדאת. מאז ביצר מובארק את מעמדו כשליטה היחיד הבלתי מעורער של מצרים. הוא שרד מספר ניסיונות התנקשות ואינספור הפגנות של האופוזיציה, אשר בראשה ארגון האחים המוסלמים. דווקא מצבו הבריאותי של מובארק, אשר
הכלכלה במצרים אינה חזקה, אך להבדיל מתוניסיה, עיקר התסכול במצרים נובע מהמצב הפוליטי. בבחירות האחרונות לפרלמנט סולקו האחים המוסלמים בבושת פנים, במה שנראה כמו קמפיין זיופים מאורגן ומתוזמר. בשנה הבאה צפויות בחירות לנשיאות. מובארק הודיע שהוא מתכוון להתמודד שוב, אבל החשש הגדול של האופוזיציה הוא כי מובארק ינחית לשלטון את בנו גמאל.
צעד זה, שזוכה להתנגדות חריפה, עלול להוציא עשרות אלפים לרחובות. עם זאת, שירותי הביטחון במצרים - המשטרה, השב"כ והמודיעין - הם חזקים ומיומנים ומרושתים היטב בתוך האופוזיציה. המנגנונים הללו יפעלו בנחישות כדי לוודא שמשטר מובארק לא ייפול בטרם עת.
השכנה של תוניסיה ממערב הייתה הראשונה שנדבקה בגל המחאה. אלפי צעירים יצאו לרחובות באלג'יר הבירה ובהמשך גם בערים נוספות. ההפגנות החלו לאחר שהממשלה הודיעה על העלאת המחירים של החלב, הסוכר והחיטה. ההפגנות לבשו צביון אלים, ובמהלכן תקפו המפגינים את כוחות הביטחון והעלו באש תחנות משטרה ומבני ציבור.
מאז שנת 1999 שולט באלג'יריה עבד אלעזיז בוטפליקה, שמתמודד לנשיאות כמועמד יחיד בתמיכת הצבא. בבחירות האחרונות עורר בוטפליקה את זעמה של האופוזיציה, לאחר שתיקן את החוקה כדי שיוכל להתמודד בפעם השלישית ברציפות. בתגובה, החרימה האופוזיציה את הבחירות ובוטפליקה, מועמד עצמאי, נבחר פעם נוספת. אך למרות חוסר שביעות הרצון ממהלכיו של בוטפליקה, מצמצום הזכויות ומהמצב הכלכלי הרעוע, אלג'יריה אינה שונאת את הנשיא כפי ששנאו התוניסאים את בן-עלי.
גם במהלך האירועים האחרונים לא הצליחו ארגוני האופוזיציה והאיגודים המקצועיים, המזוהים עם הזרם האיסלאמי, לפעול בצורה מאורגנת, שתטיל איום אמיתי על המשטר.
אלפי המפגינים שהתגודדו השבוע מול בניין הפרלמנט בעמאן, שמרו על כבודו של המלך. בצלם של נתוני אבטלה דו-ספרתיים ומצב כלכלי קשה, קראו המפגינים לפטר את ראש הממשלה סמיר א-רפאעי. את המלך עבדאללה איש לא העז להזכיר. נכון לעכשיו, גם כאשר הזעם גואה ברחובות, בית המלוכה ההאשמי נותר טאבו. לכולם ברור שניסיון לפגוע בלגיטימציה של השלטון יביא לתגובה חריפה, בלתי מתפשרת, מצד הצבא וממנגנוני הביטחון הנאמנים לעבדאללה.
המלך עבדאללה הוכתר בשנת 1999 לאחר מות אביו, המלך חוסיין. מאז לא חווה שלטונו זעזועים מיוחדים. האחים המוסלמים, אשר הם האופוזיציה העיקרית, נותרו מרוסנים ובשליטה. התושבים הפלסטינים אמנם אינם נהנים מזכויות פוליטיות מלאות, אך מצבם הכלכלי אינו רע. האיום היחיד שנותר הוא הטרור האיסלאמי, זה שפועל בהשראת אל-קאעידה.
עם זאת, במרוצת השנים התרחשו שורה של אירועים נקודתיים בשל חוסר שביעות של התושבים. לפני כחודשיים, למשל, דיכאו כוחות הביטחון הפגנות אלימות במחאה על תוצאות הבחירות לרשויות המקומיות. הלקח שנלמד מתוניסיה הוא שאירועים כאלה, שמתחילים בעיר ספר מרוחקת, עלולים לצאת במהירות מכלל שליטה. זו אולי הסיבה שממשלת ירדן אישרה כעת חבילת סובסידיות בסך 225 מיליון דולר, כדי להוכיח שהיא לא מנותקת מזעקות האזרח הקטן.
שליט לוב מועמר קדאפי היה המנהיג הערבי היחיד שהתייחס רשמית להפיכה בתוניסיה. אך בעוד מדינות ערב האחרות הביעו סימפתיה כלפי העם התוניסאי, ככל הנראה כדי לנסות לפייס את דעת הקהל המקומית, בחר קדאפי לעמוד לצדו של הנשיא המודח. קדאפי האשים את התוניסאים בהריסת מדינתם במו ידיהם, וטען כי לא ימצאו שליט טוב יותר מבן-עלי.
מאז שהחלו האירועים בתוניסיה הופצו ביוטיוב סרטונים של אזרחים לובים ברחובות, מפגינים ומביעים תמיכה עם העם התוניסאי. עם זאת, המראות הללו, חסרי תקדים ככל שיהיו, רחוקים מלהפוך לתנועת מחאה או אפילו למהלך ספונטני שיאיים על שלטונו של קדאפי.
היו ימים שבהם נשיא סודן עומר אלבשיר, ואיש הדת הבכיר של המדינה חסן תוראבי, היו בעלי ברית. יחד הם ניהלו את המדינה ברוח האיסלאם הקיצוני. היריבות שהחלה בין השניים בשנים האחרונות הגיעה לשיא חדש, סביב אירועי תוניסיה.
תוראבי, כיום איש אופוזיציה מובהק, נעצר על ידי השלטונות לאחר שניצל את הפגנות הזעם בסודן כדי לשגר מסר מאיים לנשיא. "מה שקרה בתוניסיה הוא תזכורת", אמר תוראבי, "זה יקרה גם בסודן. אם לא, תהיה כאן שפיכות דמים".
בימים אלה נערך בדרום סודן משאל עם, שיקבע אם להתפצל משלטונו של אל-בשיר. הנשיא המואשם בפשעי מלחמה, הבטיח לכבד את התוצאות. אך כאשר עתודות הנפט של המדינה שוכנות באזור הדרום, כלל לא בטוח שאל-בשיר יעמוד בדברתו. כך או כך, סודן, כמעט כמו תמיד, שוב נמצאת במצב נפיץ, על סף מלחמת אזרחים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם