מצב אקלימי פוסט נורמלי
אם יש ויכוח על אחריותו של האדם להתחממות הכדור, אין מחלוקת על כך שהאקלים משתנה במהירות. איך נערכים להתמודדות עם המצב החדש?
כדי להקים יחידת ספינות שיודעות לטהר כתמי דלק, שמן ונפט, יש צורך ב-18 מיליון שקל ובכעשרה תקנים. הטיפול בתאונה בסדר גודל בינוני יעלה כחצי מיליארד שקל. אם קו החוף של ישראל ייראה כמו חופי לואיזיאנה אחרי דליפת הנפט, זה יהיה אסון לאומי. רבינוביץ', פרופסור עם חוש הומור, מכנה את האקלים של העתיד מאפ"ן - ראשי תיבות של "מצב אקלימי פוסט נורמלי". השבוע העתיד הפך להווה. משבר האקלים זה כאן ועכשיו, ולא נראה שהוא מתכוון להיעלם בקרוב.
אם יש ויכוח על אחריותו של האדם להתחממות הכדור (אם כי, למען האמת, הוויכוח הזה מתקיים בעיקר בתקשורת ובטוקבקים. בעולם המדעי הוא דחוק בשולי השוליים), אין מחלוקת על כך שהאקלים משתנה במהירות. אין גם ויכוח שלפחות חלק אחד, משמעותי, בתחזיות של מדעני האקלים מתגשם לנגד עינינו: יש הרבה יותר אירועי אקלים קיצוניים, וההשפעות שלהם לא צפויות, לא נשלטות, מתקדמות בקפיצות מדרגה
השיח העולמי על משבר האקלים מתחלק בשנים האחרונות לשניים: הצורך לצמצם את פליטות גזי החממה (mitigation), וההכרח להסתגל לשינוי האקלים (adaptation). עד יום חמישי בצהריים התנהל בצמרת הישראלית ויכוח ער על השאלה איך מצמצמים את מאזן הפליטות הלאומי ותורמים למאמץ העולמי לעצירת ההתחממות; נדמה שעוד לפני שישראל קיזזה טון אחד של פחמן דו חמצני מהאטמוספירה, צצה במלוא עוזה שאלה חדשה, דחופה הרבה יותר: איך נערכים להתמודדות עם המצב האקלימי החדש. ואם מישהו סבור שהצרות שממיט עלינו מזג האוויר הסתיימו עם כיבוי האודים האחרונים שבערו בכרמל, הוא כנראה עדיין לא הפנים שאנחנו במצב חדש, הנושא את השם המעודד מאפ"ן.
aviv67@gmail.com
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם