הגיע הזמן לתפוס אותם במילה
על רקע הביקורת המואצת כנגד ברית המילה, ארנון סגל יצא לבדוק את טיעוני הלוחמים נגד המצווה הכי פופולרית בעולם היהודי
ובכל זאת, יש מי שבעקביות מתעקש לחתור גם תחת המבצר הדתי הזה. גם אם טרם שמעתם עליהם מעולם, ממשיכי מסורת הגימנסיון היווני פעילים בישראל תשע"א יותר מתמיד. די לרשום בגוגל את צמד המילים 'ברית מילה', ומיד קופצים למולך אתרים רבים של עמותות, קבוצות תמיכה ופורומים שכל מטרתם לערער את הטאבו הישראלי בנושא הברית, ולעודד את מי שבוחר להפר אותה. לדוגמה, האם שמעתם על 'קה"ל - קהילת הורים לילדים לא נימולים', או על פורום ברית המילה של אתר תפוז – פורום שכל כולו התנגדות לביצוע הברית ("כל מה שלא רציתם לדעת על ברית מילה, וממילא לא היה לכם את מי לשאול")? וכך עוד אתרים רבים, ביניהם: 'באופן טבעי - מדור ברית מילה', 'גונן על הילד', אתר 'חופש', 'בן שלם', 'אף מילה' ו'מילה רעה'.
הבעיה הגדולה של המערערים על הברית, זו העובדה שהמילה היא הפעולה הכירורגית הנפוצה ביותר כיום בעולם כולו, ומבוצעת כהליך שגרתי גם מסיבות שאינן קשורות כלל באברהם אבינו. אחד מכל שלושה גברים בעולם נימול. מיליוני אפריקנים נימולים בידי רופאי האו"ם מכיוון שמילה נחשבת כמונעת מחלות מין, וכמפחיתה את סיכויי ההידבקות באיידס ב-60 אחוזים. ארצות הברית, כשמה כן היא, מבצעת ברית מילה בכ-57 אחוזים מהיילודים בה. גם בקנדה נימולים כ-25 אחוזים מהתינוקות. לאלה יש להוסיף כמובן את המדינות המוסלמיות שמבצעות את המילה כהוראה דתית.
ככלות הכל, מדובר בניתוח שבגיל שבו הוא נערך נחשב פשוט למדי, בטוח יותר מכל הליך כירורגי אחר בעולם (כ-99.8% הצלחה), ובפעולה שגם אם היא מכאיבה, משכה לכל היותר חצי דקה. בן-ישי חוטר, מוהל מוסמך שמנהל גם אתר אינטרנט פרטי בתחום, מסביר ש"יכולות אולי להיות טענות כלפי אופן המילה הנהוג בארצות הברית, שבהליך הנהוג שם אורכת כתשע דקות תמימות, כך נודע לי מפי מוהל המתמצא בנעשה שם, וממילא נגרם לתינוק סבל רב שאין בו צורך. ואולם בטקס היהודי מדובר באירוע קצרצר ופשוט".
אז מה. מתנגדי הברית לא מתרשמים. באופן מעורר השראה וקינאה הם לא נשברים גם מכך שרוב הישראלים רואים בהם תימהונים ונודניקים. כרגע זה לא עובד להם, אבל מי יודע, אולי בהמשך. חוטר אכן חושש שמדובר במגמה שתחריף בשנים הבאות: "היום יש באינטרנט אתרים ישראליים שמסבירים למי שנימול בילדותו איך אפשר לשחזר את הערלה, ממש כמו המושכים בערלתם בימי מתתיהו. עד לפני עשר שנים מלו בארץ כמעט 100% מהבנים. היום זה 'רק' 99%. זה נראה אולי זניח, אבל יש כאלו שפועלים ללא לאות כדי להגביר את המגמה הזאת".
אחת מהם היא גלית פולצ'ק, שהגישה בשנת 2002 עבודה סמינריונית במסגרת המכללה האקדמית למשפטים ברמת-גן בשם "מילה: ברית או הפרה". בהקדמה היא מאשימה את הציבור החילוני בארץ ב"הנצחתו של מנהג פרימיטיבי, מנוגד לחוק ולכל ערך מוסרי כלשהו" וגם ב"התעללות חסרת כל היגיון ותכלית". פולצ'ק מציעה להגדיר את המילה כתקיפה וכעברה פלילית, ומגלה שביוגוסלביה השתמשו במילה כצורת עינוי. לדבריה המילה עלולה להחליש את האגו של התינוק [אולי בעצם זה מסביר במשהו את האופי היהודי? מצד שני – מה לגבי האמריקנים?], ומצטטת מחקר שנערך בידי נוירו-פיזיולוג
אבל טענת הטענות של פולצ'ק, וגם זו של תומכי הערלה בארץ הקודש ובעולם כולו, היא שהמילה פוגעת בהנאה המינית. אל תזלזלו בכך. בעולם המושגים של לוחמי זכויות אדם אתיאיסטים מדובר בעברה גדולה מאוד. מהמחקרים שמצטטים התומכים בהשארתה מתברר בעצם שזהו תפקידה העיקרי של הערלה - הגברת ההנאה בעת יחסי אישות. ובאמת, החוקרים מעריכים שלמעלה מחצי הרקמה המתמחה בהנאה מיחסים חסרה אצל הנימול.
לטובת שימור הערלה גוייס בידי האנטי-בריתיים גם הרמב"ם, שבספרו 'מורה נבוכים' (חלק ג, מט) הגדיר את המילה כסוג של סירוס מעודן. ברקע הדברים עומד הנוהג המזוויע הקדום לסרס את העבדים, כשבורא העולם, לפי הסבר זה, מתוך רחמנות על עבדיו, הסתפק בסירוס-לייט שאינו פוגע חלילה ביכולת ההולדה, אלא רק בהנאה: "המילה, אחד מטעמיה... החלשת האיבר הזה. מיעוט ההנאה הוא דבר שאין בו ספק, וזהו הגדול בסיבות המילה לדעתי".
בדיון בתכניתו של גבי גזית ברדיו 103FM בקיץ תשס"ח, שהתקיים בעקבות המלצת המרכז האמריקני למניעת הפצת מחלות לחייב בחוק את מילתם של כל אזרחי ארצות הברית, עומתו פרופסור פינחס לבנה, מנהל המערך האורולוגי במרכז הרפואי שניידר, וד"ר אבשלום זוסמן-דיסקין, ראש עמותת "בן שלם". שלושת המשתתפים לחלוטין אינם שומרי מצוות, אבל פרופסור לבנה בחר להגן בעוז על חשיבות המילה, מבחינתו מדובר בחשיבות רפואית. גזית שאל אותו אם הידע הרפואי על כך שמילה מונעת מחלות מין, מעיד ש"אבות אבותינו שהחליטו על ברית המילה, מבלי שהיו להם שום כלים מדעיים, ידעו משהו על זה". לבנה השיב: "כן. קרוב לוודאי".
גם ד"ר זוסמן-דיסקין מ'בן שלם' לא ניסה להתווכח עם היתרונות הרפואיים של המילה. לשאלתו של גזית אם הוא חולק על הנתונים המוכיחים שהמילה מפחיתה את הסיכון להידבקות באיידס, השיב: "זה העניין היחיד שאפשר אולי לא להתווכח עליו". כשגזית דחק אותו, הודה זוסמן-דיסקין שנימוקו העיקרי הוא שאי אפשר לכפות על תינוק פעולה המנוגדת לרצונו.
פרופ' פינחס לבנה: "אבל אנחנו עושים הרבה דברים שמקבלים הסכמה מההורים, שהם האפוטרופוסים של הילד. הילד גם לא יכול להחליט שהוא רוצה גֵן X או גֵן Y [=להיוולד כבן או כבת] או ללכת לבית ספר כזה או אחר". על הטענה של נציג 'בן שלם' שהילד יוכל בבגרותו לבחור במילה, אם ירצה, הסביר פרופ' לבנה שמילה בבגרות מסובכת ומורכבת הרבה יותר.
'בן שלם', שהוא אחד מששת הארגונים המייסדים של 'הקואליציה הבינלאומית' נגד מילת קטינים, הגיש בחורף תשנ"ח עתירה לבג"ץ נגד קיום ברית המילה. לאחר שני דיונים, שבעמותת 'בן שלם' מגדירים אותם "מגוחכים", נדחתה העתירה. שומר מצוות שיקרא את תשובת המדינה לעתירה הזאת, ירווה נחת. במקרה הזה היא נראית כאילו נלקחה היישר מתוך כתבי הרמב"ם או אבן עזרא. בראשית תשובת הפרקליטות תמהים המשיבים "האם רצינית העותרת בדרישתה כי מכל מדינות העולם, דווקא במדינת ישראל, מדינה יהודית ודמוקרטית, אשר הוקמה כאמור במגילת העצמאות על פי חזון נביאי ישראל, יוכרז איסור על קיום ברית מילה אשר מהווה את אחת המצוות החשובות לעם היהודי מדורי דורות?".
ולו העתירה היתה מתקבלת? בית המשפט היה הופך לפארסה. איש לא היה מתייחס עוד ברצינות לפסיקותיו. הרי איסור המילה היה המניע המיידי לפרוץ מרד החשמונאים בשנת 167 לפנה"ס, ולפי חוקרים אחדים גם הסיבה לפרוץ מרד בר-כוכבא.
ועוד כמה נתונים לטובת החיתוך: הרב יניב חניא, עורך אתר האינטרנט 'שורש' שחקר את נושא המילה, מציין שבמדינות שבהן לא מקובל למול, כדוגמת צרפת ורוסיה, צריכה כל אם ללמד את בנה כיצד לשטוף את האזור ולשמור על הסטריליות שלו, כי באופן טבעי הערלה מהווה מצע נוח מאוד לחיידקים ולזיהומים. "זו גם הסיבה שבמדינות כמו צרפת, כל גבר העומד להתחתן צריך להביא אישור מרופא שהוא אינו חולה במחלות מין, ששם הן דבר מאוד מקובל ושכיח. בישראל, לעומת זאת, הנתונים קטנים הרבה יותר, ואחד הגורמים המרכזיים לכך הוא קיום ברית המילה". אגב, רבים בעולם הרפואה מסכימים שגם שכיחותה של מחלת סרטן צוואר הרחם, נמוכה מאוד אצל נשים הנשואות לנימולים.
הרב חניא חושד גם בחלק מהעמותות הפועלות כביכול נגד המילה, בכך שמטרתן האמתית היא בעצם הגדלת הרווח של הרופאים המוהלים: "הם הרי לא יצליחו לשכנע את הישראלי הממוצע לא לעשות ברית. אם הם מטיפים ללא הרף לכך שהטפת דם ברית היא דבר איום ונורא, הם יודעים שלכל היותר זה ישפיע על ההורים המסורתיים לערוך את הברית אצל רופא, וכנראה לכך חלקם חותרים".
ואכן, אתר 'חופש', למשל, ממתנגדי המילה, מציב במקום בולט רשימת רופאים מומלצים, כולל "הנחות בהצגת תעודת 'חופש'", ובנוסף גם הבהרה לכך ש"אתר חופש ממליץ למעוניינים למול את בניהם לעשות זאת רק באמצעות רופא".
אגב, הרב חניא והמוהל בן-ישי חוטר טוענים שבמקרה המדובר, ההערצה המערבית לכוחה של הרפואה פשוט מוטעית. אחד הטיעונים החביבים על העמותות האנטי-מילתיות הוא הסיכון שטומנת בחובה המילה. הבעיה היא שמרוב להיטות בעניין הזה, הארגונים הללו שוכחים את יושרם, ומפרסמים נתונים שאינם נכונים. כך, למשל, כותב ד"ר זוסמן-דיסקין: "בארץ לא פורסם שום מחקר, שעקב אחרי קבוצה של תינוקות ובדק את מהותם וכמותם של סיבוכי המילה בקרבם; כן לא ידוע על קיומו של רישום מרכזי או מחוזי כלשהו בנושא זה. תוצאות ראשוניות וחלקיות של סקר סיבוכי המילה בארץ, שדווחו בעיתונות הרגילה והרפואית, מורות על עשרים ואחד מקרי מוות, 19 מקרים של קטיעה או נמק... ו-132 מקרים קשים, שנזקקו לטיפול בבית חולים, עקב זיהומים, דימומים, חתכים, אבדן עור ודפורמציות אחרות".
החובבנות ניכרת: מתי היו 21 מקרי מוות מהמילה המסורתית? על פני כמה שנים? יותר מכך, מוסיף הרב חניא: "מבחינה חוקית בתי החולים חייבים לדווח למשרד הבריאות על כל מקרה רפואי שמגיע לחדרי המיון בשל ברית. ובכל זאת, מספר המקרים המדווחים הוא מאה בשנה, מתוך 50,000 בריתות המבוצעות בכל שנה בארץ, אחוז קטן ביותר, ביחס לכל פעילות כירורגית אחרת, רובם הגדול הם מקרים של שטפי דם ודברים מעין אלו שאפשר לעצור באופן מיידי. אחוז המקרים שבהם יש פגיעות של ממש הוא אפסי לחלוטין – בערך מקרה אחד לכל 100 אלף בריתות".
וגם הרב חניא מוסיף: "ההתמחות של המוהלים המוסמכים גדולה מאוד, מפני שהיא כה ספציפית, כך שכמעט אין מקום לטעויות. כל מוהל שהוסמך במדינת ישראל עובר פיקוח קפדני, הכשרה ארוכה של שנתיים, הכוללת עיסוק בפרטים הרפואיים של הברית, עצירת דם, מניעת זיהום וכדומה. המוהלים המוסמכים מועמדים במבחנים קפדניים, בהם מבחנים מעשיים, וניסיון רב שנצבר בעבודה מעשית עם מוהל בוחן שעומד לידם במהלך בריתות רבות. המוהלים עוברים בדיקות רפואיות מקיפות שמטרתן לבדוק את כשירותם, מקבלים חיסונים תקופתיים, לומדים קורסים רפואיים וקורסים על חיטוי, וכן השתלמויות חובה במשרד הדתות מדי שנה".
"הבעיה במילה הרפואית", מסביר הרב חניא, "היא שפעמים רבות, רבות מאוד, היא חסרת ערך מבחינה הלכתית. הסיבה הראשונה והמרכזית היא שבדרך כלל הרופאים הופכים את מקום הברית לנמק לפני הברית. הדבר נעשה על ידי הצמדת "קלאמפ" בין הערלה לגוף, הקלאמפ לוחץ על העור במשך שלוש דקות בערך, ובכך למעשה הופך אותו לעור מת. זהו, בעצם, ה"סוד" שבעזרתו בברית מילה רפואית יש הרבה פחות דם, או שאין דם בכלל. חשוב לדעת שמבחינת היהדות יש בכך פגם גדול, שהרי בזמן החיתוך למעשה לא חותכים כלום. העור מת ואיננו חלק מהגוף כלל. יתרה מזו, ככל הנראה התפיסה החזקה כל כך במשך שלוש דקות יכולה לגרום כאב עצום וארוך הרבה יותר מהכאב שגורם החיתוך המהיר מאוד של המוהל. הרופאים גם מזריקים פעמים רבות חומר מרדים לאזור, וגם כאן טוענים אורולוגים רבים שהכאב הנגרם מהזריקות, ולעתים מדובר בחמש זריקות לפני הברית, גדול פי כמה מהכאב שנגרם על ידי המילה עצמה.
הסיבה השנייה היא שעל פי היהדות יש צורך לבצע גם 'פריעה' [=הפשלת עור הערלה שנותר לאחר החיתוך עד מתחת ל"עטרה"]. רופאים, ברוב המקרים, לא מודעים כלל לצורך בפריעה ולכן לא עושים אותה. מבחינת היהדות, תינוק שלא עבר פריעה בעצם לא נימול, ובניגוד למי שלא נימול כלל, גם אין לו שום דרך לדעת שהוא לא נימול.
ישנן בעיות נוספות רבות בעריכת "ברית" במכון רפואי, כמו כוונה לקיים את המצווה – רופאים אינם מתכוונים לכך. רופאים גם עורכים פעמים רבות את הברית בשבת כשאין סיבה לעשות זאת. ברית מילה, כידוע, דוחה את השבת רק כשהיא נערכת ביום השמיני ממש".
בשיחה עם הרב אבינר בעניין אמר הרב שאכן מדובר בבעיה הלכתית לא פשוטה, ובמקרה שבוצעה ברית רפואית בידי רופא שאינו שומר תורה ומצוות, לפי חלק מהדעות בהלכה על הנער יהיה לבצע פעולת "הטפת דם" לשלמות המצווה. יחד עם זאת חשוב להדגיש שהפוסקים כולם נזהרים מלפסול רטרואקטיבית עשרות אלפי מילות שכבר בוצעו בידי רופאים, מכיוון שהדבר עשוי להכניס לסחרור את מעמד המילה בעולם היהודי כולו. בן ישי חוטר מסביר שאפשר לסמוך בדיעבד על תחליף-הפריעה המבוצע בידי רופאים, שתואם מנהגים יהודיים מסויימים, כמו מנהג קהילת סלוניקי.
ואמנם, חוטר מציג בעיה נוספת וטוען שבמסגרת עיסוקו נחשף לכך שאין בארץ אף אורולוג מומחה שומר מצוות. הבעיה מתעוררת בנוגע ל-0.5% מהתינוקות, כאלו שיש להם בעיה כלשהי המחייבת ניתוח במקום המילה הקלאסית. היה רצוי שניתוח כזה, שהוא שווה ערך למילה, יבוצע בידי שומר מצוות. ובכן, צעירים דתיים - לכו לאורולוגיה.
ואולי מה שמתארים מכחישי הברית כנזק הגדול של המילה, החלשת היצר, הוא דווקא חסד שגמל עמנו בורא העולם בכך שהקל מעלינו במעט את עולה הכבד של התאווה? ייתכן מאוד שהסימן הזה, אות העבדות שמלך מלכי המלכים ציווה לבצע בנתיניו, נועד בסך הכל לאפשר להם להתמקד מעט פחות בעצמם ובהנאותיהם האנוכיות, וקצת יותר בפנייה אליו. כן, מתנגדי מילה יקרים, גם אם אתם צודקים והמילה אכן פוגעת באגו, אנחנו, היהודים, משום מה שמחים בכך.
כאמור, חלק גדול ואולי עיקרי במאבק נגד ברית המילה, מתנהל דרך רשת האינטרנט. אנשי אתר האינטרנט 'שורש', בראשות הרב יניב חניא, מנסים לגבש תשובה אינטרנטית שתעסוק בנושא. המטרה, על פי הרב חניא, היא להקים אתר אינטרנט חיובי בנושא ברית המילה שיתמודד ישירות גם עם ברית המילה הרפואית, ויכיל מאמרים, נתונים חיוביים, מנהגים, הלכות, נתוני מוהלים ועוד. המטרה היא להקים אתר דינמי, חי, בעיצוב מושקע ועם קידום משמעותי בחיפושי גולשים במנועי חיפוש. כדי להקים אתר שיהיה איכותי מספיק ובעל משמעות, פועלים אנשי 'שורש' לגייס גם תרומות שיאפשרו לבנות את האתר בצורה איכותית. אם אתם רוצים ויכולים לעזור מבחינה כלכלית בהקמת האתר החשוב, ולתת כתף במאבק על דמותה של ברית המילה, אנא פנו ל'שורש' - shoresh@shoresh.org.il או ישירות למשרדים - 1599-55-99-59.
הכתבה תתפרסם מחר בעלון פרשת השבוע "עולם קטן"
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם