ראשי » חדשות » אסון בכרמל

ריח שרוף: יו"ר האיגוד על ריקבון הכבאות

זהו פרק שלא הופיע בדוח המבקר בעקבות השריפה בכרמל. "מערך הכבאות זו הפקרות. כולם מדברים, אף אחד לא יודע איך זה עובד"

"מי אמר לנתניהו להביא מטוסים?", אומר אסי לוי, יושב ראש איגוד הכבאים הארצי. לוי מדבר מהנשמה. ככה הוא תמיד, אימפולסיבי, ישיר, צעקן, אומר את מה שהוא חושב, ולא אכפת לו מההשלכות. "הייתי בשטח בכל ימי השריפה. ראיתי שהכל שטויות. כבאים לא יכולים להיכנס פנימה. שום דבר. הכל היה בלגן בתוך היערות. אין שום ציוד. כולם עמדו, לא עשו כלום. רק לקק"ל היו שתי מכוניות שיכלו להיכנס איכשהו פנימה".

היו שם עשרות מכוניות כיבוי אש. כל המדינה ראתה.
"נו, אז מה. כולן עתיקות. ענתיקות. אף אחת לא יכולה להיכנס פנימה. תשים שם 5,000 כבאים , שום דבר. זה כמו לכבות שריפה עם כוסות מים. כל מערך הכבאות זו הפקרות אחת גדולה. כולם מדברים, אף אחד לא יודע איך זה עובד באמת".

איך זה עובד?
"תסתכל על שמעון רומח. הוא נציב כבאות והצלה ראשי. כולם חושבים שהוא רמטכ"ל שיכול להוריד פקודות לכבאים, או כמו מפכ"ל המשטרה. בפועל הוא לא יכול להגיד לכבאי בשטח להזיז צינור חצי מטר שמאלה או ימינה. ראיתי כבאים שהוא ניסה לדבר איתם. הם הוציאו לו אצבע משולשת. עוד מעט היו משפריצים עליו מים".

למה זה קורה?
"רומח הוא לא המעסיק שלהם. הכבאים לא עובדים אצלו, הם עובדים אצלי. אני עשיתי לו טובה ששלחתי לו מכוניות כיבוי. משרדי הממשלה, המנכ"לים, התקשורת כולם לא מבינים כלום. בא אליי לשטח איזה מנכ"ל. הוא אומר לי בחשיבות כזו 'יש ברכב 20 אלף ליטר מים, 30 אלף ליטר מים. למה לא מכבים?'. לך תסביר לו שיש רק 3,000 ליטר במכונית כיבוי, במקסימום".

למה לרומח אין השפעה בשטח?
"את הכבאים מפעילים איגודים ששייכים לרשויות המקומיות. הבוס האמיתי שלהם הוא יו"ר השלטון המקומי, שלמה בוחבוט. אני הנציג שלו בשטח, כי אני כפוף לשלטון המקומי. הרכבים שלי. הציוד שלי. המשכורות ביד שלי. אם בוחבוט היה אומר לי 'אל תשלח כבאיות לשטח', לא הייתי שולח. מי זה רומח? עוד מעט הוא הולך הביתה. תוך חודש".

אבל שלחת כבאיות.
"ודאי, גיליתי מנהיגות. מה, לא אשלח? אני אידיוט? זה אסון לאומי. אתה לא יכול לגלות ראש קטן. גם במלחמת לבנון השנייה שלחתי. עד היום לא שילמו לנו כסף על זה. מישהו שילם? הכל רמאות. אף אחד גם לא מסוגל לעשות כאן סדר".

איך הגענו למצב הזה?
"הכל בגלל חוסר התייחסות של הממשלה למערך הכבאות. תאמין לי, אלי ישי לא אשם בכלום. מי שזלזל בנו עד עכשיו זה רק שר האוצר והאוצר. הפקידים שם. הם עשו את זה בכוונה. רק הרשויות המקומיות עזרו לנו. הן מחזיקות את הכבאים. האוצר מענה אותנו, משפיל אותנו".

שלשום שחררו לכם 70 מיליון שקל.
"ברור. שטייניץ פוחד מוועדת חקירה ממלכתית".

למה ישי לא אשם? מבקר המדינה דווקא חושב אחרת.
"מה הוא יכול לעשות? יש לו תקציב מהאוצר, אבל כל הכסף הולך למשכורות לעובדים. מה ישי יעשה?".

יילחם על תקציבים. יש לו גם אחריות מיניסטריאלית לכל מה שקורה.
"לא יודע. היינו אצל ראש הממשלה נתניהו בדיון המפורסם ביולי האחרון, לפני ארבעה חודשים. ראיתי שאכפת לנתניהו מהמצב. אמרו שיביאו לנו מאה מיליון שקל. גם המבקר כותב על זה. שטויות, איפה הכסף הזה? בדיון אני שואל את שר האוצר שטייניץ 'נניח שיש תאונת דרכים באיזור ים המלח. כמה זמן לוקח לרכב כיבוי להגיע ממעלה

אדומים? לפחות שעה וחצי. כולם שם יישרפו. מישהו ייתן את הדין על זה?

"אז נתניהו העלה את עניין מסוקי הכיבוי, בצדק. אמרתי לו 'מה אתה רוצה, שאשלח את הכבאים לקורס טיס?'. פה נכנס שטייניץ. התחיל להסתלבט עלינו. הוא אומר 'תיקחו את יחידה 669'. ראינו שאין עם מי לדבר, לקחנו את הרגליים והלכנו הביתה".

אז אתה התרעת על המצב.
"כן, אבל איפה כולם? איך נתנו לעסק להתגלגל ככה? תגיד לי, למה האוטובוס עלה למעלה, לכלא דמון? הכיבוי אמר לו 'אל תעברו'. שוטר למטה אמר להם 'אל תעלו'. הם לא רצו לנסוע מסביב, דרך האוניברסיטה. עשו קיצור דרך. אנחנו מדינה של קיצורי דרך".

מי היה צריך לשלוח את הכבאיות כאשר האש פרצה?
"איגוד חיפה היה צריך לשלוח".

שלחו?
"כן, באיחור. אני שומע את ראש הכבאים בחיפה אומר שהוא לא ידע מה לעשות. טוב, הוא איש צבא. מה הוא מבין בכבאות? אני מקבל את הכבאים שלי בלי דרגות צבאיות ובלי תואר אקדמי. שיעבדו בשטח. מי שבא עם תואר אני אומר לו 'לך תהיה פרופסור'. בכל מקרה, מה זה משנה? הכבאיות בחיפה הגיעו עם 3,000 ליטר מים.

"מה זה? זה כלום. הגיעו מכוניות כיבוי מכל הארץ ולא יכלו לנסוע פנימה. הציוד שלנו לא מתאים ליערות. הכבאים סתם עבדו קשה וסיכנו חיים. הם עמדו על הכבישים והתיזו מים. כבאית שנכנסת ליער שוקעת ונעצרת. כואב הלב".

כלומר, ללא המטוסים השריפה הייתה נמשכת עד היום.
"עד היום? עוד 30 שנה. כל החיים".

מבקר המדינה כינה בדוח שהגיש שלשום את המבנה המקולקל של מערך הכיבוי בארץ במילים "בעיית יסוד חריפה". התרגום בשטח פשוט להסבר, אבל לא ניתן להבנה ברמת ההיגיון. לכל כמה יישובים יש איגוד כבאות אחד, ובסך הכל 24 איגודים בארץ. את תחנות הכיבוי, שמוגדרות "שירותים מוניציפליים", מחזיקות בעיקר הרשויות המקומיות בכל איגוד.

ככל שהרשות חזקה ועשירה יותר, כך לכבאים טוב יותר. נציב כבאות והצלה ארצי, במקרה הזה רב טפסר שמעון רומח, מוגדר בדוח מבקר המדינה "יחידת מטה מקצועית במשרד הפנים". המבקר קובע, בדיוק כמו אסי לוי, כי "לנציב הכבאות אין יכולת ממשית של פיקוד ושליטה על הכוחות בשטח, בעת שנדרשים ריכוז מאמץ, גמישות וניידות". במילים אחרות, שתורם לוי, "רומח יכול לדבר רק אל הלהבות".

מעבר לכל הצרות, המבנה, הציוד והאחריות המיניסטריאלית ישנה עוד בעיית יסוד שלא מופיעה בדוח החמור של המבקר. תנאי העבודה והשכר הפכו את מערך הכיבוי במדינה למרכז פוליטי, שבו מחלקים ג'ובים ומשרות לחברים. אסי לוי מכנה את עצמו "מפעל המינויים" ומתפאר בכל הזדמנות בפעילי הליכוד שהצליח להחדיר לכל איגוד ואיגוד במדינה. את הרשימה המלאה הוא מסרב לחשוף, אבל מודה ש"הכנסתי אנשים בכל פינה, תאמין לי".

ויש כנראה גם שכר לפעולתו של לוי. ביום חמישי לפני שבועיים הזמין ראש הממשלה נתניהו לפגישה במצודת זאב את 25 קבלני הקולות והאנשים החזקים בליכוד, כדי לבקש תמיכה בעמדותיו המדיניות. אסי לוי ישב בשורה הראשונה.

לוי, 41, גרוש ואב לשלושה, איש חביב, בעצמו איש פוליטי ומינוי פוליטי, מן הסתם. לוי גר בגינות שומרון, שאליו הגיע משכונת יוספטל בכפר סבא, "כי רק שם יכולתי לקנות דירה, או יותר נכון לקבל דירה". במהלך השנים הצליח לוי בזכות עבודה נמרצת, תושייה עסקנית ופה גדול להגיע לעמדות כוח מקומיות וארציות, שהובילו אותו למערך הכבאות הארצי.

הוא משמש כסגן ראש המועצה בקרני שומרון ויו"ר איגוד הכבאים ביהודה ושומרון. הוא גם יועץ מיוחד בחברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי. יש לו עוד כמה עמדות כוח לא מזיקות: הוא יו"ר סניף הליכוד בקרני שומרון, הוא גם היה יועץ פוליטי לשרה לימור לבנת.

ההתנהגות העממית הופכת את לוי לאיש פופולרי במחוזותיו, אבל לא רק. בליכוד אוהבים אותו כי הוא מחלק מינויים ומחזיק כוח. בכבאות אוהבים אותו כי הוא מחלק משכורות ודואג לעובדים, עם כל הביקורת שיש לו על המערכת. ראשי הערים והמועצות רוצים לשמור איתו על קשרים טובים בגלל הפוליטיקה וכדי שישמור על שקט מקצועי עם הכבאים בעיר, שהם בעצם עובדי העירייה.

שלשום הסתובב לוי בכנס של ראשי ערים במרכז הבינתחומי בהרצליה. הוא העביר את הפלאפון מראש עיר אחד למשנהו, כדי שירעיפו עליו דברי חיבה. "אסי לוי משדר אהבה, מוכיח כוח ארגון ודבקות במשימה", אמר עליו איציק רוכברגר, ראש עיריית רמת השרון, כאילו מדובר בחלוקת אותות בטקס סיום קורס צופי כיבוי אש.

תגיד, כל העסק הפוליטי הזה במערך הכבאות נראה לך?
"למה לא? מאיפה באים השרים, תגיד. הם באים מהאקדמיה? הם באים מהמפלגה. ראש עיר הוא לא מינוי פוליטי? כבאים הם עובדי רשויות מקומיות. גם הם יכולים להתעסק בפוליטיקה. כל אחד יכול להיות פעיל. מישהו לא מבין את זה? הכבאים מתפקדים למפלגות, יש להם כוח. הם לוביסטים לעצמם כמו כל אחד אחר".

אתה הלוביסט הכי גדול.
"עזוב, אני מוריד פרופיל בימים האלה. רק אצלך אני מדבר וזה מהלב. אני אומר לך שוב, האשם הכי גדול הוא שר האוצר. לא אלי ישי, לא ביבי ולא טיבי. יש עכשיו הסכם קיבוצי, נכון? השר שטייניץ ויו"ר ההסתדרות עופר עיני חתמו עליו. הם הוסיפו 2,000 שקל לעובדים בלי לשאול את המעסיקים. אני צריך להוסיף עכשיו כסף לכבאים, מאיפה אביא? אם תקום ועדת חקירה ממלכתית יגיעו רק לשטייניץ. הוא יאכל אותה. יבואו אליי ויגידו 'למה אין כבאים? למה אין כבאיות?', אגיד להם 'יש תקנים שהאוצר מתקצב'. מה הם רוצים? שאביא כסף מהבית?".

אני שומע שכל מפקד כיבוי איזורי נוסע על ג'יפ ששווה 600 אלף שקל.
"נכון, זה חלק מהבעיה. תבדוק כל כבאי ותראה שיש לו זיקה פוליטית. כולם יודעים, ולכן סותמים את הפה. אני קורא את דוח המבקר. מדברים על רפורמה בשירותי הכיבוי, על מערך כיבוי והצלה ארצי חדש. שטויות. הממשלה תיפול ולא יזיזו תחנת כיבוי אחת. מי יוותר כאן? השלטון המקומי יוותר למשרד לביטחון הפנים? יש כאן שמונה מיליארד שקל תחת היד.

"דיברתי עם השר אהרונוביץ'. שאלתי אותו 'אתה יודע מה זה כיבוי?'. אמר לי 'זה שמעון רומח'. אמרתי לו 'כן, בחור טוב, אבל מיהו? הוא לא קובע כלום. אתה רוצה לקחת את מערך הכיבוי. יש לך מיליארדי שקלים לתת לרשויות? בוחבוט והשלטון המקומי יוותרו לך? זה כוח אדיר, שליטה על מבנים, תחנות, רכבים, אנשים, מינויים'. אתה היית מוותר על זה?".

לא.

"נו, כולם חכמים בדיבורים. אני שומע שהם רוצים לאחד, לרכז. עד היום לא הצליחו לאחד שתי רשויות קרובות במדינה הזו. איך יאחדו 24 איגודים ותחנות, שכל אחד עומד בפני עצמו? לכל מפקד תחנה כזו יש רכב, פקידה, ג'ובים, הוא מרוויח 50 אלף שקל לחודש. אני יודע מה זה. אני מחזיק את הקופה. אני מזיז פקיד, מאה איש קופצים לי על הראש".

שמעתי את יו"ר הוועד שלכם, יואב גדסי. הוא טוען שחסרים תקנים לכבאים.
"נכון, אבל פקידים ואפסנאים לא חסרים. אנשים לא יודעים מה זה. תראה כמה אנשים יושבים בכל מקום. תראה את הפערים. מפקד תחנה בגבעתיים מרוויח כמו כל הכבאים בתחנה ביחד. לך תעשה רפורמה. אתה יודע כמה זמן לוקח להזמין משאית כיבוי? ארבע שנים. אז אומרים שנתנו לנו מאה מיליון שקל. אני קולט את הכסף, לא? איפה הכסף? לא מאה מיליון, איפה מיליון אחד? שר האוצר צריך להתפטר, הוא הבין שיש כאן מחדלים. אף פעם הוא לא פגש אותנו, ביקש להתייעץ, לתקן".

אני מתקשה להבין מה התפקיד של שמעון רומח בכל הסיפור.
"גם הוא אשם במחדל. הוא הצד המקצועי. הוא היה צריך להתריע בפניי. הוא היה צריך להביא לי תקנים מהאוצר. אני המנהל האדמיניסטרטיבי. אני מגייס עובדים. אבל עזוב, הכל מעוות. ועדי העובדים שולטים בכל פינה, נוסעים במכוניות חדשות. צריך לנגוע בדברים הנכונים. יואב גדסי, יו"ר ארגון ועד הכבאים מתוקצב על ידי עופר עיני וההסתדרות. למי הוא ישמע? לעיני או לרומח?".

לעופר עיני, אני מניח.
"נו בטח. קח את אלי לוי, שהיה יו"ר איגוד הכבאים בבאר שבע. הוא יצא באומץ נגד התופעות האלה. הוא אמר שלא ייתכן שיש לכל כבאי מכונית צמודה. מאז הוא לא יכול להיכנס לתחנה. בסוף הוא התפטר. תשמע, כבאי עובד 24 שעות, אם יש או אין שרפה. אחרי כן הוא נמצא 48 שעות בבית. אלו המשמרות. החל מהשעה העשירית הוא מקבל תוספת של 40 אחוז בשכר. ביום כיפור הוא מקבל 600 אחוז תוספת שכר. רופא לא מרוויח ככה. כל הכסף שלנו הולך על השכר. שום דבר אחר. כולם מעלימים עין".

אם כך, שר האוצר צודק שהוא לא נותן עוד תקנים.
"ומשכורת הוא כן נותן? זה צריך להיות הפוך, יותר תקנים".

וסדר במשכורות?
"עזוב, אל תסבך אותי יותר".

שלשום שמעתי בגל"צ את שר-שלום ג'רבי ממינהלת השירות האזרחי-לאומי. הוא סיפר שהציע לכם מאות מתנדבים חרדים, אבל הוועד דחה את הרעיון על הסף.
"הוא צודק. אני בעצמי ניסיתי לגייס בחורי ישיבה בימים שבהם דנו בחוק טל. הוועד לא הסכים. אם תכניס מתנדבים לא יצטרכו עובדים. אם תכניס מטוסים, לא צריך מכוניות כיבוי וכבאים. זה פשוט. לא סתם צריך ועדת חקירה ממלכתית. למה לא היו חומרי כיבוי? הרי היה צריך לעשות כיבוי. זו תיבת פנדורה. אתה חושב שלא רציתי לעשות רפורמה, שאין ישיבות על רפורמה? מי ייתן להם לזוז?".

טוב, אולי אחרי השרפיה והאסון הגדול הדברים ייראו אחרת.
"אם חס וחלילה פורצת דלקה בעוד חצי שנה או שנה תראה שלא נתקדם במילימטר. אני רואה איך העסק מתנהל. אני המעסיק, אני מכיר כל חור, ואף אחד לא קורא לי לדבר, לשאול, לחקור. כל אחד פוחד מהשני. צריך לעשות סדר סוף-סוף, איפה לחסוך, מה לחסוך, מה לעשות. עם כל הכבוד למבקר, הוא רק נגע. ייקח לו שנה ללמוד את העסק, ייקח לו שנתיים לפתוח את זה".

במהלך השריפה היה אסי לוי בשטח. הוא ישן עם הכבאים בחפ"ק שהוקם ליד כלא שש וסירב להצעות ללכת לבתי מלון סמוכים. הוא עדיין חי, לדבריו, את המאמצים הפאתטיים להתמודד עם השריפה. גם בעניין הזה אין לו מה להסתיר. "באו כבאים פלסטינים, בולגרים, יוונים. בלגן שלם. לא היה להם כסף לאוכל. הלכנו לקנות להם על חשבוננו. הכל הצגה, כאילו שהרכבים שלנו לא עובדים ושלהם עובדים. בסוף רק המטוסים עשו את העבודה".

איך ראש הממשלה נתניהו עבד בשטח?
"כמו גדול, כמו מנהיג אמיתי. הבעיה היא שלא יכולנו כל כך להתקרב אליו. מכניסים אותנו לתדריך איתו, מורידים לנו את החגורה לפני כן. בושה וחרפה. אנחנו באים להציל את השטח והם עושים לנו טובה שנותנים לנו לעבוד עם ראש הממשלה".

גם בעניין הזה צריך ועדת חקירה?
"תאמין לי"...

רב טפסר שמעון רומח, נציב כיבוי והצלה ארצי, מסכים עם הניתוח המבני המשובש שמתאר אסי לוי. "אנחנו לא מבנה היררכי מסודר", הוא מודה. "אין לנו גוף מטה ויחידות מרחביות. כל יחידה עומדת בפני עצמה. אם יש שריפה בחיפה, חיפה מכבה לבד. אני לא יכול להגיד לכבאי שם תכבה מימין או משמאל. אם יש סיוע הדדי, אני יכול לקחת פיקוד. זו המציאות. בפועל אין לי הכלים והאמצעים הבסיסיים. אין לי מוקד דיווח, אין לי מרכז גיוס".

לוי אומר שהכבאים בעת השרפה בכרמל זלזלו בך. כמעט השפריצו עליך מים.
"לא ראיתי דבר כזה. זה נכון שאני לא מפקד הכבאים. אני לא משלם להם משכורות".

איך אתה מוכן לעבוד בתנאים כאלה?
"אני בכיבוי מ-2002. רצינו לעשות רפורמה. הגענו הכי קרוב שאפשר".

אתה עוזב בעוד חודש?
"נכון, בעוד שלושה שבועות, אבל אם יקראו לי לדגל אשמח להישאר".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...