השריפה בכרמל: לא לחקור, לפעול
מנכ"ל אדם טבע ודין משוכנע שאין צורך בעוד ועדת חקירה. הכל כבר נבדק, נחקר ונכתב. חבל שעכשיו זה גם נכתב בדם
במדינות דמוקרטיות נאורות, כאשר מחליט השלטון על הקמתה של וועדת חקירה ממלכתית, הנחת היסוד היא שהמלצותיה תיושמנה במלואן. גם בישראל של שנות ה-70 וה-80 ועדות החקירה הממלכתיות נתפסו ברוב הדר ככלי דמוקרטי משמעותי, אשר סייע לאזן ולבלום פעולות ממשלה חריגות מבחינה נורמטיבית ושלטונית. כך היה בועדת אגרנט לחקר מלחמת יום הכיפורים ובוועדת החקירה הממלכתית לחקר מלחמת לבנון הראשונה. בשני המקרים הללו, מילאו ממשלות ישראל ברוב ענווה אחר המלצות הוועדות.
אלא שבשנים האחרונות נדמה שוועדות חקירה ממלכתיות מוקמות תדיר כדי לייצר מראית עין של שלטון דמוקרטי מבוקר, כאשר בפועל, בוחרות ממשלות ישראל להתעלם בחלק גדול מהמקרים ממסקנות הוועדה. די להזכיר בהקשר זה את ועדת החקירה הממלכתית לחקר משבר המים אשר פרסמה לאחרונה את מסקנותיה החד משמעיות, שמרובן בחרה ממשלת ישראל להתעלם באופן גס. הלחיצה על כפתור ועדת החקירה מאפשר גם לקברניטי המדינה לשכוח ולהעלים מהציבור הרחב את העובדה שנושא מסוים כבר נחקר וכבר הומלצו בגינו ההמלצות.
בפרשת השריפה בכרמל, נוח לממשלת ישראל לשכוח ולא להזכיר לציבור שמבקר המדינה כבר אמר את דברו בשנת 2007 בנוגע למחדלי הממשלה בהקצאת משאבים לטובת נושא הכבאות; נוח להתעלם מהעובדה שמבקר המדינה קבע באותו דוח כי היקף החומרים המסוכנים באזור מפרץ חיפה הינו בבחינת פצצה מתקתקת, העלולה להתפוצץ גם כתוצאה משריפה כמו זו אשר פקדה אותנו בימים האחרונים; נוח גם להתעלם מכך שמיד לאחר מלחמת לבנון השנייה הוקמה ועדת חקירה בראשות הרצל שפיר אשר המליצה להעתיק מתקנים מסוכנים כגון מיכל האמוניה מאזור מפרץ חיפה, בשל
כל המסקנות הללו, הן של מבקר המדינה והן של ועדת שפיר, טרם יושמו. אם כך, האם לא שבענו מוועדות חקירה ממלכתיות? האירוניה היא, שבישראל של שנת 2010, ועדות החקירה הממלכתיות מאפשרות לשלטון להמשיך ולטייח את מחדליו. לא מכיוון שהמסקנות אינן חדות ואף קשות לעיתים, אלא מכיוון שאין מי שיאכוף אותן על מקבלי ההחלטות. כך, נוח לממשלות ישראל לדורותיהן לספק לציבור את גלולת ההרגעה בדמות וועדת החקירה הממלכתית, עם ההילה השלטונית רבת העוצמה המתווספת לה, ובפועל להמשיך ולהתעלם.
על האופן שבו יש להגן על נפת חיפה מפני סכנות סביבתיות ובריאותיות ועל האופן שבו יש להתייחס למערך השטחים הפתוחים הנופיים בכרמל נאמר ונחקר כבר הכל. בפרשת השריפה בכרמל יש לפעול לאלתר בשני אפיקים: באפיק ההגנה על בטיחות ובריאות הציבור - על האוצר לספק לאלתר את סכום הכסף הנדרש לשם בניית תשתית כבאות היאה למדינה מפותחת.
בנוסף, על המשרד להגנת הסביבה להכריז על אזור נפת חיפה כאזור מוכה זיהום סביבתי, כפי שמאפשר לו חוק אוויר נקי אשר יכנס לתוקף בעוד כשלושה שבועות. הכרזה שכזו תלווה בהכנת תכנית ייחודית להתמודדות עם מפגעי זיהום האוויר הקשים הפוקדים בשגרה כשבעה אחוזים מאוכלוסיית מדינת ישראל. התכנית תגדיר, בין היתר, טווחי בטחון בין פעילויות מסוגים שונים ובין אוכלוסייה, רמות סיכון מרביות מותרות באזורים שונים, תעסוק בהחמרת אמצעי הבטיחות במפעלים, ותדרוש מהמפעלים ליישם את הטכנולוגיות הטובות ביותר להפחתת זיהום, ליישם תקני פליטה מחמירים יותר, לשפר את מערכות הניטור והמדידה, ליצור מערכות התראה, ועוד.
באפיק האקולוגי והנופי, על משרד הפנים להקצות את המשאבים הנדרשים לשם הכנת מסמך מדיניות מחייב הבוחן את השיקום הנופי והאקולוגי שעל האזור לעבור, את סוגי הנטיעות והיקפן, את שבילי האש החדשים שיש ליצור ואת האופן הראוי שבו יש להתייחס לאזור כולו כאל מכלול נופי ותרבותי השייך לנו ולדורות הבאים, במקום לראות בו נטל שיש להעתיקו לסוף סדר העדיפות הלאומי.
ממשלות ישראל לדורותיהן כשלו בהתייחסותן המזלזלת והרשלנית למשאבי הטבע בישראל ולהגנה על בריאות הציבור ואיכות חייו. על ממשלה זו שבתקופת כהונתה התרחש האסון האנושי הכבד הזה, חלה האחריות הבלעדית ליישם לאלתר את כל ההמלצות המקצועיות הנדרשות לשם השיקום הסביבתי המקיף בנפת חיפה ולשם מניעת הישנות הטרגדיה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם