סקר: "המפלגות – הגוף המושחת בישראל"
לפי סקר של עמותת שקיפות בינ"ל-ישראל, הציבור רואה במפלגות את הגוף המושחת ביותר. אחריהן הכנסת וגופי דת. צה"ל סוגר את הרשימה
הסקר, שראה אור לרגל היום הבינלאומי למאבק בשחיתות שמצוין היום, הוא סקר דעת הקהל העולמי היחיד שבא לבדוק את העמדות והניסיון האישי בכל הקשור לשחיתות. ברומטר 2010 מציג את תשובותיהם של 91,781 בני אדם מ-86 מדינות ואזורים ברחבי העולם, והוא הסקר הרחב ביותר שנעשה עד כה.
בישראל הקיף הסקר 1,000 נשאלים, ומהתוצאות עולה כי הציבור רואה במפלגות הפוליטיות את הגוף המושחת ביותר עם ציון של 4.5 מ-5. אחריהן מדורגים הכנסת וגופי דת עם ציון של 4, פקידי השירות הציבורי עם ציון 3.9, המשטרה עם 3.5.
המגזר העסקי והפרטי זכו בסקר לציון של 3.4 מתוך 5. את הציון 2.8 חולקים התקשורת, מערכת המשפט וארגוני המגזר השלישי. אחרון ברשימה נמצא צה"ל, עם ציון של 2.6 במדד השחיתות.
82% מהציבור בישראל חש כי מאמצי הממשלה להילחם בשחיתות אינם יעילים, בניגוד ל-18% שמאמינים כי דווקא נעשות פעולות בנושא. מדובר באחוז הגבוה ביותר מבין מדינות ה-OECD, והוא משותף לישראל ולאירלנד. מבין שאר מדינות ה-OECD זכו המאמצים של ממשלות לוקסמבורג להערכה של 68%, טורקיה (59%), הולנד (57%).
רק ארבעה אחוזים מהציבור בישראל דיווחו כי הם, או נציג ממשפחתם, היו מעורבים במתן שוחד בשנה האחרונה. זאת, לעומת ממוצע של 26% בקרב מדינות שנכללו בברומטר, שבחן השנה לראשונה גם את מוכנות הציבור לקחת חלק פעיל במאבק
כ-75% מהנשאלים ציינו כי הם מאמינים שאנשים מהשורה יכולים להביא לשינוי במאבק בשחיתות, וכ-88% אמרו כי ידווחו על מקרי שחיתות. מניתוח תוצאות הברומטר עולה, כי התפיסה הכלל עולמית היא שחלה עלייה ברמות השחיתות בשלוש השנים האחרונות.
כמעטו 60% דיווחו שרמת השחיתות במדינה שלהם עלתה עם השנים. נוסף על כך, המפלגות הפוליטיות מזוהות גם בשאר מדינות העולם כגוף המושחת ביותר. שמונה מתוך עשרה דירגו את המפלגות הפוליטיות כמושחתות או מאוד מושחתות, כשאחריהן השירות הציבורי, מערכת המשפט, הפרלמנט והמשטרה.
"כיום, המאבק בשחיתות מנוהל על ידי שומרי הסף, בעוד שנבחרי הציבור מעדיפים להימנע לרוב מנקיטת צעדים אופרטיביים למלחמה בשחיתות", אמרה גליה שגיא, מנכ"ל עמותת שקיפות בינ"ל-ישראל. "העובדה שקיים בציבור רצון לקחת חלק במאבק בשחיתות היא מבורכת. נותר רק לקוות כי הדבר יקבל ביטוי בשטח ושהציבור ידע לדרוש מנבחריו לקחת אחריות ציבורית על מעשיהם ולהתנהג בהתאם לכללים הנאותים.
"כדי לצמצם את השחיתות לא די באכיפה פלילית, אלא נדרש שינוי עמוק במספר מישורים. לכן, נדרשת גם התגייסות אזרחית וציבורית רחבה יותר ופעולה פוליטית נרחבת. בכלל זה, מעורבות רבה יותר של האקדמיה, מכוני מחקר, תנועות אזרחיות, מפלגות פוליטיות ונבחרי ציבור".
ד"ר דורון נבות מעמותת שקיפות בינ"ל-ישראל, מומחה בחקר שחיתות פוליטית באוניברסיטת חיפה, הסביר כי "את הטענה המתמשכת של הציבור לפיה השלטון מושחת יש לקרוא כהבעת חוסר אמון, אכזבה, כעס ואפילו ייאוש ביחס למוסדות ולמקבלי ההחלטות הנבחרים. אמון הציבור בשלטון נמוך מאוד, ובמידה רבה של צדק. האזרחים קולטים היטב שהשלטון אינו משרת כהלכה את הציבור ואת האזרחים.
"השלטון אינו מושחת במובן הצר של מקבלי החלטות שמקבלים שוחד ונוהגים באופן פלילי, אבל הוא מושחת במובן הרחב - שהוא לא דואג מספיק לטובת הכלל. מדובר בחוסר דאגה לציבור שנובע מכך שמקבלי ההחלטות מעדיפים אינטרסים פרטיים וסקטוריאליים על פני האינטרס הציבורי".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם