דביר בנדק אמור היה לדעת שהוא מסתכן
בדיוק כמו בשבקין שייבדק מעתה בזכוכית מגדלת, גם בנדק צריך להבין שחברות אוהבות את הפרזנטור שלהן מחוץ למחלוקות ושערוריות
בשבקין שים לב: מהיום אתה הולך להיבחן בזכוכית מגדלת בנוגע לנורמות ההתנהגות שלך. חסר לך אם חלילה תיתפס מעתיק במבחן, נוהג בשכרות או מספר בדיחה לא מוצלחת. הבנק עלול להדיח אותך מהרגע לרגע. שאל את שחקן הכדורגל איציק זוהר כיצד הבנק גנז קמפיין פרסומי איתו בעקבות פרסומים על הסתבכות עם מס הכנסה.
סיפור בשבקין קשור, אמנם בעקיפין, לסערה השבוע בעקבות דברים שנאמרו על ידי השחקן דביר בנדק נגד שרת התרבות בפרשת החרמת היכל התרבות באריאל. בנדק מ"להעביר את דביר" הוא הפרזנטור של בנק המזרחי טפחות. בשנתיים שהוא מככב בקמפיין המציא אותו מחדש הבנק.
הקמפיין המוצלח נתן רוח גבית לקריירה של בנדק והוא הפך לשחקן עסוק, פופולרי ולדמות מוכרת בציבור. אלא שהשחקן לא הפנים את שדרוג מעמדו בציבור, ובהתנהגותו הוא נותר אותו דביר בנדק מצוותא. הוא לא הבין שהתבטאות בנושא שנוי במחלוקת עלולה להשפיע על בנק המזרחי טפחות שהוא מייצג.
נכון שבנדק ובנק המזרחי אינם בדיוק אותו הגוף. באותה מידה נכון שדביר מנהל עדיין חשבון בבנק לאומי למרות הקמפיין "להעביר את דביר". אכן מותר לו להביע את עמדותיו, אבל לא בצורה פומבית שעלולה לפגוע במטה לחמו אלא בשיחות ליל שישי עם חברים.
בנדק אינו לבד. כל פרזנטור באשר הוא צריך להפנים את הכללים. לאחר מספר חודשים של פרסום הוא כבר מזוהה עם הגוף שהוא מייצג, כך שהוא בעצם אינו אדון להתבטאויותיו. כל פליטת פה, מחדל או התנהגות שטותית תפגע בבנק, בחברת הביטוח או ביבואנית הרכב שהוא מפרסם. תארו לכם מה היה קורה לו עידו רוזנבלום, הפרזנטור של "רנו", היה חלילה נתפס נוהג בשכרות. דמיינו את אבי קושניר, הפרזנטור של AIG, נתפס ללא רישיון נהיגה. אבל לא צריך ללכת
בנדק לא המציא את פליטת הפה. עוד לפניו שילמו שחקנים את מחיר ההתבטאות המיותרת. העסקת השחקנית תיקי דיין בפרסומת ל"ויטה" הופסקה לאחר שאמרה את דעתה על טיבם של בוחרי הליכוד.
זאת הסיבה שגופים עסקיים לא לוקחים סיכון ומעסיקים פרזנטורים פופולריים שאינם נחשבים לעושי צרות מקצועיים. מודי בראון, יאיר לפיד, אורנה בנאי או ישראל קטורזה מתאימים להם בהחלט.
"ויסוצקי" או "שטראוס" היו שמחים ללהק את אריק איינשטיין לפרסומת לתה או לקפה. בנדק הבין במהירות את הנזק שגרם וביצע מקצה שיפורים, וסיפק לבנק את החבל שהוריד אותו מהעץ. הבנק נתן לו הזדמנות נוספת, וטוב שכך. אנשי השיווק של הבנק יודעים שהוא מספק את הסחורה, אבל הזדמנות נוספת כבר לא תהיה. ב