א': קצב אמר שהוא רוצה שנהיה כמו איציק וכוכי מרדכי
הכרעת הדין המלאה מגוללת את השתלשלות תלונתה של א' ממשרד התיירות נגד קצב - מהמינוי, דרך החיזור יוצא הדופן ועד הניסיון למנוע ממנו לאנוס. "הייתי על הרצפה, הוא הצליח למשוך את המכנסיים שלי למטה והמשיך להיאבק בי כי אני לא מעוניינת. אמרתי שאני לא רוצה, די, במילים קטנות לא בצעקות, 'די תפסיק'"
הכרעת הדין המלאה:
- עמודים 39-1; עמודים 80-40; עמודים 120-81; עמודים 159-121;
- עמודים 200-160; עמודים 239-201; עמודים 299-202; עמודים 324-203
"זה יהיה מבולבל", הזהירה א' את החוקרים, "אני מספרת מהר כי אני רוצה לגמור עם זה, אני פשוט חיה את זה פתאום", סיפרה. "הגעתי בימים הראשונים והוא היה נורא נחמד... אחרי כמה ימים הוא כבר התחיל להחמיא לי על זה שאני עובדת טובה.
"אחר כך, אחרי גם כן כמה ימים הוא התחיל להחמיא לי שיש לי שיער יפה, שאני נראית טוב... שיש לי גוף יפה, שאני סקסית, שיש לי שיער יפה מאוד ומחמאות מהסוג הזה... עובר עוד שבוע... הוא היה אומר שהוא התגעגע אלי, הוא חשב עלי כשהוא עזב את המשרד".
א' תיארה את התקופה הראשונה בעבודתה במשרד התיירות במושגים של תקופת שיא. "אני המלכה", אמרה, אך עם הזמן החלה לתאר הטרדות מילוליות ונגיעות מיניות בלבד. "כאשר היא נשאלת באשר לקיום יחסי מין, ניתן להבחין בבירור במבוכתה והתלבטותה אם לחשוף את פרטי האירוע שהתרחש בלשכה בתל אביב כאשר מחד גיסא היא רוצה לאשר קיומו, ומאידך גיסא היא חוששת פן יפגע הדבר במשפחתה שלא הוכנו נפשית לחשיפת הדברים", כתבו השופטים.
בתחילה היא הצליחה לספר על "אירוע מיני" שהתרחש בלשכה בתל אביב מבלי שחשפה את העובדה שנאנסה. "הוא הוציא את איבר המין שלו וממש ניסה, 'אמרתי לך להוריד ממני את התחתונים והמכנסיים, את הכל' - וזהו, אני נאבקתי איתו", סיפרה א', אך התחמקה משאלותיהם של החוקרים, שביקשו לברר האם נאנסה.
אך לעדותה השנייה במשטרה היא כבר הגיעה כשהיא מלווה במתנדבת מהמרכז לסיוע לנפגעות אונס. "אתה זוכר ששאלתה אותי את שאלת
"היו לי מכנסיים עם גומי, והוא משך אותן כל הזמן למטה. וכאן התחלתי להיאבק איתו. הוא מושך ואני מושכת למעלה, והוא מושך ואני מנסה למעלה", תיארה בבכי. "זה מין מאבק כזה ואני עכשיו מנסה להתחמק... מצאתי את עצמי יושבת, שוכבת, עדיין לא שוכבת לגמרי על הרצפה... אני לא זוכרת אם הוא דחף אותי, אם נפלתי כי ישבתי בקצה הכיסא, אני לא זוכרת את הקטע הזה.
"אני רק זוכרת שהייתי על הרצפה... בסוף הוא הצליח למשוך את המכנסיים... הוא הוריד לגמרי, עם התחתונים... ואז הוא המשיך להיאבק איתי. כי אני לא מעוניינת... אני כל הזמן נאבקתי ואמרתי שאני לא רוצה, די, במילים קטנות לא בצעקות, 'די תפסיק'. אני לא מעוניינת. אני לא רוצה. ניסיתי להתנגד עם הגוף שלי ואז הוא, אני לא זוכרת בדיוק באיזה שלב, ואז הרגשתי את איבר המין שלו שהוא חודר".
א' הסבירה כי לא סיפרה על החדירה בחקירתה הראשונה מחשש פן ייוודע הדבר, אם כי היא חפצה שהנאשם יבוא על עונשו. "פחדתי... לא ידעתי אם תדליפו או לא תדליפו... אני לא סומכת על המשטרה... היו הדלפות בעבר, אני חששתי מזה, זה נושא רגיש.
"לא רציתי שתחשבו שזה לא (אונס; נ"נ) ושהוא יצא נקי. המציאות (היא) שהוא כן עשה את זה. הייתי כל כך נסערת מהניסיון שלו להגיד שבאמת הכל עלילה והכל שקר, שאמרתי אני אבוא עם כל הקושי שלי, אני חייבת לבוא. אין, אני רוצה שהצדק יצא לאור".
אך למרות שחשפה כבר מעשה אונס אחד, לקח לה זמן לספר על מעשה האונס השני, שאירע כחודשיים לאחר מכן במלון פלאזה בירושלים, לשם זימן אותה קצב ל"פגישת עבודה".
"הוא אמר לי שהוא עייף, שהוא הולך לנוח בבית המלון... שאני אבוא איתו ונעבוד שם, ולי זה היה ברור שאני באה ללובי. לא דאגתי, כי ידעתי שבלובי יש אנשים, ולא העליתי בדעתי שאני הולכת לחוות את החוויה מחדש", סיפרה.
"הוא ביקש ממני לעלות אליו אל החדר... אני לא זוכרת את המינוח, אני לא זוכרת את המילים שהוא השתמש בזה שאני אעלה, כאילו אני הבנתי שזה שנייה לחדר, שהוא לא סיים להתארגן וכבר יורדים לעבוד בלובי", סיפרה בעדותה.
א' עלתה לחדר המלון, דפקה על הדלת וקצב פתח לה. "הוא כאילו היה מאחורי הדלת ורק הראש שלו הציץ מהדלת ואני נכנסתי. הוא אמר שלום... וכשנכנסתי אז ראיתי שהוא בלי מכנסיים, רק עם חולצה... נכנסתי והוא סגר את הדלת... החולצה הייתה ארוכה והיא הסתירה את התחתונים... הסטתי את המבט".
בהמשך האירוע התיישבה א' על קצה המיטה, משתדלת להסתכל לצידו האחר של החדר. לדבריה, חשבה שמיד ילבש קצב את מכנסיו וייצא עמה מהחדר. "ואז הוא נצמד אלי ועוד פעם מתחיל לגעת בחלק העליון... של הגוף... ואני מנסה להתרחק. הוא מתקרב ואני מתרחקת, הוא מתקרב ואני מתרחקת...
"נפלתי על המיטה... הוא התחיל למשוך את ה... אני שוכבת על המיטה, זאת אומרת על הגב על המיטה, והוא מתחיל למשוך לי את המכנסיים, ממש כמעט כמו שהיה בפעם הראשונה. הוא מושך ואני מתנגדת... עד שהוא הצליח להוריד אותם... אני זוכרת את היובש בגרון שלי. אני לא יודעת למה אני זוכרת, זה מה שאני זוכרת... שאני רוצה כאילו להגיד עוד יותר דברים ופתאום נתקע לי... פתאום כאילו גם חזר אלי הפעם הראשונה".
לאחר מעשה האונס יצאה א' מהחדר, נסעה לביתה, התקלחה ולא סיפרה דבר לאיש. גם את מעשה האונס השני הדחיקה. כפי שעשתה גם במקרה האונס הראשון. היא מספרת שחשה תחושת אשם ביחס לארוע האונס השני: "כעסתי על עצמי. איך לא ראיתי, איך לא שמתי לב, איך לא נדלקו לי נורות אדומות".
אך למרות שני המקרים, המשיכה א' לעבוד לצד קצב. לדבריה, עשתה זאת מחשש שתאבד את פרנסתה ומתוך תקווה שהמעשים לא יחזרו על עצמם. "דבר ראשון הדחקתי את זה, דבר שני הייתה לי בעיה כלכלית, וחשבתי שזה לא יקרה שוב", סיפרה.
"פשוט הדחקתי את זה ולא התמודדתי עם זה. מבחינתי זה נמחק, זה לא היה קיים. לא חשבתי על זה בכלל, באתי והייתי שקועה בעבודה, אם הייתי מתמודדת מול הסיטואציה, אולי לא הייתי באה, הייתי מפסיקה לעבוד, אבל זה לא מה שקרה. אין. לקחתי את הסיטואציה וזרקתי אותה לחור נידח בלב שלי, ומבחינתי היא לא הייתה קיימת. לא שאלתי את עצמי, לא דנתי עם עצמי, פשוט המשכתי לבוא לעבודה".
לבית המשפט הגיעה להעיד גם פסיכולוגית שטיפלה בא' כדי לתאר את תחושותיה לאחר מקרה האונס השני. "הרגשתי כמו מטומטמת. אם ידעת שהוא יכול לאנוס איך לא נזהרת?", אמרה א' לפסיכולוגית.
בעדויות המפורטות מתוארים מקרים נוספים שבהם קצב נהג להטרידה מינית ולבצע בה מעשים מגונים. אחד מהמקרים היה בדירתה של א', שם תקף אותה קצב מינית. במקרה אחר ריסס מים באמצעות שפריצר לעבר המחשוף. "הוא היה מתאר לי תנוחות במיטה עם אשתו, במהלכן הוא היה חושב עלי", סיפרה. "פעם אחרת הוא אמר לי: 'אני רוצה שנהיה כמו איציק וכוכי (מרדכי)".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם