חברות אמריקאיות: דרשו מאיתנו שוחד בכניסה לעזה
הדלפות ויקיליקס: מברק שנשלח משגרירות ארה"ב ב-2006 חושף טענות של חברות מובילות, בהן קוקה קולה, מוטורולה, HP ופיליפ מוריס על שחיתות של גורמים ישראליים במעבר קרני. לדבריהם, הם נאלצו לשלם "עמלות מיוחדות" שלא תועדו בחשבוניות כדי להעביר סחורה לרצועה. "מי שהמשלוח שלו זז שילם שוחד קודם"
הדיפלומטים ציינו במברק שנשלח ב-16 ביוני 2006 כי לא פחות מ-34 משלוחים של מוצרים אמריקאיים בשווי של 1.9 מיליון דולר, בהם של קוקה קולה וחברת הטבק פיליפ מוריס, נאלצו להמתין לכניסה לרצועה במשך שלושה עד ארבעה חודשים.
מעבר קרני. צילום ארכיון: אי-פי
"אנשי עסקים אמריקאים טענו כי שחיתות מצד גורמים ישראליים בקרני מסכלים את המעבר שלהם לתוך השוק העזתי", נאמר במברק שפורסם בעיתון הנורבגי אפטנפוסטן. "המפיצים האמריקאים טענו כי הם התבקשו לשלם 'עמלות מיוחדות' בעלות של פי 75 מהתשלום הרגיל".
במזכר הוסבר כי רשות שדות התעופה, אשר אחראית על מעברי הגבול, ציינה כי העלות הרגילה של העברת משלוח לקרני היא 650-600 דולר, ולכך נוספים תשלומים נוספים עבור המעבר עצמו בקרני בהתאם לגודל המשאית שנושאת את המשלוח.
עם זאת, המפיץ של קוקה קולה יורג הרטמן סיפר לאנשי השגרירות כי זה לא התשלום הסופי, וכי התבקש לשלם עד 13 אלף עד 15 אלף שקל עבור כל משאית. לטענת איש העסקים, התשלומים הנוספים לא נרשמו בחשבוניות המס.
טענות דומות הועלו על ידי חברת ווסטינגהאוס למוצרי חשמל, פרוקטור וגמבל, פיליפ מוריס, HP, מוטורולה, ארמקס ומחשבי דל. גם בחברת קטרפילר טענו כי התבקשו לשלם 12 אלף דולר כדי להעביר שני גנרטורים קטנים דרך קרני, אולם הם סירבו לשלם.
הרטמן תיאר בפני אנשי השגרירות כיצד עובדת השיטה. לטענתו, מסוף בטרמינל קרני הוא שמוביל את רשת השוחד, ותחתיו יש אזרח ערבי-ישראלי, אזרח ישראלי נוסף ושני קציני צה"ל.
"הרטמן נפגש עם הבכיר, שדן במחיר השוחד הדרוש כדי לקדם את תנועת הסחורות", נכתב במברק. "הוא אמר כי אנשי הקשר הרגילים עבור השוחד הם חברות לוגיסטיות עם קשרים קרובים להנהלת קרני. הוא גם אמר כי הבכיר עובד עם הפלסטינים, ונזכר כי פעם אחת הוא נפגש עם איש קשר פלסטיני בעזה ונסע אתו לקרני בשביל פגישה עם הבכיר, ושם דנו בשוחד".
התור הוא "בדיחה"
כאשר שאל נציג השגרירות "מה מקבלים תמורת 3,000 דולר כדי להעביר את המטען?", השיב הרטמן: "מבטיחים למשאית שלך את המקום הראשון בתור או מקום סמוך להתחלה של מה שנקרא 'התור הישראלי' שכן מתקדם". "הרטמן טען כי התור בקרני הוא 'בדיחה' כי כל מי שהמשלוח שלו נע שילם שוחד קודם לכן".
עוד התברר במברק כי הרטמן ניסה לעקוף את שיטת השוחד, אולם נכשל. "הרטמן סיפר כי הוא רצה לעשות עסקה עם קוקה קולה ישראל כדי להשתמש במפעל בבאר שבע כדי שיעמיסו את הסחורה שלו בדרך לקרני. עם זאת, לטענתו אמר לו קצין צה"ל כי זה אסור".
מעבר קרני, שממוקם 1.5 ק"מ ממערב לקיבוץ נחל עוז, הוקם ב-1994 בעקבות הסכם אוסלו והיה נקודת העברת הסחורות העיקרית בין ישראל לבין רצועת עזה. עם זאת, פיגועים שהתרחשו סמוך למעבר ואיומים ביטחוניים גרמו
להפסקות חוזרות ונשנות של פעילותו.
מהמברק עולה כי האמריקאים הבינו כי יש שיקולים ביטחוניים, אם כי עדיין הביעו התמרמרות מהמצב. "אנשי העסקים הודו כי יש סגרים תכופים שפגעו בכל העברת הסחורות לתוך עזה, אולם הם אמרו כי הגורמים האלה לא מסבירים מדוע המשלוחים של מוצרים אמריקאיים היו צריכים לחכות עד ארבעה חודשים כדי להיכנס, בעוד שחלק מהמשאיות העבירו שני משלוחים ביום".
בשגרירות ציינו כי דיפלומטים ליוו את הרטמן ונציגי חברות נוספים לפגישה עם נציגי מסוף קרני, במהלכה התלוננו אנשי העסקים "בצעקות" על השוחד שהם נאלצו לשלם. לפי המברק, הבכירים הישראלים לא התייחסו לסוגיה, ורק הציעו כי הממשל האמריקאי ילחץ על הפלסטינים לאפשר את העברת הסחורות דרך מעבר כרם שלום או לממן רכישת מסועים נוספים בקרני.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם