"סחבת באיתור נכסיהם של הנספים בשואה"
בדוח מבקר המדינה נקבע כי החברה לאיתור והשבת נכסי הנספים אינה נוקטת יוזמה לאיתור היורשים. "רק איתור יזום יאפשר מימוש נכסים"
השקעת משאבים באיתור יזום מחייבת קביעת סדר עדיפויות, בין היתר בהתאם להיקף המידע שבתיק הנכס ובהתאם לשוויו. אך החברה לא קבעה סדר עדיפות לטיפול בנכסים שלא הוגשו בקשות להשבתם, ועד נובמבר 2009 טופלו בחברה 57 תיקי איתור יזום בלבד.
כמו כן, מחלקת איתור יורשים אינה פועלת לפי תכנית עבודה ולא תיעדה בתיקי איתור יזום את עלות הפעולות שביצעה. "האיתור היזום הינו נדבך שולי בלבד בפעילות החברה, אף שמדובר באחת
המטרות המרכזיות שלשמן הוקמה החברה", קבע מבקר המדינה.
עד לסיום האיתור היה על החברה לקבל החלטות בעניינן של 2,746 בקשות אותן קיבלה. בביקורת נמצא, כי החברה עדיין לא סיימה את הטיפול ב-368 פניות - 13% מכלל הבקשות. לגבי 204 מהן היה צורך בהשלמת מידע, ולגבי 164 השלמות אחרות, המבקר קובע שמן הראוי שהחברה תקבע סדרי עדיפות לעניין איתור נכסים ואיתור יורשים וכן תיערך למימוש הנכסים שבידיה, כדי שיהיו לה הכלים לסייע לניצולים.
אשר להשבת נכסים, החברה טענה כי שחררה ליורשים כ-18 מליון שקל. אולם, המבקר מצא, כי היורשים קיבלו סכום הקטן ב-62% משווי הנכסים ששחררה על פי הפרסום. המבקר קובע, כי כי על הגורמים המעורבים בעניין, האפוטרופוס הכללי, מנהל מקרקעי ישראל, הקרן הקיימת לישראל ומשרד האוצר, להחיש את קבלת החלטותיהם כדי שהיורשים יקבלו את מלוא השווי המשוערך של הנכסים.
החברה הוקמה, בין היתר, כדי להביא לכך שנכסים שלא נמצאו להם יורשים ישמשו לסיוע לניצולי שואה. אולם, המבקר מצא כי רק בפברואר 2009, שנתיים וחצי לאחר הקמת החברה, היא פנתה לראשונה לוועדה המייעצת לשם בדיקת צורכי הניצולים, אך עד לפני כשנה, לא עלה בידי החברה לאסוף מידע זה. "גם לאחר שלוש שנות פעילות החברה עדיין לא גיבשה מדיניות רב שנתית בנוגע לדרך טיפולה בנושא הסיוע לניצולים
מצד שני, החברה אישרה מתן סיוע חירום לשלושה אירגונים שלא על פי תנאי הסף והעקרונות לקבלת תמיכה. כך למשל, אישרה החברה סיוע לשני ארגונים שקיבלה תמיכה משמעותית מגופים אחרים ולא היו זקוקים לסיוע לשם קיומם או לפעילותם הבסיסית ושאף אחד מהם אינו בגדר "ארגון המתקשה לקיים את עצמו או את פעילותו".
החברה גם אישרה תמיכה של סיוע חירום לפרויקט של ארגון שלא עמד בעקרונות של סיוע חירום לקבלת תמיכה. כך גם חתמה על חוזים לביצוע שבעה פרויקטים בסך 16.7 מליון שקל ללא בדיקת
ההתקדמות של ביצועם והבעייתיות שביישומם. ביקורת קשה במיוחד מתח המבקר על סדרי המינהל בחברה. לחברה אין נוהל להסדרת התקשרויות להעסקת יועצים, מומחים ונותני שירות, והיא לא מינתה ועדת מכרזים, כפי שדורש החוק.
ביקורת קשה מתח המבקר גם על האפוטרופוס הכללי והאגף לרישום והסדר מקרקעין במשרד המשפטים, על כי לא השלימו את העברת כל נכסי נספי השואה לידי החברה.
"שלוש שנים לאחר הקמתה טרם השלים האפטורופוס את סיווג כל התיקים שבניהולו בהתאם להגדרה שבחוק", קבע המבקר. "נמצא, כי חסר נתון על מקום השהות האחרון של כ-525 בעלי נכסים שסווגו כ'לא נספה' ולא ניתן היה לאתרם. על האפוטרופוס היה לבדוק באופן פרטני כל תיק "של בעל נכס כזה ולקבוע אם הוא נספה שואה או לא", קבע המבקר.
כמו כן, כותב המבקר, האפוטרופוס הכללי לא סיווג כאלף תיקים של כאלפיים בעלי נכסים שנכסיהם נמצאים במזרח ירושלים, ולא נעשו מאמצים לאתר נכסים שנרכשו באמצעות חברות שעסקו במכירת קרקעות, ונשארו רשומות על שמן.
ביקורת נוקבת נמתחה גם על מנהל מקרקעי ישראל, שבידיו 42 נכסים של נספי שואה בשווי כולל של כחמישים מיליון שקל, שהיה עליה להעביר לחברה. המנהל טען כי הסיבה לכך היא היעדר הסכמות בין הגופים וקושי בקבלת נתונים חיוניים הנוגעים לביצוע ההעברה.
המבקר קובע, כי על כל הגורמים הרלוונטיים להתגייס ללא דיחוי לפתרון המחלוקת בנוגע לשיתוף במידע ולהעביר את הנכסים לחברה, כדי על מנת לסייע לחברה להשיג את המטרות החשובות שנקבעו בחוק.
"השבת הנכסים של נספי השואה ליורשים היא חובה מוסרית", כתב המבקר. "ואף על פי כן, לא טופלה במשך שנים. החברה נדרשת להפנים נורמות ציבוריות החלות עליה, לקבל החלטות אסטרטגיות ולכלכל את צעדיה כדי למלא את ייעודה באופן מיטבי. תיקון הליקויים בלוח זמנים קצר יוכל לתקן במעט את העוול שנעשה לבעלי הנכסים ויורשיהם ולסייע לניצולים בשנותיהם האחרונות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם