האמן והנרייטה: האיש שרצה להיות אייטם

הנרייטה כיבתה את הסיגריה שלה והביטה בזמר המזוקן ועגום המבט. היא ידעה טוב מאוד שאין בכל הכתבות והראיונות האלה שמץ של אמת, רק זיכרון קצר של התקשורת והקוראים המשתוקקים לצהוב סוחף

יהונתן גפן | 20/11/2010 8:17 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
"לאנשים לא מספיק כאב, הם גם רוצים שהכאב יהיה מעניין(פיליפ רות)

כשאנשים שמעו על מותו ללא עת של הזמר הוותיק (השחקן/ הליצן/ החקיין) דן בן-ענן הם היו עצובים, אבל רכשו בהמוניהם את "המיטב - אוסף שיריו של בן-ענן מכל התקופות", אולי רק בגלל שהוא היה האמן הראשון שייחצן את עצמו לדעת. בכל התקופות.

בן-ענן, שהיה אמן מאוד מבוקש מאוד מזמן, ידע שהוא שוב צריך לעשות משהו כדי לקדם את האלבום החדש שלו, אבל מה כבר יעשה שעוד לא עשה? "אולי אני אופיע באריאל?" הציע בן-ענן, עדיין עם זקן אחרי ראיון החזרה בתשובה האחרון ("יתד נאמן", עם תמונת שער במאחז פחזנית).

"אף אחד לא רוצה לראות אותך שם", אמר לו הסוכן שלו, אדם ישר, "ואל תשכח שאתה היית האמן היחידי שחתם על שתי עצומות בעד ונגד ההופעות בשטחים".

"אז מה אני צריך לעשות לדעתך?".

" לצאת לפנסיה", הציע הסוכן.

"אבל אני רק בן 48!"

"אז אולי עוד תספיק למצוא לך איזו עבודה אמיתית", אמר הסוכן, אדם ישר.

בן-ענן לא ויתר. הוא ידע שהמארז הכבד של האוסף שלו הוא אבן שאין לה הופכין ואולי באמת חבל שכבר אין תקליטים שאפשר להפוך אותם, אבל בטח הנרייטה, היחצנית הוותיקה שלו, כבר תמצא משהו.

"אתה כבר נחשפת מכל הכיוונים", אמרה הנרייטה, "כולל תמונת עירום" ("בלייזר", חג האהבה) ואפילו תמונת רנטגן מחמיאה שלך אחרי ניתוח הגב המינורי שכאילו עברת ("מכביתון", ביטאון קופת חולים). הנה , תראה, הכל כאן", היא הניחה על השולחן כמות רצינית של אוגדנים שהחזיקו כתבות, מגזינים וקלטות של תוכניות טלוויזיה מכל הזמנים, בין השאר: "וידוי של בן-ענן: הייתי יתום ואבי הכה אותי" ("פילון"); "השתמטתי מהצבא: סיפורו של פציפיסט" ("מעריב" ראש השנה) ; "הלם קרב, זיכרונות כואבים של זמר ולוחם" ("ידיעות", יום כיפור) ; "הבריחה לסמים ולאלכוהול - יצאתי בזול" ("גלריה", " הארץ"); "הגמילה של בן-ענן, הסיפור המלא" (חדשות ערוץ 2); "רן החרמן: אני מכור למין" (פנאי פלוס); " היציאה מהארון: רבים משירי האהבה שלי נכתבו דווקא לגברים" ("רייטינג"); "אשתי הלסבית" ("הזמן הוורוד"); "מסע שורשים לאושוויץ הוליד תקליט חדש" (ערוץ ביוגרפיה, ערב יום השואה); "שירים ביידיש - בן-ענן חוזר למקורות" ("דער איד").
 "הזמר בפריז: אני חי בארץ כובשת ומבישה" ("פארי מאץ'"); "ניצחתי! בן-ענן על מלחמתו העיקשת בסרטן" (חמש עם רפי רשף); והאחרון , כמובן, עם טלית וזקן: "דיכאון קליני: קצתי בחיי, בן-ענן משיק את הוצאת הקופסה לקראת חג החנוכה - מיטב השירים עם שתי רצועות פיוטים של המהר"ל") "יום בחיי ענן,? ערוץ הבידור (. הנרייטה כיבתה את הסיגריה שלה והביטה בזמר המזוקן ועגום המבט.

היא ידעה טוב מאוד שאין בכל הכתבות והראיונות האלה שמץ של אמת, רק זיכרון קצר של התקשורת והקוראים המשתוקקים לצהוב סוחף. יתום שאבא שלו הרביץ לו? אם הוא היה יתום, איזה אבא הכה אותו? לא רק שלא השתמט מהצבא, הוא שירת כשדרן טרחן בגלי צה"ל, שזה אולי הכי קרוב להשתמטות; אף פעם הוא לא ידע לשתות והיה מקיא רק מהריח של כל אלכוהול, כולל אפטרשייב; הקשר היחידי שלו לסמים זה צינגלה אחת שאורי זוהר כיבה עליו כשהוא היה ילד; מעולם הוא לא היה רודף נשים, והוא חי כבר יותר מ-20 שנה עם אותה אישה, שאכן נראית רדופה, אבל לא רק שהיא לא לסבית, היא גם הריצה רומנים (גם הם מתוקשרים היטב במדורי הרכילות) עם לא מעט זמרים וליצנים צעירים ממנו; הוא לא היה הומו, למרות שיצא פה ושם הומופוב ("זה נגד היהדות שגבר יהיה עם גבר אחר", תוכנית הבוקר עם דן שילון); לא רק שמצד אביו הוא תימני ואין לו כל קרוב משפחה שנספה בשואה, אמא שלו היא גרמנייה שאביה שירת בנערי היטלר ("סלחתי אבל לא שכחתי" - "דר שטירמר"). לא היה לו שום סרטן, אבל לך תמכור זמר כושל עם גריפה עונתית.

בקיצור, הנרייטה לא מכירה שום אישיות אחרת בארץ, כולל השטחים, שנמאס בצורה גורפת כל כך ולא יעורר יותר שום סקרנות ציבורית שתיטיב עם הסחורה המיושנת שהוא רוצה למכור.
"אל תיקח את זה אישית, עננוש", ניחמה אותו היחצנית, "אבל נמאסת".

"בטוח שיש עוד משהו", התעקש בןענן, "מה דעתך שאני אצא עם איזה משט מטורקיה לעזה?".

"מי ייקח אותך אחרי שקיללת את המרמרה ב'עושים צהריים עם יעל דן'?".

"שופט אורח ב'רוקדים עם שפים'?".

" אני מצטערת", נאנחה הנרייטה, ואז פתאום נצץ בעיניה זיק של נחמה: "יש עוד דבר אחד שאתה יכול לעשות, עננוש, ואז, תאמין לי, המארז שלך יהיה שי לחג כבר בנר ראשון של חנוכה!".

"מה?". 

"מה שהבטחת בערוץ

הבידור בחשיפה האחרונה שלך".

"תזכירי לי, מאמי".

"שאתה בדיכאון ואתה שוקל לשים קץ לחיים שלך? אני חושבת שהקהל שאזל ממש יאהב את זה".

"את צוחקת?", אמר בן-ענן בעצב, "תגידי לי שאת צוחקת עליי".

"לא", אמרה הנרייטה מעבר לערימת הקלטות והמגזינים הקורסת, "תעשה את זה. תלמד משהו ממייקל ג'קסון".

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

יהונתן גפן

צילום: .

משורר, סופר, מופיע עם החומר שלו, בעל טור. פרסם למעלה מ-30 ספרי פרוזה ושירה ושירים למבוגרים וילדים: "שיני חלב", "אישה יקרה" "חומר טוב", "רומן אמריקאי, "הכבש השישה עשר", "אלרגיה" ועוד. ממחזותיו "נומה עמק", "קפריסין", "ג'וני הלך". תקליטורים: "הכבש השישה עשר", "שירה בלי ציבור" "יהונתן גפן אומר שירי אהבה", ועוד. שימש כשנתיים כתב מעריב בלונדון וכארבע שנים כתב העיתון בניו יורק ובוסטון

לכל הטורים של יהונתן גפן

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_news/nrg_opinions/ -->