רעל חקלאים הרג את הכלבה פאני
ההרעלות של חיות בר על ידי חקלאים פורעי חוק הן טרגדיה אקולוגית. מי שמנסה להרעיל תנים פוגע באחרים. סיפור עצוב לשבת
כולם ירדו מהמכוניות, ופאני, כלבת הזאב המעורבת של משפחת כהן מרעננה התחילה להתרוצץ. כשחזרה עם לשון רטובה, הבינו שהייתה צמאה. מיה אלסר, ביולוגית ימית מראש הנקרה, מספרת שכבר בצעדים הראשונים היה ברור שהכלבה לא בסדר: "הילדים שמו לב שהרגליים האחוריות שלה רועדות. אחר כך הבחנו שהיא עושה תנועות מוזרות עם הלשון. שניים מאיתנו חזרו כדי לראות ממה היא שתתה, אבל לא מצאו".
הם המשיכו בטיול עוד כמה דקות, אבל הכלבה התחילה לשלשל. בשלב הזה עוד קיוו שאולי כך תצליח להיפטר ממה שבלעה, אבל כשהתחילה לרעוד בכל הגוף הפנימו שהמצב חמור. "התקשרתי לווטרינר", משחזרת אליסר, "הוא הבין מיד מה קרה, וניסה להסביר לי שאין מה לעשות. בשלב הזה הכלבה כבר לא יכלה ללכת, רצנו איתה על הידיים את הדרך חזרה. היא פרכסה, יצא לה קצף מהפה. הרחקנו ממנה את הילדים. כשהגענו לאוטו היא כבר היתה מתה. עברו פחות מ-40 דקות מהרגע שבו היא חזרה מהשתייה עד שהיא הלכה".
אליסר יצרה קשר עם פקח רשות הטבע והגנים באזור, אייל מילר. מילר איתר את מקור האסון: פתיון מים מורעל שהניח אחד החקלאים בין המטעים. המטרה: תנים ושאר חיות בר שמתחלקות עם החקלאים ביבול. אמצעי הקטל: לנט, חומר הדברה ממשפחת הזרחנים האורגניים. מוהלים את האבקה הלבנה במים כדי לפתות את החיות הצמאות, וזמן קצר אחר כך הן מחזירות את נשמתן לבורא במעבה החורש.
ההרעלות של חיות בר על ידי חקלאים פורעי חוק הן טרגדיה אקולוגית. לאור התפשטות התופעה, פרסמה רשות הטבע והגנים לפני כשנה דוח חריף בו מיפתה את ממדי הסכנה. במקרה הטוב, נגרם נזק אדיר לטבע: עופות דורסים מנקרים את פגרי החיות המורעלות, ושרשרת שלמה של חוליות חשובות במערכת האקולוגית נכחדת. במקרה הרע, עלול ילד או אפילו מבוגר לגעת בטעות ברעל כזה.
הפרשה העגומה הזו מספקת תזכורת למהותם של חומרי ההדברה ש"מגנים" על הפירות והירקות שאנחנו אוכלים. מדובר ברעלים מסוכנים שפועלים על מערכת העצבים, בני משפחה של
אייל מילר, הפקח, מצא את האקדח המעשן, אבל זה עוד לא אומר שמישהו ישלם את המחיר. כדי לפתוח בהליך פלילי, הרעל צריך להימצא בחלקתו או בביתו של החשוד. "לא צריך להיות אינטליגנטי במיוחד כדי להניח את הפתיון בשטח שאין לו אבא", אומר מילר, "כולם יודעים שצריך להוכיח את האשמה מעבר לכל ספק. בגלל זה יש הרבה הרעלות, ומעט מאוד תיקים שמגיעים לבית המשפט. יש הרבה דרכים למזער את הנזק של חיות הבר, כמו גדרות ברזל, כלבים לגירוש או מלכודות לא קטלניות. הרבה חקלאים משתפים איתנו פעולה, אבל יש מיעוט שמחפש קיצורי דרך".
בני המשפחה אפילו לא זכו לקבור את כלבתם האהובה. בשל החשש שחיות בר יאכלו את הפגר ויורעלו בעצמן, החוק מחייב להביא את הגופה למתקן כילוי המיועד לשריפת פגרים. פאני סיימה את דרכה בקרמטוריום של קיבוץ עין המפרץ.
aviv67@gmail.com
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם