מסר מיידי
יוסי בר-מוחא, מנכ"ל אגודת העיתונאים, רואה את השחיקה במעמד העיתונאים ודוחה טענות על סירובו לצרף צעירים לאגודה. לקראת כנס העיתונות באילת, שייפתח היום, הוא אומר: "לא מעט ח"כים עבריינים מחכים לרגע שבו יהיה להם רוב לחקיקה להגבלת העיתונות, ואנחנו מספקים להם את כל הסיבות"
בר-מוחא, שבקרוב יסגור תשע שנים בתפקיד, מדבר בלהט על מקצוע העיתונות, שממנו צמח לתפקידו הנוכחי, ובאותה מידה הוא מאוכזב מהשחיקה שחלה במעמד העיתונאי. כתבים, מו"לים, עורכים, יחצ"נים - אף אחד לא יוצא נקי תחת ידו, והוא לא מסתיר את געגועיו לימים שבהם שימש עיתונאי חוקר.
את דרכו המקצועית החל במקומוני אזור הצפון של רשת שוקן, ומשם נסללה דרכו ככתב תחקירים בעיתון "הארץ", שבו כיהן במשך תשע שנים. "אני מאוד מתגעגע לימים של השטח, אבל זה תחום שוחק וקשה. קיבלתי לא פעם הצעות כספיות לשוחד בסכומי עתק. לא אחת ח"כים הציעו לי כסף מזומן או נסיעות לחו"ל. זה מוביל אותי לדבר על תופעה שלא מקובלת עליי", הוא מתלהט. "אני יודע שיש עיתונאים שמקבלים טובות הנאה מיחצנים, כמו נסיעות לחו"ל או מסאז'ים ביערות הכרמל. איך יכול להיות שעיתונאי ימתח ביקורת על גופים ועל אנשים שמקבלים שוחד, בעוד הוא עצמו מקבל טובות הנאה?".
לאור זאת, בחר בר-מוחא להקדיש בכנס העיתונות פאנל לשאלה "האם העיתונות יודעת לבקר את עצמה?". " אנחנו העיתונאים מרגישים שאנחנו שולטים, אבל אסור לנו להתעלם מביקורת עצמית", הוא אומר. "אנחנו מביאים על עצמנו כל חקיקה שבאה לפגוע בעבודתנו. לצערנו, יושבים לא מעט ח"כים עבריינים, שרק מחכים לרגע הזה שבו יהיה להם רוב לחקיקה להגבלת העיתונות, ואנחנו מספקים להם את כל הסיבות".
" אנחנו מוקפים בשנאה עצמית, ויש לנו חלק נכבד ביצירת השנאה מצד כל הגורמים וכלפי כל הגורמים. פתאום כל עיתונאי מגיע עם אג'נדה, ולכל עיתון יש אג'נדה פוליטית. מה פתאום? אם אתה לא פובליציסט אל תפרסם את האג'נדה שלך בכתבה. מישהו יודע מה הדעות הפוליטיות שלי?".
כמי שצמח בעיתון "הארץ", בר-מוחא לא מהסס להשמיע דעה מוצקה על פרשת ענת קם, אחת הפרשיות שהסעירו את עולם התקשורת בשנה האחרונה. "מדובר בפרשה שפגעה בתדמית העיתונאי, וממנה אנחנו למדים דבר אחד: לא שמרו כאן על המקור. עצם הסיפור ב'הארץ' כפי שפורסם, גרם לחשיפתו. אין ספק שהעיתון שגה כאן".
לצד זאת, בר-מוחא מביע אכזבה מתנאי העבודה בשוק העיתונות כיום. "אין ספק שעיתונאי עובד היום פי שניים ממה שעבד בעבר בגלל האינטרנט. עליו להיות זמין און-ליין ולהשיג את המתחרים ברשת", הוא אומר. "הצורך לפרסם ידיעה במהירות מקשה על עבודת עומק ועל תחקיר רציני, ולפעמים אפילו לא מספיקים לבקש תגובות. אין ספק שהדבר העיקרי שפוגם בעבודת העיתונאי הוא תנאי שכרו. הוא עובד היום קשה יותר ומרוויח פחות. תמיד יהיו צעירים שרק רוצים דריסת רגל בתחום ויסכימו לעבוד תמורת 5,000 שקל . הם יעשו הכל כדי לרצות את המו"ל ואת העורך, גם במחיר של איכות הכתבה".
איך אגודת העיתונאים פועלת לטובת העיתונאי?
"אנחנו מפנים כל עיתונאי שפונה אלינו לקבלת ייעוץ משפטי. לא רק חברים באגודה, אלא כל עיתונאי שיפנה אלינו. קשה מאוד לסייע לעיתונאים שנמצאים בחוזה אישי - שיצר מצב שבו העיתונאי חושש למקום עבודתו. זו חרפת העיתונות כיום. זה לא שהחוזים הקיבוציים בריאים, שכן הם עלולים להביא לסגירת העיתון, אבל המינימום זה להכיר בוועד ולשפר את תנאי השכר. אנחנו מחפשים את כל האפשרויות לנסות לשפר לפחות את תנאי הפרישה של העיתונאים. אנחנו עוזרים להרבה מאוד מהם, ועדיין לא כמו שהיינו רוצים. אין לנו מספיק משאבים".
לפני שנים ספורות הקימו כמה עיתונאים צעירים החברים באגודה את החטיבה הצעירה של אגודת העיתונאים, שקיימה מפגש ראשון ב-2008. " נוצר מצב שבו חלק גדול מהעיתונאים החדשים במקצוע עבדו תחת הסכמי פרילאנס ונאלצו לעבוד ללא תנאים סוציאליים, ולכן המטרה הייתה לטפל בבעיה הזו, ולהחיות את אגודת העיתונאים", אומר אחד מהמקימים.
אלא שלדבריו, הפעילות של החטיבה נקטעה
בר-מוחא מתלהט עוד יותר למשמע הטענות, לפיהן הוא מתנגד לכניסת עיתונאים צעירים וחדשים לאגודה. "מישהו מנע מצעירים להגיש בקשה ולהיכנס לאגודה? אני קורא כאן לכל העיתונאים הצעירים להצטרף, אלא שהם לא מגישים בקשות כדי לא לשלם דמי חבר. יש אפילו עיתונאיות צעירות שחברות בהנהלה, ולא מגיעות אפילו לישיבה אחת".
נשמעות טענות כי מעבר לכנסים ולמתן ייעוץ משפטי, האגודה לא פועלת יותר מדי.
"הייתה הפוגה בזמן השיפוץ של בית העיתונאים, אבל עכשיו יהיו כאן השתלמויות וכנסים. אותם צעירים שמטיפים לנו לא יכולים להטיף, כי הם עצמם יודעים רק לבקר. מה הצעירים עושים? חוץ מרעש הם לא עושים כלום".
מה דעתך על אופי הפעולה של אגודת העיתונאים ברשות השידור, ועל כוונת ההנהלה להציב שעוני נוכחות?
"אם לא תהיה רפורמה ברשות השידור, לא תהיה לה תקומה. במובן הזה העיתונאים שם עשו בשכל שלקחו על עצמם את החתימה על הרפורמה. עם זאת, שעון נוכחות לעיתונאי זה דבר חמור. לא ייתכן שעיתונאי, שהוא איש שטח וחלק גדול מעבודתו נעשה מהבית, ייאלץ להחתים כרטיס".
גם בטלוויזיה החינוכית נאלצים העיתונאים הוותיקים להתמודד עם גזרות שונות, שהאחרונה היא הנחיית משרד האוצר לצאת במכרז על כלל מנחי התוכנית "ערב חדש" ו"תיק תקשורת". ההוראה מגיעה בעקבות מכרז שהוטל על המנחה דן מרגלית לאחר סיום ההתקשרות עמו במסגרת התוכנית "ערב חדש", שעורר את זעמו של העיתונאי ואף הגיע לבית המשפט.
מועצת העיתונות קיימה דיון בנושא לפני כשבועיים, במסגרתו קראה לבטל את כל המכרזים לבחירת מנחים בגופי שידור ציבוריים. "לא ייתכן שעיתונאי יעמוד למכרז ", אומר בר-מוחא. "הכל התחיל מנקמה של פקידי האוצר נגד דן מרגלית על כך שהגן על ירון זליכה (לשעבר החשב הכללי במשרד האוצר - ח"י). מרגלית לא אמר את זה, אבל אני אומר את זה. העיתונאים היו צריכים להתקומם, לשתק את העבודה ולהגן על קולגה".
אבל עם כל הכבוד לכנס העיתונות, נדמה כי הנושא שהכי מרגש את בר-מוחא בתקופה זו הוא השיפוץ שעבר בית העיתונאים (בית סוקולוב), שרוב ההשקעה בו- 1.5 מיליון שקל - הגיעה מתרומה של העיתונאי הוותיק דב יודקובסקי, על שמו גם ייקרא המרכז. סיבוב במקום מגלה אולמות אירועים ממוחשבים, מסכי LCD, מקרן ומרצפות שיש.
במרכז בית סוקולוב הוקם גם "מועדון עיתונאים", הכולל ספות ומסכי טלוויזיה, אליו בר-מוחא מקווה שיגיעו כתבים לקיום פגישות. "עיתונאים יוכלו לראות פה חדשות, אבל אני אומר לך, גם מונדיאל יראו כאן".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם