קורס צניחה על קרקע המציאות

הדתיים לא צריכים לקחת ללב את המתקפה של מח"ט הצנחנים נגד חיילי ההסדר (וגם לא יזיקו וקצת ביטחון עצמי ואמונה בצדקת הדרך)

מאיר דנה- פיקאר | 16/12/2010 0:59 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
 
חיילי גדוד 202 של הצנחנים תלמידי ישיבת ההסדר של קרני שומרון
חיילי גדוד 202 של הצנחנים תלמידי ישיבת ההסדר של קרני שומרון צילום ארכיון: רועי שרון
כאשר נער דתי מסיים ישיבה תיכונית או תיכון דתי, הוא עומד בפני מבול של מטרות, אידיאלים ורצונות שעליו לממש בטווח הזמן המיידי עד קרוב. להלן רשימה חלקית: שירות צבאי (בשביל המדינה), כניסה לעולמה של תורה (בשביל הנשמה) ובהמשך – לימודי מקצוע (בשביל ההורים) וכמובן נישואין (בשביל המשפחה).

את המשימות האלה הוא צריך להשלים בתוך כמה שנים ועליו לבנות את סדר העדיפויות המיטבי. בשביל לשלב בין שני הדברים הראשונים – צבא ולימוד תורה – הומצא מסלול ההסדר, בו משלבים ספרא וסייפא - גם לימוד תורה וגם שירות צבאי. מביני עניין, לא רק דתיים, טוענים בתוקף כי אופי המסלול משפיע בצורה ברורה על החיילים והופך אותם לחיילים טובים, ממושמעים וחדורי מוטיבציה ונאמנות. הכללה גסה? אנחנו הדתיים רגילים להכללות, פעם אחת זה לטובתנו.

לאחר 5 שנים יוצא ההסדרניק לחיי המעשה – לימודים וקריירה. בן גילו שסיים יחד איתו את התיכון, נמצא כבר אחרי צבא, טיול בג'ונגלים ושנה של לימודים. ההסדרניק כבר בקטע של להתחתן ולהקים משפחה, חברו החילוני לא מתקרב לכך במחשבתו. אין צורך בעוד דוגמאות, מדובר בסגנון חיים שונה, בקצב אחר ובמטרות שונות. יש כמה נקודות חפיפה אך ההבדלים ברורים. נכון שההסדרניק משתחרר מהצבא עוד לפני שהצליח להתרגל לא לפנות למפקד בגוף שלישי, אבל הוא לא הולך הביתה, יש לו המשך משימות.
הצבא אינו תענוג גדול

כבני"ש לשעבר (ויש אומרים גם בהווה), איני מסכים כלל עם רוב קביעותיו של אילון גולדשטיין. נכון, ודאי שיש בתוך מסלול ההסדר רבים שמנצלים אותו על מנת לקצר את שירותם ותו לא, אך רוב רובם דווקא מוסרים את נפשם הן בעולמה של תורה והן בעולמו של צה"ל, איש איש לפי דרגתו וכוחותיו (גם בישיבות יש ג'ובניקים).

צריך לומר את האמת, הצבא אינו תענוג גדול וברור שחיילים העומדים להשתחרר, מכל סיבה שהיא, ישמחו בליבם או בפיהם (אכן, דרוש טקט), אך כל מי שיודע מהם לימודים בישיבה יודע שגם שם החיים אינם פשוטים – מסגרת עם דרישות, משמעת, נוכחות ועמידה ביעדים לימודיים קשים. דף גמרא וריצת אלונקות אינן נמצאות על אותה סקאלה וקשה להשוות ביניהן, אך לכל אחת מהן הקשיים שלה. ההסדרניקים טועמים גם מזה וגם מזה.

השירות בצבא הוא דבר חשוב אך אינו הדבר היחיד שמחזיק את המדינה. כיהודים מאמינים

אנו יודעים שלימוד התורה הוא חלק חיוני מהמאבק על הגנת העם והארץ. שלא כאחינו החרדים, אנו סוברים שיש מקום גם לשירות בפועל ולנטילת האלונקה גם על כתפינו, אך יש מקום חשוב גם ללימוד התורה. בעשור וחצי האחרונים הפך נושא השירות הצבאי למרכזי בסדר היום הדתי-לאומי, אולי כתוצאה מהקמת המכינות הקדם צבאיות, אך אל לנו לשכוח את מורכבות הדברים ואת מרכזיותו של לימוד התורה בחיינו הדתיים-לאומיים.

מח"ט הצנחנים דיבר בחוסר טקט מול חייליו, ביניהם הסדרניקים, על יחסו כלפי מסלול ההסדר. כנראה שהדברים קשורים לתפיסת עולמו והמקום ממנו הוא בא. לא מפיו אנחנו חיים ולא נבנה את תפיסת עולמנו על פי דעותיו של מח"ט כזה או אחר. קצת ביטחון עצמי ואמונה בצדקת הדרך לא תזיק לנו לשם שינוי.

מאיר דנה-פיקאר, בן 31, נשוי+6 תושב בית חג"י

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''פולמוס''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_news/judaism/ -->