"אולי נקים ועד עובדים במוסד ובשב"כ"
בדיון שנערך בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת אמר ראש המוסד לשעבר, אפרים הלוי, כי האוצר אינו דואג לגמלאי מערכת הביטחון

אפרים הלוי צילום ארכיון: יוסי אלוני
הוועדה, בראשותו של ח"כ חיים כץ (ליכוד), דנה בנושא הפנסיות לגמלאי מערכת הביטחון, לאור דרישת האוצר להצמיד את הגמלאות למדד המחירים לצרכן, כפי שנהוג במגזר הציבורי.
"נוצר מצב לא ראוי, בו גמלאי מערכת הביטחון ומשרתי הקבע במערכת הביטחון שבויים אלה באלה", אמר כץ. "הגמלאים לא זוכים לפיצוי על השחיקה בשכרם, מכיוון שטרם נחתם הסכם בינם לבין משרד האוצר על הצמדת גמלתם למדד, ובמקביל משרתי הקבע לא מקבלים תוספת חד-פעמית של אלפיים שקל למשכורתם, כפי שקיבלו עובדי המגזר הציבורי, מכיוון שהאוצר נוהג בהם כשבויים עד אשר הגמלאים יחתמו על ההסכם".
הממונה על השכר באוצר, אילן לוין, אמר כי אנשי מערכת הביטחון מרוויחים בממוצע פחות מהפרקליטים, ולכן סבר כי עוד לפני שחותמים על הסכמי שכר חדשים עם הפרקליטים, יש להסדיר את תנאיהם של אנשי כוחות הביטחון.
"אנחנו מתקרבים להסכמה על מעבר להצמדת הגמלאות למדד, אך נשמעות קריאות בקרב נציגי כוחות הביטחון שבשל שחיקה בגימלאות, עלינו לפצות רטרואקטיבית את הגמלאים בסכום שעשוי להגיע 1.2 מיליארד שקל, וזהו נושא כבד שנצטרך לתת עליו את הדעת".
"לאיש אין זכות לשנות את כללי המשחק בדיעבד"
ראש אכ"א, האלוף אבי זמיר, הביע התנגדות למהלך של הצמדת הפנסיות לגמלאי מערכת הביטחון למדד. "אין ספק שההצמדה למדד תיצור שחיקה בשכר", אמר. "יש ליצור מנגנון שימנע זאת, ולכך האוצר לא מצא עדיין פתרון. שכר הגמלאים נשחק ב-15 השנים האחרונות בכ-15%-20%".
זמיר הוסיף: "פוטנציאל שחיקת הגמלה הוא רב יותר מאשר בכל מערכת אחרת, מכיוון שגיל הפרישה בצה"ל הוא מוקדם יותר - 45.4 בממוצע. 40% מהגמלאים מקבלים גמלה חודשית של פחות מ-5,000 שקל. היכולת שלהם
לפתח קריירה שנייה לאחר פרישתם הצטמצמה משמעותית, וחלקם מגיעים לפת לחם".
ראש עמותת גמלאי המוסד, יצחק ברזילי, הביע אף הוא התנגדות להצמדד הגמלה למדד. "לאיש אין זכות לשנות את כללי המשחק בדיעבד, ולא ייתכן שלא יינתן פיצוי על השחיקה", אמר. "אנחנו שירתנו את המדינה הזאת, ואני מקווה שלא ייאלצו אותנו לתבוע אותה".
גם יו"ר ועד גמלאי השב"כ, עופר לבנברג, היה בדעה דומה: "ניסינו לפנות לשר האוצר ולראש הממשלה, והתגובות היו גרועות ממביכות".