ירושלים: מי כורת את העצים ביער מיר?
תושבי האזור מבולבלים. על בסיס יומי נכרתים ביער כמויות גדולות של עצים. האם מדובר בדילול למען שימור היער? או בניקוי השטח לטובת פרויקט בנייה? עיריית ירושלים: נפעל כך שיהיה פחות נזק
לטענת התושבים, בכל יום באים ליער חוטבי עצים עם טרקטורים, עם משורים חשמליים ועם ציוד כבד אחר, מוציאים מהיער כמויות גדולות של עץ ומשאירים אחריהם ערימות של גדמי עצים ונסורת.
יער מיר הוא יער קהילתי המשתרע על פני כאלף דונם של עצי אורן ואקליפטוס ומהווה רצועה ירוקה בין השכונות פסגת זאב ונווה יעקב שבצפון ירושלים. היער ניטע על ידי קק"ל החל משנת 1982 ומאז ניטעו בו עצים רבים במהלך השנים. שמו ניתן לו בעקבות חורשה של כאלף עצים שניטעה בתרומת רוזה צביק, תושבת העיירה הבלארוסית מיר, לזכר בעלה ישראל ז"ל ולהנצחת כל קורבנות השואה מיהודי הקהילה.
מעבר לחשיבותו האקולוגית כמקור חמצן ואוויר נקי וחשיבותו בנוף האזור, יער מיר ממלא תפקיד מרכזי בחיי הקהילה של רבבות התושבים החיים בשכונות הגובלות בו: כמרחב טיול ובילוי וכמוקד לפעילות חינוכית ולפעילות שעות הפנאי. היער וסביבתו משמשים כבית גידול
"לא מזמן הייתה לנו שריפה ביער", מספר אלכס טנצר, פעיל חברתי ותושב שכונת פסגת זאב, "וחבל על כל עץ שנכרת. אנחנו הופכים את מדינת ישראל לארץ של בטון. הגיע הזמן שכל הארגונים יתערבו. התושבים רוצים ציפורים, רוצים חיות, רוצים שיהיה יפה. למה זה חייב לבוא על חשבון היער? היום באזור פסגת זאב ונווה יעקב איכות האוויר הכי גבוהה. הבנייה תגרום לצפיפות וליותר תחבורה בשכונה, מה שיביא ליותר זיהום אוויר. תושבי השכונות רוצים איכות חיים. לתושבים אין את עורכי הדין שיכולים להתמודד נגד כל משרדי הממשלה".
תושבי האזור אינם מבינים מי האחראי לעבודות; היכן מתחילה הבנייה על ידי משרד הבינוי והשיכון והיכן מתבצע דילול על ידי קק"ל. ישנו גם חוסר הבנה בכל מה שקשור לנחיצות ולמהות הדילול. ובנוסף לכל, בתקופת העבודות נשברה המצבה שהוקמה ביער לזכר ישראל צביק ז"ל.
"ספרנו את העצים יחד עם התושבים", אומרת ד"ר אנה גוּדנייבה, ד"ר לביולוגיה בחברה להגנת הטבע והאחראית על צמחיית הבר ביער מיר, שמתעקשת להתייחס לנושא כתושבת האזור ולא כמייצגת את החברה להגנת הטבע. "אחוז גבוה של עצים נכרתו והמון ענפים נשארים בשטח. זה צריך להיעשות יותר בזהירות ויותר נקי, יותר בשליטה. אני מקווה שזה לא ישפיע יותר מדיי על היער ועל הציפורים שבו ושהיער ישרוד ולא ייהרס. וצריך להיות ברור מי מסמן את העצים שם באדום. קק"ל עושים הרבה דברים יפים, אבל חייב להיות דיאלוג איתם ועם משרד השיכון. אנחנו רוצים להבין מה הם מתכננים, מה העתיד של העצים ושל היער".
"מדובר על פרויקט שבזמנו הוקטן בהרבה בגלל פעילות התושבים והחברה להגנת הטבע", מסבירה נעמי צור, סגנית ראש העיר ומחזיקת תיק התכנון העירוני ותיק איכות הסביבה בעיריית ירושלים. "העירייה מחויבת לפיתוח העיר. בירושלים ישנו צורך של בין 3,000 ל-4,000 יחידות דיור בשנה. אין מספיק דירות לזוגות צעירים. מדיניות פיתוח של עיר מאפשרת להוסיף מבנים בתוך שכונות קיימות, בצמוד אליהן או מחוץ לגבולות העיר. זה עולם של פשרות קשות. ותמיד עדיף להוסיף בצמוד לשכונה שבה התשתית נמצאת, ולא בתוך הרי ירושלים, ששם צריך לסלול כביש ולבנות תשתיות מים, ביוב וחשמל, מה שיגרום להרבה יותר נזק. לכן, לפי הסיכום שהושג, מדובר על פיתוח שהוא צמוד-דופן לשכונה, מעט מאוד על חשבון היער".
לדבריה, עיריית ירושלים רואה בערנות התושבים ברכה רבה. "היער חשוב מאוד לאזור וצריך להיזהר שלא לפגוע בו. הנושא נמצא בבדיקה על ידינו. אנחנו מקווים שתהיה משמעת ושהעבודות לא יגרמו סבל לתושבים. אנחנו בעירייה נפעל כך שיהיה פחות נזק", הוסיפה צור.
"השטח האמור מיועד לבנייה לאחר שקיבל אישורים כחוק לפני עשור שנים", מסביר דובר קק"ל, אבירם בלזר. "משרד השיכון הגיש תוכנית לבנייה על כל שטח יער מיר וקק"ל הגישה התנגדויות ונלחמה נגדה, מה שמנע את הבנייה הנרחבת בכל היער וצמצם אותה משמעותית. לאור העובדה שהשטח לא נכלל בתמ"א 22 (תוכנית המתאר הארצית לשימור יערות) ולא בתוכנית היער, אין לקק"ל נגיעה לשטח זה. למרות זאת, הכריתות נעשות תחת פיקוח קק"ל, בניסיון למזער נזקים במינימום פגיעה בעצים, ביער ובטבע.
"שאר היער הוא תחת אחריותה של קק"ל ובטיפולה ונעשות בו פעולות אחזקה שוטפות כמו בכל היערות, הכוללות דילול לטובת היער מתוך מטרה להאריך את חייו, למנוע שרפות ולדאוג לטיפוח העצים הקיימים. יער מיר הוא כולו יער נטע אדם. אין באזור זה ולו עץ אחד טבעי, מאחר ומדובר בשטח ספָר מדבר קלאסי. בשטח מסוג זה, לאור מיעוט המשקעים, חייבים להשאיר מספר עצים קטן יחסית ליחידת שטח, אחרת העצים בגיל בוגר יעברו את כושר הנשיאה של השטח מבחינת משאבי מים וקיים חשש שכולם או רובם ימותו בשנות בצורת. אחד מהכללים הבסיסיים של יער נטע אדם הוא הצורך לבצע דילול בעצים כ-10-30 שנה לאחר נטיעתם. עוצמת הדילול תלויה הן במצב העצים והן בבית הגידול שבו הם נמצאים. בדילול הכוונה כריתת חלק מהעצים המנוונים והקטנים יותר על מנת לאפשר התפתחות תקינה ואורך חיים ארוך יותר לעצים הנשארים. נתונים רבים בנושא זה נאספו על ידי מומחי קק"ל, שהם מובילים בעולם בתחום זה. העבודה במקום עולה לקק"ל כ-300 אלף ש"ח ומתוכננים שדרוגים נוספים לטובת כלל הציבור שינגישו את היער לתושבים".
בנוגע לסימון באדום של שטח עצים גדול ביער, טרם התקבלה תגובה מקק"ל.
תגובת משרד הבינוי והשיכון: "הקריטריון לבנייה היה תב"ע (תוכנית בניין עיר) מאושרת בתוקף. לא ידוע לנו על תוכנית לבנייה של המשרד על כל שטח היער. הפרויקט תוכנן על ידי הרשות לפיתוח ירושלים ואושר בשנת 2005. מדובר ב-196 יחידות דיור שמתוכן רק כ-50 על חשבון יער מיר. והעצים שנעקרו הם עצים צעירים בני שלוש עד ארבע שנים שניטעו בשטחי התב"ע לאחר שכבר אושרה. כל הפעולות נעשו בתאום מלא ובשיתוף פעולה יוצא מן הכלל עם קק"ל, אגף שפ"ע בעיריית ירושלים והמינהל הקהילתי של פסגת זאב המייצג את הדיירים באזור, וזאת לאחר שהעירייה קיבלה אישור כתוב מהמינהל הקהילתי ונערכו לפחות שלושה דיונים בהשתתפות דיירים, שבהם הוצגה התוכנית.
"בנוגע לשאלה מדוע בנייה צריכה לבוא על חשבון יער – סוגיות אלה מועלות לדיון בוועדות השונות לתכנון ולבנייה, שבהן נציגוּת של התושבים, הרשויות המקומיות, משרדי הממשלה השונים ובכללם המשרד להגנת הסביבה, נציג קק"ל ונציגות הארגונים הירוקים. ומדובר כאן בנטיעות מועטות וצעירות בשולי היער. מטבעו של עולם ושל גידול טבעי, תוספת יחידות דיור אכן מביאה לעומסים תחבורתיים. ועדות התכנון התייחסו גם לכך וקיימים פתרונות המבוצעים על ידי העירייה ומשרד התחבורה בטווחי הזמן השונים.
"היער לא נהרס ולא תהיה שום השפעה על המאזן האקולוגי שלו. במקום יינטעו כ- 600-700 עצים חדשים. למשרד יש מנהל פרויקט הנמצא באתר באופן שוטף וכל תושב מוזמן לפנות אליו ולהעלות סוגיות הנובעות מביצוע העבודות. למותר לציין כי לא תישאר פסולת בניין בגמר העבודות.
"למשרדנו לא ידוע על כל נזק שנגרם למצבה לזכרו של ישראל צביק ז"ל. אם אכן נגרם נזק כלשהו בגלל עבודות שלנו, נציגנו ישמח להיפגש עם גורם קשור באתר והמצבה תתוקן באופן מיידי. אם הנזק נגרם שלא כתוצאה מעבודתנו בשטח, הרי שגם אז נשמח להיפגש באתר ולראות כיצד והאם ניתן לסייע בתיקונו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם