ראשי » חדשות » יהדותגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

5 שאלות: הפער שבין ויקיליקס לישראל

בעוד שבחו"ל חושפים סודות שמורים בלי הכרה, הכתבים בארץ לא יודעים או מסתירים את מעללי השוטרים הבכירים. שאלות לתקשורת העוינת

1. תודה לויקיליקס
  התקשורת היא כבר לא מה שהיה פעם, אחרי פרסום דו"ח הויקיליקס. מה שיפה הוא שהתקשורת הישראלית מכה השבוע על חטא. מתברר שהעולם כולו לא נגדנו, אלא בעדנו, וחושב בדיוק כמונו, רק לא אומר זאת בקול רם. הגרעין האיראני מפחיד את כולם, וכל הפרשנים מסבירים איך בעצם מתברר שעד היום ישראל (שלא לומר ביבי) בעצם צדקה. יפה לפחות שאתם מודים באמת.

יהונתן יוסף, דובר שכונת "שמעון הצדיק" (ונכדו של הרב עובדיה יוסף), שלח מכתב מחאה חריף בעקבות כתבתה של ליאה לוין אשר פורסמה ב"ידיעות תקשורת" ובאתר וואינט. 

הכתבה תיארה עם המון חום ואמפטיה

כיצד ב-12 החודשים האחרונים 11 אנשי שמאל קיצוני המרצים באוניברסיטה העברית מפגינים בימי שישי בשכונת שייח ג'ראח. במכתבו טוען יוסף כי לא רק שהכתבה מלאה באי-דיוקים (שלא לומר שקרים), אלא שהכתבת אפילו מתגאה בפייסבוק שהיא בכלל בעד האנרכיסטים ושהוא אפילו לא קיבל את הזכות להגיב על ההשמצות נגדו. כמעט מיותר לציין שהוא עוד מחכה לתגובה עניינית על הטענות.

הרבה קצינים בדימוס ניצלו את הישגיהם בתקופת השירות הצבאי, כדי לקדם את הספרים שלהם. חלקם עשו את זה עם פחות כישרון וחלקם עשו את זה ממש גרוע, אבל הרב הצבאי ישראל וייס ממש התעלה על עצמו כאשר בניסיון לקדם את ספרו תיאר ב-"7 ימים" של ידיעות, כיצד שיקר להורים שכולים שמגופת בנם לא נותר דבר ולכן הוא הורה להכניס לארון הקבורה רק חלק מהרכב בו נהרג הבן.

כאמור, הרב וייס הוא לא הראשון שעושה את זה, רק שלא יתפלא אחר כך מדוע אין מישהו שחש אמפטיה לדרך בה הרמטכ"ל דן חלוץ הדיח אותו מתפקידו. מה שעדיין לא ברור לנו, הוא למה וייס נדרש לפרטי הפרטים האינטימיים האלה גם בספר, גם בראיון קידום המכירות וגם בראיון הסמי-התנצלות שהעניק אתמול בגל"צ.

כעת כשמתברר מה באמת קרה מאחורי הקלעים בצמרת המשטרה, נשאלת השאלה האם העיתונאים לא ידעו (שזה לא בסדר), או ידעו ושתקו (שזה עוד פחות בסדר).

לכן הגיע הזמן לתהות בקול - האם כתבים ידעו שזו רמת המוסר והאתיקה של בכירי המשטרה אבל חיפו עליהם? או שמא הכתבים לא יודעים מה קורה מתחת לאף שלהם בתחום הסיקור שלהם?

ה"תחקיר" של "ידיעות אחרונות" נגד אייל שני מעורר גיחוך במקרה הטוב (וזעם במקרה הרע). מי שמכנה את עצמו "העיתון של המדינה" מתנהג בצורה שנראית לכאורה כמו סגירת חשבונות כלכליים ועיסקיים עם "קשת", על חשבון הקוראים.

הקוראים התמימים (מסעודה משדרות, וגם פלג מרמת אביב) לא מכירים את מפת האינטרסים ולא עוקבים אחרי מדורי הברנז'ה. לכן הם חושב שהכתבה בידיעות נגד ערוץ 24 בתחילת החודש, והכתבה מהשבת האחרונה נגד אייל שני, הן מוצרים עיתונאיים. האמת היא שזה ממש לא נראה ומריח כך. 

ליהיא לפיד נסעה במיוחד לבני ברק כדי לסקר את קווי המהדרין עבור הטור הפופולרי שלה ב"ידיעות תקשורת". לטענתה היא פחדה לעלות את האוטובוס. תגידו, זה נשמע לכם רציני?

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...