להחזיר עטרה ליושנה: הקרב על הנהגת ש"ס
אריאל אטיאס מבין שאם ש"ס תמשיך בקו החרדי-קיצוני והאולטרה-לאומני היא תהפוך ללא רלוונטית. אריה דרעי כמובן כבר מחכה בפינה

היום הוא מסתכל מסביב ורואה את עצמו שוקע עמוק בתוך שפל פוליטי חסר תקדים. ש"ס, המפלגה שלו, מאבדת את כל המדפים. הסחורה שמציע אלי ישי פגומה ולא אטרקטיבית, בלשון המעטה, והבוחרים לא יקנו אותה גם במחירי עלות. אטיאס משוכנע כי ישי מדבר, אם בכלל, רק אל אנשי הגרעין הקשה של ש"ס, אל המנדט הראשון, השני והשלישי. מעבר למעגל הזה הכל הולך לאיבוד.
המותג של ש"ס נשרף. ישי העלה אותו באש החרדיות הקיצונית והאולטרה-לאומנות. אטיאס בוחן את הדברים מתוך תפקידיו החדשים. שלוש שנים הוא היה שר תקשורת בממשלת אולמרט. שנתיים הוא מכהן כשר הבינוי והשיכון בממשלת נתניהו. הוא מסתובב עם האליטות, נפגש עם בכירים בשוק התקשורת והבנייה ומשתתף בכנסים שאליהם מגיעים אלפי אנשים. הוא רואה את היחס המשתנה בציבור כלפי ש"ס. זו כבר לא אותה תנועה מתונה, אולי גם חביבה, שרוצה להחזיר עטרה ליושנה ומבקשת להכניס מסורת לעם ישראל, ועל הדרך גם לעזור לשכבות החלשות. האג'נדה התחלפה, והציבור התרחק. ישי הפך לאיש ימין קיצוני. הרטוריקה של ש"ס מזכירה לפעמים את זו של כהנא חי. ש"ס התייצבה נגד כל יוזמה מדינית, איימה לפרק את הממשלה בכל הקפאה, טרפדה מהלכים באמצעות תוכניות בנייה בירושלים, ושמחה על כל קרוואן שזז בהתנחלויות.
שלא בטובתה, הפכה ש"ס לנושאת הדגל גם בנושאים העדינים של דת ומדינה. הציבור ראה את ש"ס נאבקת בגיור הצה"לי, נלחמת על הבטחת הכנסה לאברכים, מסתבכת בעמנואל ומגרשת משורותיה את הרב אמסלם, שטען כי ש"ס כופה על בוחריה חיי עוני ודלות. גם ההתבטאויות הקיצוניות של הרב עובדיה לא הוסיפו הרבה נקודות לש"ס בפריפריה הרחוקה של המצביעים. אטיאס החליט לצעוק "הצילו". הוא הבין שאם ש"ס תמשיך לצעוד בדרכים הללו היא תהפוך במהירות למפלגה לא רלוונטית, ובבחירות הבאות תרדוף אחרי הנמר של אריה דרעי.
ביום שני האחרון קיים אלי ישי מסיבת עיתונאים, בחדר סיעת ש"ס בכנסת. ישי הגיע למקום מוכה וחבול, אחרי שורה של מפלות. אטיאס לא ישב לידו, כפי שמצופה ממספר שתיים של ש"ס. הוא מצא מקום בשולחן מימין, ליד חברי הכנסת, שילב ידיים ופער עיניים בתדהמה מול מופע האימים. שר הפנים הגן שם על המאבקים שניהל בנושא הבטחת ההכנסה לאברכים ושלף נתונים שמלמדים, לדבריו, על ההשתלבות המואצת של החרדים בצבא ובשוק העבודה.
בהמשך חזר ישי על הטענה הפופולרית שלו כי המתקפה עליו באה מסיבות עדתיות. לפני שבועיים, אחרי השרפה בכרמל
אבל אטיאס שמר את דבריו לרגעים שבהם התקשורת העוינת יצאה מאולם הישיבות וגם לשיחות פרטיות שניהל לאחר מכן. "אנחנו יושבים בממשלה, קדימה בחוץ, ישראל ביתנו בפנים. אגודת ישראל בחוץ", ניתח אטיאס. "הנושאים האלה עולים מדי יום. הציבור רואה בנו מפלגת חרדית מדי ושנואה. אנחנו צריכים לשנות את הדגשים, לאזן את התמונה, לעבור למאבקים חברתיים על דיור לזוגות צעירים, או על מחירי המים. במה אנחנו מתעסקים? את האש בגלל הבטחת ההכנסה הבעיר משה גפני מיהדות התורה, אבל על מי הולכת האש? עלינו. אני רואה בעיתונים תמונה של נתניהו, ושל ישי שכאילו סוחט אותו. למה אנחנו? הרי רוב החרדים הם ליטאים", סיכם אטיאס את מצב השוק.

אטיאס עצמו תקף בחריפות את הרב אמסלם, אחרי שכינה את הרב עובדיה "דיקטטור". אטיאס עצמו לא היה מצביע עם ליברמן בנושא הגיור הצה"לי, כמו אמסלם, גם אילו היה חושב שיש בזה טעם. ועם כל זאת, אטיאס הבין כי הדברים של אמסלם חלחלו עמוק לציבור הבוחרים של ש"ס ויצרו תבערה גדולה.
בכירים בש"ס הזכירו כי אמסלם סולק בידי הרב ומועצת החכמים אחרי הדברים שאמר, ואילו אטיאס מבקר את הדרך של ש"ס ונשאר בחיים. ההסבר שלהם הוא פשוט. אטיאס הוא פי הגבורה, אם היא עדיין קיימת. הדברים שאמר משקפים היטב את הדעה הרווחת בבית הרב עובדיה כלפי המצב והדימוי של ש"ס בימים האלה, תחת הנהגת ישי.
מי שמצוי עמוק בסודות הבית יודע כי האופוזיציונר הגדול ביותר בימים אלה של ישי הוא משה יוסף, בנו של הרב וחברו הטוב ביותר של אטיאס. המעוז היחידי שנותר לישי בבית הרב היא יהודית יוסף, אשתו של משה יוסף וכלתו של הרב. "מבחינתו של משה יוסף ישי יכול לעוף ואריה דרעי יכול למלא את מקומו", אומר אחד המקורבים.
הקשר בין אטיאס ומשפחת יוסף לא החל היום ולא ייגמר מחר. אטיאס הגיע לבד"צ בית יוסף לפני עשר שנים, אחרי שהיה סוחר במכוניות ומתווך בספרי קודש. הוא הכיר את משה יוסף, בנו של הרב, ויחד הפכו את הבד"צ לאימפריה של כשרות שמגלגלת מיליונים, שווה בגודלה לבד"צ העדה החרדית. אטיאס היה מנכ"ל הבד"צ בתפקידו האחרון, לפני ששולב במקום החמישי ברשימת ש"ס והפך לשר. את הכסף הגדול עשה הבד"צ מהחותמת של הרב עובדיה, שאותה הנפיקו אטיאס ועובדיו למפעלים בארץ ובחו"ל, וגם אגרות על כשרות שמכר בכסף רב.

אטיאס הגיע ממשפחה בעלת אוריינטציה ליטאית בבני ברק, שהתנגדה לש"ס. הוא עצמו לא רץ מעולם בשטח, לא יצא לרחובות להדביק מודעות בצעירותו ואפילו לא הגיע לאירועים של ש"ס. גם היום הוא עדיין איש אלמוני מבחינת רבים מפעילי ש"ס. אלי ישי מקדיש את מיטב זמנו לתנועה ולנושאי התפקידים בתנועה, ושכח שהוא שר בממשלת ישראל. מכאן גם התחילו כל הצרות. אטיאס לא יודע איפה תלמוד התורה הקרוב של "אל המעיין". הוא מכיר רק את בית הרב ברחוב הקבלן.
מי שרואה את ההתקפה האחרונה של אטיאס על ישי כמו קריאת תיגר על היו"ר נדחה בתוקף. אטיאס אומר כי אילו רצה להחליף את ישי הוא היה עובד בדרך אחרת, ולא באמצעות הצהרות ביקורתיות בישיבות סיעה על הדרך וההתנהלות, שכולם יודעים כי יודלפו. הפריימריז היחידים שמתנהלים בש"ס הם בחדר האירוח של הרב עובדיה, הוא מוסיף, ושם לא צריך לצעוק בקולי קולות. רק לשכנע. ואת זה הוא לא עושה. השאלה הגדולה היא אם אטיאס מגיע בימים אלה למסקנה שאלי ישי הפך לנטל על ש"ס, האיש שמרחיק ממנה את ציבור הבוחרים שרובו אינו חרדי כלל ועיקר. האם הוא הולך לפעול יחד עם משה יוסף להפוך את הצמרת לקראת הבחירות הבאות? על כך הדעות חלוקות.
בכלל, אטיאס לא רואה את עצמו נשאר בפוליטיקה עוד הרבה זמן. "אני רק בן 40. יש לי תוכניות. אין לי חוזה חתום עם הממשלה. מי שחושב שחתמתי קבע טועה", הוא אומר בהזדמנויות שונות.

דרעי, לדבריו, הולך להקים מפלגה חדשה, חברתית מרכזית, לא חרדית ולא סקטוריאלית ומתונה במישור המדיני. המפלגה הזו תפנה לציבור הרחב וגם לפריפריה של ש"ס, אנשים במושבים, בשכונות ובערי הפיתוח שרוצים לשמור על המסורת, אבל גם ללמוד מקצוע, לעבוד ולשרת בצבא. לדרעי יש כבר סקרים. השבוע פורסם בערוצי הטלוויזיה כי ש"ס בראשותו משיגה 15 מנדטים - חמישה יותר ממה שיש לה אם ישי יעמוד פעם נוספת בראשותה. עם הקופה הזו הוא יוכל להיות לשון מאזניים פוליטית, כמו בימים הטובים. במילים אחרות, הוא יהיה ראש הממשלה האמיתי.
"הימין יכול לעשות שלום אבל תקוע מבפנים ולא מתקדם", מנתח דרעי בישיבות הפנימיות. "השמאל לא יכול אפילו להתחיל תהליך מדיני. ברגע שהוא יעשה שלום שכרוך בוויתורים תפרוץ כאן מלחמת אזרחים, כמו בימי אוסלו. המפלגה שלי לא תוכל לחבור לממשלת שמאל, כי אנחנו לא כאלה. אני אמליץ לנשיא המדינה על בנימין נתניהו, מצד אחד, אבל לא אתן לו להרכיב ממשלה. אני אכפה ממשלת אחדות לאומית. כך בדיוק היה ב-1984. שמעון פרס עמד בראש המפלגה הגדולה, אבל לא היה לו גוש להקים ממשלה. גם ליצחק שמיר והליכוד לא היה רוב. בסוף קמה ממשלת אחדות שהוציאה את צה"ל מלבנון והכתה באינפלציה".
דרעי עדיין מבקש לשמור את הזיקה לרב עובדיה. בכל מקום הוא יאמר שגם הוא תלמיד נאמן ומעריץ גדול של הרב, לא פחות מאשר אטיאס או ישי.
אנשי דרעי מודים שאמסלם היה האיש שהרעיד את האדמה ופרץ את הדרך. הוא האיש שיצא נגד הרב עובדיה ונגד ש"ס ונשאר בחיים. זה תנאי הכרחי, אבל עדיין לא מספיק לשילובו ברשימה החדשה, אם תקום. אטיאס מבחינת אנשי דרעי רק ממשיך את תהליך הפירוק הפנימי בש"ס. אטיאס עצמו לא מוכן להתייחס לתוכניות של דרעי. וישי אומר "הוא לא מעניין אותי בכלל". ממש לא.







נא להמתין לטעינת התגובות






