אדמתי בוערת: זה מה שנשאר בכרמל
ספק אם בדורנו נצליח לראות את הכרמל שוב ירוק, אומרים בעצב בקק"ל. אבל עם השנים הטבע ישקם את עצמו. העצים יצמחו שוב, וגם בעלי החיים יחזרו לקפץ בין אבני הבזלת. הלוואי ומישהו יכול היה להבטיח לנו שזה האסון האקולוגי האחרון בישראל
כך, בסופה של עוד יממה מתסכלת במלחמה העיקשת לבלום את התופת בכרמל, התקשה עמרי בונה, מנהל מרחב הצפון של קק"ל, למצוא את המילים לתאר את עוצמת האסון שהכתה את "הילד המועדף" שלו.
כדי לסבר את האוזן בניסיון להבין את עוצמת האסון האקולוגי בלבד, בונה הממונה היום על מאות יערות במחוז הצפון, מציין כי מה שהוגדר בתום 34 הימים של מלחמת לבנון השנייה כ"פגיעה אנושה בטבע" מתגמד לעומת הפגיעה הנוכחית. במהלך המלחמה ההיא נפלו ביערות הצפון 1,000 קטיושות וכילו בסך הכל 18 אלף דונם יער. נכון לרגע כתיבת שורות אלה, במהלך פחות משלושה ימים התכלו ביערות הכרמל כ-40 אלף דונם ולמעלה מחמישה מיליון עצים. אלא שהנזק העצום לא נאמד רק בהיקף השטח שהתכלה, אלא גם באיכותו. פארק הכרמל הוא שמורת הטבע הגדולה ביותר בארץ והוא כולל רצף של יערות, שמורות טבע וגנים לאומיים בשטח כולל של כ-90 אלף דונם. מדובר בשמורת הטבע ייחודית והיחידה בארץ שהוכרה על ידי אונסק"ו כשמורה ביוספרית.
"הרעיון מאחורי ההגדרה היא למצוא אזורים שמייצגים מערכות אקולוגיות במובן הרחב של המילה", מסביר דותן
לדברי רותם, הייחוד של הכרמל הוא בקרבה הגדולה שלו כהר לים. "חורש ים תיכוני יש בעוד מקומות בארץ, אבל גם הגובה וגם הקרבה לים יוצרים תנאים מאוד מיוחדים שמביאים למקום מגוון ביולוגי גדול יותר ממקומות אחרים. יש מינים של חי וצומח שלא היינו מצפים למצוא כאן אם ההר לא היה כל כך קרוב לים. גם המבנה הטופוגרפי של המקום, המצוקים, מעט המעיינות והמסלע המיוחד הופכים את המקום הזה לבית גידול ייחודי. יש כאן בזלת עתיקה והתפרצויות געשיות שונות בשילוב עם גיר מטיפוסים שונים שהופכים את הכרמל לבית ספר לגיאולוגיה, שמייצר עליו בתי גידול מיוחדים. זאת הסיבה שהייחודיות והמורכבות הביולוגית באזור הזה היא מדהימה".
לפי סקר שנערך במשך שלוש שנים והתפרסם לפני כשנה על ידי החברה להגנת הטבע, השטח שמסביב לעיר הכרמל שהתכלה בשריפת הענק, מכיל עשרות סוגי עצים, שיחים ומטפסים. בחברה להגנת הטבע מסבירים כי סובב עיר הכרמל ברובו הוא שטח חשוב לשימור בשל הטופוגרפיה החריפה, מגע בין טיפוסי מסלע שונים, חורשים מגוונים בעלי הרכב מינים מיוחד ועשיר, יערות רב-שכבתיים שקומתם העליונה אורן ירושלים טבעי, שיחיות של רתמה קוצנית, נוכחות גבוהה של אלון תולע, צומח מצוקים, מדשאות של כריך אפרפר, עצים בולטים בנופם ובגודלם, ריכוזי סחלבים ומרבדי פריחה, גופי מים המשמשים אתרי השרצה של סלמנדרות, בסיס קיומם של מיני זוחלים, עופות ויונקים. בנוסף, מיקומו של השטח, בראשם של רוב אגני הניקוז הגדולים של הכרמל, מגביר את השפעת הפעילות בו על חלקים נרחבים של הכרמל.
"הנזק האקולוגי זה ששטח יער וחורש טבעי מהיפים בארץ, שהיו הלב של הכרמל, של כל הטיולים והבילויים והאהבה שלנו לטבע, התנקזו אליו. יער מפואר בגיל של בין חמישים למאה שנים נשרף כליל. וזה אומר שנצטרך להתחיל מנקודת ההתחלה ולשקם אותו מאפס", מסביר עמרי בונה, מנהל מרחב הצפון של קק"ל. "כל בעלי החיים והחרקים והזוחלים נלכדו באש. אתמול בלילה ראיתי להקות של תנים וחזירי בר שרצות אנה ואנה בלי לדעת לאן לברוח. הטבע יודע לשקם את עצמו, גם אם בתהליך הדרגתי, ואנו נפעל קודם לתת לטבע לעשות את שלו וננסה להתערב רק במקומות שזה לא יצליח. בכל מקרה מדובר בתהליך ארוך ובשינוי דרמטי בתבנית הנוף של הכרמל. מדובר בתהליך שייקח עשרות שנים. ספק אם בדורנו נצליח לראות את הכרמל ירוק כמו שהוא היה לפני כמה ימים, אולי הילדים שלנו יזכו. זה תהליך שיצריך השקעה של זמן, אנרגיה ומשאבים".
השריפה, שכבר הוגדרה כגדולה והקטלנית ביותר מאז קום המדינה, מצטרפת לאלפי שריפות שהיו ברחבי הארץ מאז תחילת הקיץ. בשרותי הכבאות, בקק"ל וברשות הטבע והגנים מעידים כי ההיקף והעוצמות חסרות התקדים של השריפות, הם תוצאה של מזג אוויר קיצוני שלא הכרנו בארץ בעבר. קיץ 2010 רשם טמפרטורות גבוהות במיוחד, בשילוב עם יובש ורוחות עזות, אלא שהעונה החמה מסרבת לעזוב גם במהלך החודשים שאמורים להיות לכאורה חודשי חורף. במהלך חודש נובמבר בלבד נשרפו ברמת הגולן למעלה מ20- אלף דונם, שהחלו מגיצים שאחזו בצמחייה היבשה במזג האוויר השרבי שלווה ברוחות חזקות.
"התופעה של שריפת יער כתוצאה מחום ובצורת היא לא חדשה, אבל המימדים הם יוצאי דופן"' מוסיף עמרי בונה. "אני חושב שהשנה יש משהו מיוחד שאנחנו לא מודעים לו. אנחנו בדצמבר, שזה לכאורה אמצע החורף, אבל בפועל אנחנו עדיין בשיא הקיץ. המשמעות היא שהצמחייה הולכת ומתייבשת, ואז כשקורת שריפה לכאורה רגילה במזג אוויר יבש עם רוחות חזקות - התוצאות הן הרסניות. צמחייה שלא מקבלת גשם בחודשים האלה, היא יבשה בצורה כל כך קיצונית על כדי כך שהיא הופכת לפתיל דליק שמייצר את ההתפרצות הזאת של שריפות הענק.
"דקות מעטות אחרי שהשריפה לובתה על ידי הרוח, קצב ההתקדמות של האש היה פשוט מדהים. אני חושב ומאמין שקורה משהו בעולם שלנו ושאנחנו צריכים לפתוח את העיניים שלנו ולהתעשת. אנחנו רואים את זה בעצי היער, במשק המים, בנחלים המתייבשים, במעיינות המתייבשים. רואים את זה אפילו בתופעת הנדידה. מועדי ודפוסי נדידת הציפורים משתנים וזה קשור במידה רבה לשינויי האקלים הגלובליים. ציפורים שבעבר נדדו לאפריקה, לארצות החמות, כמו העגורים למשל, בוחרות היום יותר ויותר לקצר את הנדודים ולשהות במקומות יותר צפוניים כמו בישראל".
המדינות המערביות בעולם החלו כבר בפעולות לבלימת ההתחממות הגלובלית, על ידי הפחתת פליטות הפחמן לאוויר, זאת באמצעות מציאת אנרגיות חלופיות ירוקות לייצור חשמל, לתחבורה להפחתת זיהום האוויר וכדומה. בשבוע שעבר החליטה הממשלה להקצות 2.2 מיליארד שקלים לצמצום פליטות הפחמן של ישראל ולהתגייסות לבלימת ההתחממות הגלובלית. בארגונים הסביבתיים אמנם מברכים על הצעד החשוב, אבל יחד עם זאת מותחים על הממשלה ביקורת. "נתנו כסף, אבל אין תוכניות", אומר בזעם עמית ברכה, מנכ"ל עמותת אדם טבע ודין.
"אין מדיניות אמיתית להפחתת ייצור חשמל, לשימוש נכון בתמהיל של דלקים. במקביל להצהרות היפות על הכוונות האמיתיות לצמצם את הפליטות של ישראל, ממשיכים לקדם את הקמת תחנת הכוח הפחמית באשקלון, וממשיכים לקדם את פרויקט פצי השמן בחבל עדולם לטובת הפקת נפט. אז איך בדיוק הממשלה חושבת לצמצם את הפליטות ב-20 אחוז בתוך עשר שנים, בשעה שהיא מקדמת פרויקטים כאלה? יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה".
ליאורה אמיתי, מנכ"לית שותפה של עמותת אזרחים למען סביבה בגליל, מתריעה כי על המדינה להתעשת ולהבין שההתחממות הגלובלית כבר כאן וחייבים להיערך להשלכות הקיצוניות שלה, כדוגמת אסון הכרמל. "ההתחממות הגלובלית תימשך ויהיו פה שריפות חמורות כאלה אם לא יותר", אומרת אמיתי. "מערכת כיבוי האש חייבת לקבל תגבור ועדכון לאור המציאות הזאת. השריפה יצאה מכלל שליטה בגלל המציאות האקלימית שיש. הקיצים שלנו יותר חמים ויותר ארוכים. צריך להיות פה צי רציני של מטוסי כיבוי גדולים. אם מלחמה לא גרמה למדינה הזאת להיערך, אז למה שהמציאות תגרום לה להיערך? עד עכשיו היו לנו נסים בשריפות הענק האחרונות, ועכשיו דווקא בחנוכה לא היו לנו נסים".
שריפת הענק לא ריחמה על תושבי מפרץ חיפה והסביבה, הסובלים גם כך מזיהום אוויר כבד מאוד - אחד הגבוהים במזרח התיכון-הנפלט מהמפעלים ומכלי הרכב. עשרות אלפי אזרחים התבקשו על ידי המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות להימנע משהות שלא לצורך במקום. התושבים שנאלצו להישאר בביתם התבקשו לסגור חלונות ולהפעיל מזגנים, שאינם שואבים אוויר מבחוץ. הסיבה: העשן גורם לזיהום אוויר כבד על ידי גזים רעילים שריכוזם הגבוה באוויר סיכן את בריאות התושבים.
לכאורה נראה כי הקורבנות שנגבו עד כה בלהבות הענק, הם האחרונים ששילמו בחייהם. לכאורה הנס אולי היחיד שהסתמן בתוך האסון הנורא הוא שהלהבות לא הגיעו למפעלים המחזיקים בתוכם חומרים מסוכנים ולמיכלי האמוניה הגדולים המוחזקים בריכוזים הגבוהים בארץ מצפון לחיפה. אבל במשרד להגנת הסביבה הסבירו כי האוויר בכל האזור מלא בחומרים מסוכנים ומסרטנים. "בשריפת עצים נפלטים חומרים מסוכנים מאוד, ברובם חלקיקים נשימיים שעשויים לגרום נזק למערכת הנשימה, אך גם חומרים מסרטנים רבים וביניהם פורמלדהיד וגזים רעילים", הסביר שלמה כץ, מנהל מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה.
בנוסף עשן שריפת העץ מכיל בתוכו דיוקסינים הנחשבים לחומר הרעיל ביותר המשתחרר לסביבה, מאחר שידוע כי הוא מסרטן ודאי. "בארץ אין מעבדות שבודקות פליטה של דיוקסינים. עד לפני חמש שנים לא הייתה שום דרישה בחוק ממפעלים לבדוק דיוקסינים שנפלטים לאוויר כתוצאה מתהליך של בעירה כמו למשל קריית הפלדה בעכו", מסבירה ליאורה אמיתי. "למשרד להגנת הסביבה בעצמו אין מכשירי ניטור לחומר הקטלני הזה". במשרד להגנת הסביבה הודיעו אמרו אתמול כי זיהום האוויר ימשך גם ימים ספורים אחרי שהשריפה תסתיים.
ביום שישי בבוקר עמד חיים דיין, יו"ר התאחדות הבוקרים בישראל ברפת של מושב ניר עציון ולא ידע את נפשו מרוב זעם. דיין הצטרף למבצע המורכב לפינוי 600 פרות בעקבות התחדשות האש ברפת. "אני בטוח שאם רשות הטבע והגנים הייתה מאפשרת לנו להכניס את הבקר למרעה ביערות הכרמל, היה אפשר למזער את הנזקים האדירים", הוא אומר.
"הפרות היו אוכלות ומנקות מהקרקע את הצמחייה היבשה ששימשה חומרי בעירה מצוינים שעזרו מאוד להתפשטות השריפה. יש לנו הוכחות בשטח שאיפה שיש רעיה מסיבית, אין שריפות. זה מדהים כמה שהביולוגים לא מוכנים לשנות את עמדתם כבר שלושים וארבעים שנה. ברמת הגולן הם רוצים להשאיר את השטחים פתוחים ללא רעיה, בטענה שהם רוצים לראות איך הצמחים מתפתחים באופן טבעי. גם בשמורות הכרמל הם לא נותנים לרעות, אני מניח שמאותה סיבה. אם יתנו לנו לרעות ביערות אז כולנו נרוויח".
"בשנת89' אחרי שריפת הענק שהייתה באזור החי בר, הוקמה ועדה מקצועית שגיבשה המלצות בתחומי האקולוגיה", מוסיף עמרי בונה. "בעקבות ההמלצות של אותה ועדה, הוקמה תחנת המשנה לכיבוי באזור האוניברסיטה, קודמו תחנות משנה גם לאזור חוף הכרמל, ובוצעו גם שינויים בממשק היער. לפחות ביערות קק"ל אנחנו משתדלים להפחית בכמות חומרי הבערה שמצטברים בקרקעית היער. את כל הענפים ושאריות הגיזום אנחנו מרסקים ומשאירים את זה כשבבים בשטח, מכניסים משטר של רעיה".
למרות התוצאות הקטלניות וההרסניות והחשש כי האש תגיע למפעלים עם חומרים מסוכנים בעתלית, אי אפשר שלא לחשוב מה היה קורה אילו היה מתממש תסריט הבלהות והשריפה הייתה פורצת בצד הצפוני של הכרמל, הכה קרוב לבתי הזיקוק, למיכלי האמוניה ולמפעלים הרבים המכילים חומרים מסוכנים.
"אלפי אנשים היו נפגעים", קובע עמית ברכה. "בתי הזיקוק לבד מכילים חומרים מסרטנים בריכוזים גבוהים מאוד כדוגמת פורמלדהיד, בנזן, מתילאן כלוריד ואוזון. גם ככה, בלי שריפה, אלה חומרים מסוכנים שנמצאים בריכוזים גבוהים מהתקן באוויר על פי מדידות של המשרד להגנת הסביבה. אילו השריפה הייתה מתפשטת לאזור, החומרים הללו היו יכולים להשתחרר רק מהחום הגבוה של האש בצורה לא מבוקרת גם בלי פעולות של ייצור".
אחרי מלחמת לבנון השנייה, מזכיר ברכה, הוקמה ועדת שפיר שבדקה את החומרים המסוכנים במפרץ חיפה והצביעה על מוקדי סיכון רבים, וביניהם נמל חיפה ומיכלי האמוניה של מפעל חיפה כימיקלים. "הם המליצו להזיז את משם את המיכלים, אבל עד היום המיכלים עומדים שם כמו פצצה מתקתקת", הוא זועק. "אני קורא לשר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, להכריז על האזור כאזור מוכה זיהום. ברגע שזה יקרה, תחול חובה על הרשות המקומית הרלוונטית להכין תוכנית מפורטת לגבי אופן ההתמודדות עם החומרים המסוכנים. במקרה של הכרזה כזאת, יהיה אפשר לשפר את מערכות הניטור ואת מערכות ההתרעה מפני תקלות וגם מפני התקדמות של שריפות. אפשר יהיה להגביל את הפעילות ואת כמות החומרים המסוכנים ואפילו לחייב להזיז מהמקום מתקנים שמסכנים את הציבור. התקן בחיפה יהיה מחמיר יותר מהתקן הארצי, ככה כל האזור הזה יקבל טיפול מיוחד".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם