הפרקליטות: יש לדחות העתירה נגד מינוי גלנט
בפנייה לבג"ץ ביקשה לדחות עתירת "יש גבול" נגד מינוי גלנט בשל "חשדות לפשעי מלחמה". כיוון שהיא מסתמכת על דוח גולדסטון הלא אמין"
שנית, הפרקליטות גורסת, כי טענתה הבסיסית של "יש גבול" לפיה אין זה סביר למנות לתפקיד בכיר בצבא מי שהועלו נגדו טענות בדבר מעורבותו במפקד באירועי לחימה בהם נהרגו אזרחים, תוך הפרה לכאורה של המשפט הבין-לאומי, כבר הועלתה בעבר על ידי התנועה בפרשת מינוי דן חלוץ לסגן הרמטכ"ל (על רקע היותו מפקד חיל האויר בעת חיסול צלאח שחאדה, אירוע בו נהרגו אזרחים) ונדחתה אז על ידי בג"ץ. "הטענה הנוכחית אינה אלא "גלגול" מחודש של אותה טענה ואין כל יסוד לדון בה פעם נוספת", טוענת המדינה.
שלישית, מצביעה הפרקליטות על כך שעתירת "יש גבול" נסמכת כבסיס עובדתי בלעדי על דוח ועדת גולדסטון. "על בג"ץ לדחות כל ניסיון לבסס טענה בדבר קיומם של "חשדות כבדים לביצוע פשעי מלחמה" על דוח זה, אשר לא זה המקום לעמוד בהרחבה על הפגמים הרבים שנפלו בו, על המתודולוגיה הרעועה בה נעשה שימוש במסגרתו ועל הקביעות המשפטיות והעובדתיות השגויות המופיעות בו. לא למותר לציין כי מדינת ישראל הביעה זה מכבר את הסתייגותה הנחרצת מהאמור בדוח גולדסטון נוכח פגמים אלה", נטען בתגובה לבג"ץ.
לעצם העניין, מבהירה הפרקליטות כי "יש גבול" לא הניחה כל בסיס עובדתי לטענה בדבר אותם "חשדות כבדים", ואין בעתירתה נתונים כלשהם העשויים להצביע על מעורבות האלוף גלנט בהפרות דיני הלחימה של המשפט הבין-לאומי או החוק הישראלי במהלך מבצע "עופרת יצוקה". מודגש בהקשר זה כי "אין יסוד לקבל טענה גורפת לפיה יש לייחס א-פריורית אחריות אישית למפקד מפקד מבצע צבאי בגין כל אירוע של הפרה של דיני הלחימה על ידי מי מהכוחות שהשתתפו בו, ככל שבוצעו".
הפרקליטות מדגישה כי תנאי בסיסי לקיומה של "אחריות מפקדים" הוא ידיעה בפועל או בכוח אודות הפרות הדין שבוצעו, או הימנעות מנקיטה באמצעים הדרושים לשם מניעת ההפרות או חקירתן, אך בעתירה אין כל אזכור ליסודות אלה.
יתרה מזו, בתגובה לבג"ץ נאמר כי למרות שמדינת ישראל דוחה מכל וכל את מסקנות וקביעות דוח גולדסטון, הרי רשויות האכיפה בצה"ל בדקו וחקרו את כל הטענות הפרטניות המופיעות בדוח וביחס להפרות דיני הלחימה על ידי כוחות צה"ל במהלך המבצע. "בדיקות וחקירות אלה לא ביססו כל יסוד לחשד למעורבות כלשהי של האלוף גלנט בהפרות של דיני הלחימה. משכך, אין יסוד לפתיחת חקירה פלילית או אחרת ביחס לפעולותיו ובוודאי שאין למצוא כל פסול במינויו לתפקיד הרמטכ"ל".
כאן, טוענת המדינה כי קו הטיעון הגורף של "יש גבול" לפיו יש פסול במינוי, מוביל לתוצאה אבסורדית לפיו אם יתקבל טיעון זה הרי שתהיה לא רק מניעה למינוי גלנט, אלא אף לשורה ארוכה של מינויים בצה"ל ומחוצה לו, של כל מי שהיו מעורבים במבצע "עופרת יצוקה", בצורה זו או אחרת. וכל זאת, מבלי
עוד נאמר במסמך שהוגש לבג"ץ כי בעצם "יש גבול" אינה מפנה את טענותיה העיקריות נגד האלוף גלנט אלא נגד האופן בו נבדקות בצה"ל טענות בדבר הפרות חוק בכלל, והפרות של דיני הלחימה בפרט, במהלך פעילות מבצעית של כוחותיו. בדרך זו, כך נטען, היא מנסה ליצור "זיקה מלאכותית" בין גלנט לבין החקירות. ואולם, משיבה הפרקליטות, מדיניות החקירות הנוהגת מזה מספר שנים גובשה על ידי הפרקליט הצבאי ואושרה על ידי היועץ המשפטי לממשלה. ככזו היא "מדיניות חוקית ותקפה, ויישומה בפועל אינו יכול להשליך כהוא זה על סוגיית מינויו של גלנט לתפקיד הרמטכ"ל".
ואשר למדיניות החקירות, בעקבות מבצע "עופרת יצוקה", אומרת הפרקליטות כי זו משקפת התנהלות ראויה וסבירה של מערכת אכיפת החוק בצה"ל, העונה על דרישות המשפט הבין-לאומי. כך, בעקבות טענות על הפרת דיני הלחימה נערכו בצה"ל תחקירים מבצעיים מסוגים שונים, לרבות פתיחה של 52 חקירות מצ"ח, שבעקבותיהן הוגשו עד כה שלושה כתבי אישום.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם