די לתאגידים
אחרי שכולנו כבר נפגענו בכיס פגיעה מיותרת, ולפני שייגרם נזק אמיתי, חייבים להחזיר את המים לטיפול הרשויות
תעריף המים המשולם כיום על ידי הצרכן הביתי זינק בעשרות אחוזים, ועומד על 10.6 שקל לקוב. אם נפרק תעריף זה לרכיבים, נגלה שלמעלה ממחציתו נובע ישירות כתוצאה ממעבר המשק לתאגידי המים: תאגיד המים גובה כיום בין שלושה לארבעה וחצי שקלים לקוב. למה משמש הכסף? ובכן הקמת תאגיד מלווה כמובן בשכירת משרדים, העסקת מנהלים, פקידים, מזכירות, רכישת ציוד, תקשורת ומחשבים, כלי רכב ועוד. ואת כל זה צריך לממן בצורה כלשהי.
אמנם חלק מהסכום הנגבה על ידי התאגידים משמש גם להשקעה בצנרת המים. אין חולק על כך שתשתיות המים והביוב ברשויות המקומיות סבלו מהזנחה רבת שנים ונדרשת השקעה משמעותית בהן, להקטנת דליפות, למניעת פיצוצים ולהבטחת אספקת מים איכותית ורציפה. אך גם בהיבט זה גרמה הקמת התאגידים להתייקרות בלתי מוצדקת: באופן אבסורדי, התעריף המשולם לתאגידים כולל בתוכו גם תשלום רכיב הון עבור תשתית ישנה שהציבור שילם עליה היטלים יקרים בעבר.
התהליך אינו בלתי הפיך
מדובר בכפל תשלומים מיותר. כשקל וחצי מהתעריף מחויב בגין מע"מ, שמועבר אמנם לקופת המדינה ולא נותר בקופת תאגיד המים, אך מדובר בחיוב שלא היה קיים כלל כשהחשבון שולם לרשות המקומית.
לא רק הצרכן הפרטי נפגע. התעשייה אף היא משלמת ביוקר בעקבות הקמת התאגידים: תעריפי המים לתעשייה התייקרו בכשלושים אחוז מתחילת השנה, וצפויים להיות מוכפלים בשנים הקרובות. מפעלים רבים משלמים אגרות ביוב לתאגידים על שירותים שהם אינם צורכים כלל.
הקמת התאגידים (והפרטתם
בעתיד) והתייקרות תעריפי המים כתוצאה מכך מהווים נדבך נוסף בהתנערות הממשלה מאחריותה לאספקת מוצרי תשתית חיוניים, כגון חשמל וכבישים, וזאת תוך הגדלה נוספת נטל המס העקיף על הציבור.
התהליך אינו בלתי הפיך. על משרד האוצר להכיר בטעות שנעשתה, לעצור את המשך התאגוד ועליית תעריפי המים, ולבחון את החזרת ניהול משק המים לידי הרשויות המקומיות תוך יצירת מערך נפרד ומבוקר, שיבטיח את אספקת המים והשקעה נדרשת בתשתיות - ללא ייקור תעריפים ובזבוז מיותר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם