צוללים להר געש: מדענים ישראלים יחקרו האלמוגים
קבוצת חוקרים מאוניברסיטת בר אילן צללה למעמקי הר געש כבוי מול חופי איטליה. משימתם, לבחון את השפעת התחממות כדור הארץ על האלמוגים ופירות הים. בשלב השני של המחקר יועברו הממצאים לאקווריונים מיוחדים שיכללו גם אלמוגים מים סוף. צפו בתמונות הוידיאו ממעמקי הים
בשיחה עם nrg מעריב חושף לראשונה פרופ' דובינסקי את פרטי מבצע המחקר שיצא לדרך בימים אלו. הוא כולל, כאמור, גם צלילה למעמקי הר געש הכבוי. בהמשך יוצב בקמפוס בר אילן מערך של 12 אקווריונים שאליהם יובאו אלמוגים מהים התיכון וגם ממפרץ אילת למעקב. באקווריונים ידמו החוקרים את התנאים הצפויים לשרור בימים, על פי תרחישים שונים, עד שנת 2100.
"מערך כמו זה יהיה הראשון מסוגו בעולם", הדגיש פרופ' דובינסקי. הוא צירף לצוות שלו את ד"ר אורן לוי, גם הוא מבר אילן, המתמחה בשימוש בכלים חדשניים ביותר מתחום הביולוגיה המולקולארית בחקר האלמוגים וכן חוקרים מאוניברסיטת בולוניה, איטליה, המתמחים בקריסטלוגרפיה של שלדי אלמוגים.
את הצלילות לתוך לוע הר הגעש הכבוי מבצעים החוקרים באזור האיים הליפריים, סמוך לחוף סיציליה, לא הרחק מהר הגעש המפורסם סטרומבולי והאי היפהפה פאנאריאה, המכונה "אי הקיקלופים" וגם "אי המיליונרים". במקום צולמו כמה סרטי קולנוע, ביניהם "הדוור" עם מייקל רדפורד.
הר הגעש הכבוי שבעומק הים, חדל לפעול לפני אלפי שנים. העומק המרבי שאליו מגיעים הצוללנים הוא 30 מטר מפני הים, שם מצוי הלוע. למרות שההר כבוי טמפרטורת שכבות-מים שבקרבת הלוע, גבוהות מאד. "אלו מים ממש רותחים. אפשר לקבל כווייה אם מכניסים יד לאחת מפליטות הגזים שעדיין מבעבעים מהקרקעית", ציין דובינסקי.
בכל האיזור רואים יציאות (בעבוע) של בועות פחמן דו חמצני, "ממש כמו בג'קוזי",
על פי התוכנית, יבררו החוקרים אילו מינים עמידים לשינויים ואילו רגישים במיוחד. כמו כן ינסו לבדוק מהם דפוסי הפגיעה וטווחיהם החזויים לעשורים הקרובים. אילו אמצעי שימור והגנה יהיה צורך לפתח במיוחד עבורם כדי למנוע הכחדתם. זה יכלול גם בניית בנק גנים עבור המינים הרגישים.
ב-20 השנים האחרונות עלתה הטמפרטורה הממוצעת של מי הים התיכון ליד חופי ישראל וגם הרחק מכאן, בשתי מעלות לעומת העשורים הקודמים, עלייה משמעותית ביותר. כמו כן עלתה רמת החומציות של המים. שתי התופעות הללו נובעות ברובן מפליטות פחמן דו חמצני (CO2 ) לאטמוספרה עקב שריפת דלקים כמו נפט, פחם וגז בתעשייה ובתחבורה.
מאחר ששתי התופעות הן במגמת עלייה מתמשכת, יש לכך השלכות מטרידות מאד על כל היצורים הימיים בעלי שלד וקונכיות גיר. בכללם אלמוגים, חלזונות, צדפות, סרטנים וקיפודי ים. מלבד הפגיעה בתעיישת פירות הים, מדובר גם בהלומה קשה למערכות אקולוגיות חשובות ובחוליות משמעותיות בשרשרת המזון. במקרים רבים, בכלל זה מה שמתרחש בישראל, מדובר אף בפגיעה בחופים.
מסיבה זאת העניקה באחרונה מועצת המחקר של האיחוד האירופי מענק נדיב במיוחד - 3.3 מיליון אירו לצוות המדענים הישראלי. החוקרים יבדקו, בין השאר, גם את האפשרות שלצד השיבושים שיתרחשו במערכת האלמוגים ופירות הים, העלייה בטמפרטורת המים ובחומציות שלהם, דווקא תמריץ תהליכי פוטוסינתזה באצות, וכך תתבסס תעשייה חדשה שתייצר ביו-דלקים מאצות ומוצרים אחרים. "יתכן יהיה לראות בכך מעין פיצוי על הפגיעה הצפויה בתעשיית פירות-הים", אומר פרופ' דובינסקי.
בנוסף לאלמוגים בוני השוניות המוכרים לנו מחופי אילת וסיני, ייחקרו גם אלמוגים ים תיכוניים החיים בטמפרטורות נמוכות מאלו שבים האדום. האלמוגים הים תיכוניים היפהפיים בצבעיהם המרהיבים, אינם בונים שוניות. כמותם מצויים בשפע בחופי איטליה וגם בישראל. "יש אזורים בים התיכון שבהם מוצאים אלפים כמותם על כל מ"ר אחד".
כשחלה עלייה בחומציות (המתבטאת בירידה ב-pH) של המים וגם עולה הטמפרטורה שלהם, כמויות גדולות של פחמן דו חמצני מתמוססות היטב במי הימים והאוקיאנוסים וגורמות להחמצה שלהם. כתוצאה מכך לאלמוגים ולשאר פירות הים קשה לבצע את תהליך שקיעת הגיר (פחמת-סידן) הדרוש לבניית השלדים שלהם.
כמו כן נפגעת בניית "טבלאות הגידוד", סלעים דמויי אבן כורכר שנוצרו בידי חלזונות ימיים קבועי מקום בעלי שלד גירני. "טבלאות גידוד" כאלו תפגשו למשל בחוף הבונים. החוקרים יבדקו את קצב הגדילה של השלדים ה-גירניים הבונים את האלמוגים ואחרים, את צפיפות השלד, השפעת החומציות והתחממות המים גם על קצבי ה גדילה והרבייה של היצורים הימיים הללו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם