ראשי » חדשות » פוליטי מדיניגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

86% מהיהודים: לא לשתף ערבים בהכרעות

דוח מדד הדמוקרטיה השנתי חושף נתונים מדאיגים: רוב גורף בציבור היהודי חושב שהחלטות גורליות צריכות להתקבל ע"י יהודים בלבד

לציבור הישראלי קל לדבר על דמוקרטיה אבל קשה לו יותר ליישם אותה: מדד הדמוקרטיה לשנת 2010 שמפרסם הבוקר (ג') המכון הישראלי לדמוקרטיה במשכן הנשיא מצביע על פער גדול בין התמיכה התיאורטית של הציבור הישראלי בדמוקרטיה לבין האופן שבו מוכן הציבור לתרגם את הדמוקרטיה בפועל.
המדד מלמד כי רוב גדול של הציבור הישראלי שואף למנהיג חזק, מעדיף קבלת החלטות על ידי רוב יהודי בלבד, מוכן להתחשב פחות בדמוקרטיה לטובת חוק וסדר, ואף מגלה חוסר אמון ברוב מוסדות המדינה וחוסר סבלנות כלפי ערבים, עובדים זרים ואחרים.

את הממצאים הציג הבוקר נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, ד"ר אריק כרמון, בדיון שנערך בבית הנשיא בהשתתפות נשיא המדינה שמעון פרס, נשיאת בית המשפט העליון השופטת דורית ביניש, יו"ר הכנסת ראובן ריבלין ושר המשפטים יעקב נאמן.

מנתוני הדוח עולה כי 81 אחוז מהציבור מסכים שדמוקרטיה היא צורת המשטר העדיפה, אבל באותה נשימה סבורים 55 אחוז כי "מצבה הכללי של ישראל היה הרבה יותר טוב אילו היו פחות מתחשבים בכללי הדמוקרטיה ויותר מקפידים על שמירת החוק ועל הסדר הציבורי". הנכונות לוותר על כללי הדמוקרטיה לטובת חוק וסדר בולטת בעיקר אצל תומכי הימין, 60 אחוז, בהשוואה ל- 50 אחוז במרכז ו- 49 אחוז מהשמאל.

רוב המשיבים, 60 אחוז, מעדיפים "מנהיגות חזקה", הפותרת בעיניהם בעיות ביתר יעילות. 59 אחוז גם היו רוצים לראות ממשלת מומחים על פני ממשלה המורכבת מפוליטיקאים.

נתון נוסף המצביע על הפער בין התמיכה בדמוקרטיה לבין הנכונות ליישם אותה בפועל מלמד כי 86 אחוז מהציבור היהודי סבורים שהחלטות גורליות למדינה צריכות להתקבל ברוב יהודי. 53 אחוז גם סבורים שהמדינה רשאית לעודד הגירה של ערבים אל מחוץ למדינה. באתו עניין סבורים 55 אחוז מהציבור שצריך להקצות ליישובים יהודיים יותר משאבים מאשר ליישובים ערבים. כמו כן 62 אחוז מהציבור סבורים שכל עוד ישראל נמצאת בסכסוך עם הפלסטינים אסור להתחשב בדעות של הערבים אזרחי ישראל בנושאי חוץ וביטחון.

לגבי האמון במוסדות המדינה מתברר שהמוסד שזוכה לאמון הגבוה ביותר של הציבור הוא צה"ל, 81

אחוז נותנים בו את אמונם, כשבקרב הציבור היהודי הנתון מזנק עוד יותר ל-90 אחוזי אמון. אחריו צועד נשיא המדינה עם 70 אחוזי אמון ואילו מעמדם של שאר המוסדות בעיני הציבור הוא בכי רע. רק מעט יותר ממחצית מכלל הציבור בישראל טענו שיש להם אמון מלא או חלקי בבית המשפט העליון.

גם מצבה של המשטרה אינו מזהיר. רק 41 אחוז מהציבור מביעים אמון מלא או חלקי במשטרה. אבל מצבם של הכנסת והמפלגות בעיני הציבור גרוע הרבה יותר. רק 37 אחוז מהציבור נותן את אמונו בכנסת.

השם הרע שקונים להם הפוליטיקאים בישראל בה לידי ביטוי לא רק בשיעורי האמון בכנסת אלא בעיקר בחוסר האמון במפלגות. רק 25 אחוז מאזרחי ישראל נותנים את אמונם במפלגות. בנוסף, המדד מצביע על ירידה מתמדת באמון הציבור באמצעי התקשורת – 34 אחוז כיום לעומת 49 אחוז ב- 2003.

נתון מעניין אחר במדד הדמוקרטיה בדק את מידת הסובלנות של ישראלים יהודים כלפי שכנים אחרים. מתברר שהשכנות הבלתי רצויה ביותר ליהודי היא שכנות עם ערבי, 46 אחוז. לאחר מכן מפריעה ליהודים שכנות עם חולי נפש בשיקום ועם עובדים זרים, 39 אחוז, שכנות עם זוג הומוסקסואלים, 25 אחוז, שכנות עם חרדים, 23 אחוז, שכנות עם עולים מאתיופיה, 17 אחוז, שכנות עם מי שאינם שומרים שבת וחג, 10 אחוז, ושכנות עם עולים מחבר המדינות, 8 אחוז.

הציבור הערבי מתגלה כסובלני עוד פחות בהשוואה לציבור היהודים. כאן השכנים הבלתי רצויים ביותר הם זוג הומוסקסואלים, 70 אחוז, ומתנחלים לשעבר, 65 אחוז.

אשר לשלילת הזכות לבחור ולהיבחר מאלו שלא שירתו בצבא, 56 אחוז מקרב הישראלים היהודים הוותיקים מסכימים עם הרעיון ואילו בקרב העולים מחבר המדינות 62 אחוז אינם מסכימים עם הנושא. אצל החרדים, 76 אחוז שוללים את הרעיון.

ולסיום חצי הכוס הריקה וחצי הכוס המלאה. רוב הישראלים משוכנעים שבעוד שנים אחדות תפרוץ מלחמה אבל רובם גם גאים במדינתם, מרגישים שייכות לקולקטיב הישראלי וממשיכים לרצות להתגורר בישראל.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...