ההצבעה ההיא: כישלון מוסרי סוחף של הכנסת
כולם ריכלו, צחקקו וידעו מי זה קצב, שנים לפני ההצבעה בכנסת על זהות הנשיא השמיני. ידעו ועדיין בחרו בו. איך לא רעדה להם היד?
אבל למי יש כוח לצחוק. אם אנחנו מחפשים את החטא הקדמון, בואו נעצר רגע בבוקרו של 31 ביולי 2000, היום שבו בחרה הכנסת את הנשיא השמיני מבין שני מועמדים - שמעון פרס ומשה קצב. בבוקר שמעתי ברדיו את עוזי ברעם מפרשן את התוצאות הצפויות של ההצבעה החשאית במליאה.
לברעם, חובב ספורט ומספרים, היה מאז ומתמיד חוש בריא ומדויק להימורים בהצבעות פוליטיות. גם באותו בוקר הוא לא צפה רעידת אדמה מיוחדת. המספרים שלו היו צפויים, כמעט משעממים - פרס יקבל בין 65 ל-70 קולות, וקצב בין 50 ל-55. בחדרי חדרים נסגר הסכם בין שני החברים הטובים, חיים רמון ואריה דרעי, כי לפחות חמישה עד שבעה ח"כים מתוך ה-17 של ש"ס יתמכו בפרס, מה שיבטיח לו את 61 הקולות הנדרשים.
אבל בבוקר, למרות ההסכם בין השניים, נקראו כל הח"כים של ש"ס אל הרב עובדיה יוסף והושבעו על ידו להצביע פה אחד עבור קצב. שום דבר לא עניין את עובדיה באותו בוקר. הוא לא פשפש במעשיו ובאישיותו של קצב, וגם אם גונבו לאוזניו השמועות שהתגלגלו כבר שנים על אודות האיש, אלה היו דברים בטלים. מה לכל אלה מול העובדה שקצב היה ספרדי, אחד משלהם.
עצם בחירתו של קצב לנשיאות היה כישלון מוסרי סוחף של הכנסת, שהתעלמה מרצון העם (71 אחוז תמכו בפרס באותו שבוע בסקר של מינה צמח). שבעת הנשיאים שקדמו לקצב - חיים ויצמן, יצחק בן צבי, זלמן שז"ר, אפרים קציר, יצחוק נבון, חיים הרצוג ועזר ויצמן - הביאו עמם לבית הנשיא מטען כבד של השכלה, ידע ותרומה אדירה לתקומת המדינה, למדע, לביטחון ישראל, למדינאות. לשמעון פרס היו כל אלה כשעמד לבחירת הכנסת מול קצב, אבל לא הייתה לו תכונה אחת שבבחירות 2000 הייתה הנדרשת ביותר, ואולי היחידה - עממיות. פרס לא היה עממי מספיק, לעומת קצב, שהגדיר את העממיות.
ש"ס לא תשתנה אף פעם, ואין ציפיות גדולות שתתנהל אחרת. היא תישאר מפלגה גזענית, אינטרסנטית עד זרא, בלי ניסיון מינימלי לייצר, אפילו למראית עין, אינטרס כלל ציבורי. אבל סימני החורבן אצלה קרבים, ואת זה אפשר לשמוע מתוכם: מח"כ אמסלם, מהשר אטיאס ומאריה דרעי, שמזנב בהם מבחוץ.
הבעיה
מילא הם, אבל מה על חברי סיעתו, אלה הסמוכים על שולחנו, ששמעו והכירו הכל? מהמצודה, מהנהגים, מהמאבטחים והעוזרים הפרלמנטריים. שהרי הכנסת היא - אם לא ידעתם - המקום היצרי ביותר בישראל.
19 ח"כים היו באותה הצבעה לליכוד: מיכאל איתן, משה ארנס, זאב בוים, נעמי בלומנטל, אברהם הירשזון, צחי הנגבי, יהושע מצא, ישראל כץ, ציפי לבני, לימור לבנת, עוזי לנדאו, דני נוה, יובל שטייניץ, גדעון עזרא, איוב קרא, רובי ריבלין, מאיר שטרית, סילבן שלום ואריאל שרון. כל אלה הכירו וידעו מי זה קצב. הם גם ידעו מי זה פרס, ועדיין בחרו בקצב. איך לא רעדה להם היד?
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם