העליון הקל בעונשם של דורסי מיטל אהרונסון
בית המשפט העליון קיבל את ערעורם של שלום ימיני ושי סימון, שהורשעו במעורבות בהריגת אהרונסון ובפציעת חברתה מלי יזדי בתאונת פגע וברח לפני כשנתיים בת"א. עונשו של סימון, שנהג ברכב והורשע בהריגה, הופחת מ-20 שנות מאסר ל-14 ועונשו של ימיני, שהורשע בהפקרה, הופחת מחמש שנים לשנתיים וחצי
השופטים אדמונד לוי, חנן מלצר ויצחק עמית (אשר כתב את פסק הדין) קבעו, כי לא ניתן להרשיע את ימיני, שהיה הנוסע ברכב, כמבצע של עבירת פגע וברח, אלא כמסייע בלבד, ולפיכך הפחיתו את עונשו מחמש שנות מאסר לשנתיים וחצי.
לגבי סימון, שנהג ברכב, מצא בית המשפט כי העונש של 20 שנות מאסר שהוטל עליו בבית המשפט המחוזי, חרג באופן קיצוני מרף הענישה המקובל. לכן, הופחת העונש ל-14 שנות מאסר, כאשר גם עונש זה מעלה באופן ניכר את רף הענישה שהיה מקובל עד היום.
סימון, אשר נהג ברכב בהיותו שתוי וחצה צומת מבלי לציית לרמזור אדום, הורשע בבית המשפט המחוזי בעבירות של הריגה, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ובעבירה של הפקרה לאחר פגיעה, בגינן נגזרו עליו 20 שנות מאסר בפועל. ימיני, שישב לצידו בשעת התאונה ולאחריה, הורשע בעבירה של הפקרה לאחר פגיעה ונגזרו עליו חמש שנות מאסר.
השניים ערערו על חומרת העונש, ובנוסף ערער ימיני גם על עצם הרשעתו בעבירת ההפקרה. השופט עמית עמד על הפגם המוסרי העמוק הטמון בהפקרת נפגע לנפשו, אך קבע כי למרות שימיני היה מודע לנעשה ולא עשה דבר כדי למנוע מסימון להימלט ומלבצע עבירה של הפקרה לאחר פגיעה, לא ניתן להרשיעו בביצוע עבירת ההפקרה אלא בסיוע בלבד.
עמית עמד בהרחבה על העמימות שבלשון החוק ועל הקשיים
לנוכח הרשעתו של ימיני כמסייע לעבירת ההפקרה (להבדיל ממבצע בצוותא), הופחת כאמור עונשו מחמש שנות מאסר לשנתיים וחצי מאסר בפועל.
אשר לעונש המאסר שהוטל על סימון, השופטים סקרו את רף הענישה המקובל, הן בנסיבות דומות והן בנסיבות מחמירות, ובסופו של דבר קבע עמית כי בית המשפט המחוזי חרג באופן קיצוני מרמת הענישה המקובלת.
בשל כך, ובהתחשב, בין היתר, בכך שלסימון אין עבר פלילי והוא לא הורשע בעבירה של נהיגה במהירות העולה על המותר ולא הורשע בעבירה של הימלטות משוטרים (הכשלת שוטר במילוי תפקידו) - הפחית בית המשפט את עונש המאסר שהוטל עליו בבית המשפט המחוזי.
עונשו של סימון הועמד על עשר שנות מאסר בפועל בגין הריגתה של מיטל אהרונסון ז"ל ופציעתה של מלי יזדי, ועוד ארבע שנות מאסר בפועל בגין הפקרתן, ובסך הכל 14 שנות מאסר בפועל, תוך הבהרה כי אף בכך יש משום החמרה של ממש ברף הענישה שהיה מקובל עד היום בעבירות מעין אלה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם