הדורות הבאים? לא ענייננו
נראה שעבור כמה מהמנהיגים שלנו הדמוקרטיה עצמה היא כאב ראש לא קטן. השבוע הם החליטו לעשות מעשה ולקחו נגדה אקמול
נציבות הדורות הבאים היא לא רק גוף שמאכלס כמה משרדים בכנסת, היא תפיסת עולם: השקפה שאומרת שהמדינה הזו, והארץ הזו, שייכות לא רק לנו, כאן ועכשיו, אלא גם לילדים ולנכדים שעדיין אין להם זכות הצבעה וקולם לא נשמע בזירה הפוליטית והציבורית, ואפילו לאלה שטרם נולדו.
יריב לוין (ליכוד), שהוביל את ביטול הנציבות, טוען שטובת הדורות הבאים ממילא עומדת לנגד עיני המחוקקים. כדי שפוליטיקאי יראה מעבר לקצה האף והקדנציה, הוא צריך להיות סופרמן מוסרי עם חוט שדרה מפלדה, שמוכן למשכן רווחים פוליטיים מיידיים לטובת האינטרס הציבורי ארוך הטווח.
מה יש לומר, ככה אנחנו מכירים אותם, את הח"כים שלנו: אושיות ערכיות, חדורות תחושת שליחות, שהגיעו לפוליטיקה אך ורק כדי להפוך את העולם למקום טוב יותר. הכיסא? הפריימריז הקרובים? הם לא נוהגים להתעניין בזוטות כאלה.
ביטול הנציבות הוא מהלך ציני, אבל הנימוקים שהעלו לוין וחבריו ציניים אפילו יותר. לוין חוזר וטוען, למשל, שהנציבות היא "זרועה הארוכה של מערכת המשפט בתוך בית המחוקקים", כשהוא רומז לאישיותו השנויה במחלוקת של הנציב הראשון (והאחרון, כנראה), השופט בדימוס שלמה שוהם. אלא שבשום מקום לא כתוב שהנציב צריך להיות שופט, ואם לוין וחבריו חפצים הם יכולים למנות לתפקיד היסטוריון, פילוסופית, איש חינוך או חוקרת ריבוזומים.
עוד טוענים המבטלים שביכולתו של הנציב - שאינו נבחר ציבור, כזכור - לטרפד חוקים. שטויות. לנציב הדורות הבאים אין זכות הצבעה או וטו על חוקים שמתרקמים, שמורה לו רק האפשרות לחוות את דעתו ולנסות לשכנע את חברי הכנסת. אם לוין ושות' מוטרדים
לקינוח, הטענה המקוממת ביותר היא ש"כבר ארבע שנים הנציבות למעשה לא פועלת". ודאי שהיא לא פועלת - כי הממשלה והכנסת פיזרו אותה לכל רוח, תוך צפצוף מתמשך על החוק שחייב מינוי מחליף לשוהם.
אולי זו רק הפראנויה שלי, אבל כשכמה מחברי הכנסת דיברו לאחרונה על הנציבות בעוינות גלויה, קיבלתי את הרושם שלו רק ניתנה להם ההזדמנות הם היו שמחים לבטל גם את בית המשפט העליון. באמת, מי צריך מטרדים כאלה, מוסדות שמאזנים את הרשות המחוקקת והמבצעת. נראה שעבור כמה מהמנהיגים שלנו הדמוקרטיה עצמה היא כאב ראש לא קטן, והשבוע הם החליטו לעשות מעשה ולקחו נגדה אקמול.
aviv67@gmiail.com