ירוקים מפחד
החלטת הממשלה להקצות מיליארדים להפחתת גזי החממה מבוססת על קמפיין מוטעה ומטעה שלא מאפשר להשמיע דעות אחרות
עד כאן הכל נראה יפה. אלא שיש לזכור שמוועידת האקלים בקופנהגן מלפני שנה לא יצאה כל החלטה לביצוע, ובמילים פשוטות, בלשונם של הירוקים, הוועידה נכשלה כשלא הגיעה להסכם המחייב את מדינות העולם. ומי התחייב להורדה של 20 אחוז מגזי החממה בישראל? נשיא המדינה. אולם איש לא הסמיך אותו לכך, ויתרה מזאת, דבריו לא באמת מחייבים.
אז מדוע ממשלת ישראל ממהרת להיכנס להרפתקה תקציבית ללא סוף? האם התקיים דיון מדעי שבו מוצגות תפיסות שונות מהתפיסה הירוקה השלטת או שמא חדלו מלספר שהפחמן הדו-חמצני הוא גז רעיל? כנראה שממש לא.
לפני חודש התפטר פרופ' ארווין לואיס מארצות הברית מחברותו בת 60 השנים באגודה האמריקאית לפיזיקה. במכתב לנשיא האגודה, זו שסמכה ידה על דוחות ארגון האקלים העולמי של האו"ם, כתב בזו הלשון: "ההונאה של ההתחממות הגלובלית, עם טריליונים של דולרים המניעים אותה, סחפה את האגודה כמו גל גואה. זו ההונאה הפסאודו-מדעית הגדולה והמצליחה ביותר שראיתי בימי חיי הארוכים כפיזיקאי.
כל מי שיש לו ספק, שיקרא את מסמכי קליימט-גייט (שהודלפו לפני כשנה - ג"א) החושפים את ההונאה. איני מאמין שפיזיקאי כלשהו, או מדען כלשהו, יכול לקרוא את החומר ללא רגשות גועל. הייתי מגדיר גועל כזה כמהות המדען. מה עשתה אגודת הפיזיקאים עם פרשה זו? היא קיבלה את השחיתות כנורמה וזרמה איתה."
לפני כשנה נשאל אל גור מדוע מפריזים בהערכות לגבי שינויי האקלים. הוא השיב שרק כאשר מפחידים את האנשים יש סיכוי להגיע לפעולה כלשהי. אכן כך: גובה פני הימים יעלה לשישה מטרים מהפשרת הקרחונים, סיפר לנו אל גור, ותוך ארבע עד חמש שנים תימס כל כיפת הקוטב הצפוני.
הארגון העולמי מפרסם דוח ובו תחזית של עלייה בת ארבע-חמש מעלות ב-25 השנים הקרובות. מה אכפת לאל גור וחבריו שפני
לפני עשרה ימים אמר ד"ר ריצ'רד לידזן בעדות בפני תת-ועדה לנושא האקלים בארצות הברית: "הנתונים מראים שהפחמן הדו-חמצני יגרום להתחממות זעירה, והקשר בין התחממות קטנה זו לאסונות שנטען שהיא עלולה לגרום הוא מינימלי. הנימוקים שעליהם מבססים את טענות האסון הם חלשים במיוחד." וזה רק קצה הקרחון של מרחב הדעות הגדל והולך של הסוברים שהפחדה מתמדת לא תשנה את פעילות השמש הקובעת את שינויי האקלים, אך ודאי שתעמיק את נבירת הממשלה בכיסי האזרח.