פטנט ישראלי חדש: פלסטיק מתכלה
חוקרים מאונ' ת"א מפתחים סוג חדש של פלסטיק. הוא קשיח, עמיד, עשוי מעמילן תירס, קנה סוכר או סלק סוכר. ובעיקר - מתכלה במהירות
צילום: אוניברסיטת תל אביב
צוות מדענים בתחום הכימיה האורגנית מאוניברסיטת תל אביב ובראשו פרופ' משה קול יחד עם עמיתים מאוניברסיטת אכן בגרמניה ואוניברסיטת באת' הבריטית, מפתח סוג חדש של פלסטיק. הפלסטיק החדש יהיה קשיח יותר, עמיד יותר לחום (מעל 50 מעלות) ובעיקר - עם סיום תפקידו יתפרק כליל ויתכלה בקלות - מבלי להשאיר עקבות כלשהן בסביבה.
חומר הגלם שממנו ייצרו את הפלסטיק יהיה עמילן תירס, קנה סוכר או סלק סוכר. החומרים הללו יחליפו את הפלסטיק שעשוי כיום מתוצרי הלוואי של זיקוק נפט ומיוצר בתעשיות הפטרו-כימיות. חומר הגלם החדיש של הפלסטיק המתכלה יקנה למוצרי הפלסטיק השונים קשיחות אפילו גדולה יותר מזו הקיימת כיום. הצוות של פרופ' קול עוסק במגוון רחב של זרזים שישמשו בתהליכי יצור הפלסטיק ה"המתוק" (כינוי שכבר הודבק לו על ידי המדענים).
הפלסטיק לא ייעלם
כיום מנסים כבר לייצר פלסטיק ידידותי לסביבה. מוצרים ראשונים, לדוגמה, הם כוסות וספלי קפה שמוגשים ללקוחות רשת "סטארבטקס" בארה"ב, בקבוקים בגדלים שונים וכמובן סיבים שמשולבים בתעשיית טקסטיל. אבל המיזם שבו משתתפים המדענים מישראל אמור לתת מענה למגוון רחב הרבה יותר של מוצרים. פלסטיק עשוי עמילן תירס או קנה סוכר יחליף את הפלסטיק המבוסס על תוצרי זיקוק נפט שפירוקם במטמנות נמשך אלף שנה, והתהליך מותיר אחריו זיהומי סביבה כבדים מאד גם של הקרקע וגם של המים (ומי תהום).
"אנחנו צריכים לקחת בחשבון", אומר פרופ' קול, "שהפלסטיק לא ייעלם כל כך מהר מחיינו. להיפך: יש כיום מעבר מואץ משימוש במלט ובטון ופלדת אל-חלד לפלסטיק בלא מעט תעשיות". לדבריו, חומר הפלסטיק המושלם לצורך התפרקות, התכלות טבעית ומיחזור, יהיה עשוי מפולימר
(מולקולה ענקית מורכבת משרשרת בלתי מוגבלת של יחידות) עשויה מחומרי-מקור מתחדשים, שלא יהיו רעילים בעת ההתפרקות הטבעית לחומרי המוצא.
בתוך כך דיווחה בשבוע שעבר אוניברסיטת ווארוויק הבריטית כי מדעניה שיפרו את תהליך המחזור של סוגי הפלסטיק שנעשה כיום בשיטת פירוליזה – שימוש בחום בהיעדר חמצן לפירוק החומר למרכיביו. הצורך בשיפור התהליך מתבקש כיוון שרק 12% מכלל פסולת הפלסטיק כיום (ורק 25% מהבקבוקים) ממוחזרת, בעוד שהיעד הוא להגיע ל-100% כושר מיחזור. מדעני ווארוויק מסרו כי השיטה שפותחה מיועדת למפעל גדול שיתמחה במיחזור בתנאי שיטפל מדי שנה בלפחות עשרת אלפים טונות של פלסטיק ובתהליך ההפרדה והפירוק יתקבלו כימיקלים ממוחזרים בשווי של 7.8 מיליון דולר – וזה מה שיהפוך מפעל מחזור כזה לכדאי מבחינה כלכלית.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום איכות הסביבה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם