עד מארס: תוכנית לטיפול בשריפת פסולת פיראטית
כדי להימנע מהטמנת פסולת כנדרש נשרפת פסולת באופן לא חוקי בעשרות אתרים בכל רחבי הארץ. תוכנית ממשלתית תפתור את הבעיה?
שרפות פסולת גורמות למפגעי ריח ולזיהום אוויר במרחק של עשרות קילומטרים ממקור השרפה. השרפות גורמות גם לזיהום קרקע ומים, להשחתת שטחים פתוחים ולעלויות כיבוי ולבזבוז מים הכרוך בכך. בגליל, למשל, יש למעלה ממאה אתרי פסולת פיראטיים. ובגליל המערבי יש כ-20 אתרים לפחות שבהם הפסולת נשרפת בתדירות גבוהה.

שריפת פסולת בעמק בית הכרם
צילום: זכריה ניקסון
על אף שמדובר במכת מדינה אין אף גורם בארץ המרכז נתונים על שרפות הפסולת. מדובר בדרך כלל בשריפת פסולת מסוגים שונים: גזם, פלסטיק, ניילון, צמיגים, חומרי הדברה. עו"ד יהל בן נר, ממטה המאבק למען הזכות לנשום אוויר נקי, ציינה בדיון כי הפסולת נשרפת בעיקר ביישובים חקלאיים וביישובים ערביים. היא הדגישה כי שריפת הפסולת פולטת חומרים רעילים ומסרטנים שיוצרים זיהום אוויר ופוגעים בבריאות התושבים החשופים לשריפות.
על פי הנתונים שהוצגו בדיון ומבוססים על מסמך מקיף שהוכן במרכז המחקר והמידע של הכנסת, לפחות 30% מהשריפות בשטחים פתוחים מקורם בשריפת פסולת. למרות שתופעת השריפה ידועה למשרדי הממשלה ומפריעה לתושבים, היא עדיין
אינה מגיעה לסיומה. "ייתכן כי אמצעי האכיפה אינם מתאימים לחומרת הבעיה", נכתב במסמך של מרכז המחקר של הכנסת.
יורם הורביץ, סמנכ"ל לרשויות מקומיות במשרד להגנת הסביבה, ואמיר לוין, מפקד המשטרה הירוקה, הסכימו עם טענה זו. בדיון הם הציגו תמונת מצב לפיה אין בידי המשרד להגנת הסביבה מספיק כוח אדם שיכול להתמודד עם כל אחת מהשריפות.
יו"ר הוועדה חנין ביקש, כאמור, מהמשרד להגנת הסביבה להכין תוכנית שתתמודד עם המפגע. במסגרת התכנית, ייבחן הצורך בתיקוני חקיקה, תיבחן אפשרויות של יצירת ברירת קנס או עיצומים מנהליים ותכלול התייחסות להיבטים התקציביים ובכלל זה תיבחנה תועלות ועלויות של ניטור ופיקוח אוויריים.







נא להמתין לטעינת התגובות