מכירת סוף עונה בכנרת
התוכנית להקים מלון על הכנרת שוב על סדר היום. קבלנים, מתברר, לא מוותרים כל כך מהר על אפשרויות. פעילי מגמה ירוקה שוב נאבקים
במשך שנתיים שימשתי כרכז כנרת של ארגון מגמה ירוקה. יחד עם קומץ סטודנטים מתנדבים ממכללת כנרת קמנו בכל בוקר למאבק אין סופי בבעלי הון ושררה שניסו להשתלט על האגם הקטן. נלחמנו נגד גדרות בלתי חוקיות שסגרו על חופי הכנרת ומנעו מהאזרחים גישה חופשית למשאב הלאומי. נלחמנו בניצול הבזבזני והלא מתוכנן של המים היקרים, ובעיקר נגד תכניות נדל"ן דרקוניות שתכננו להשתלט על שטחים מהכנרת על מנת לבנות עליהם בתי מלון. זאת, במקום לחזק את מרכז העיר טבריה ואת בתי המלון וההארחה שכבר קיימים מסביב. בכל אלה נלחמנו וניצחנו.
בתמיכת המשרד להגנת הסביבה הקמנו את משמר הכנרת, ארגון אזרחי וולונטרי שנועד לשמור על החופים. עשרות גדרות לא חוקיות הורדו בעקבות המאבקים הציבוריים להם היו שותפים גם (ובעיקר) תושבי האיזור לצד פעילי מגמה ירוקה. ועדות ממלכתיות הוקמו לבחינת משק המים של המדינה, חוק חופים הוחל על הכנרת, איגוד ערים הוקם במיוחד, במטרה לשמור על האגם הקטן שלנו, וגם תכנית זדונית אחת לייבש קטע מהחוף הצפוני של טבריה במטרה לבנות עליו בית מלון נבלמה בעקבות הלחץ הציבורי שהפעלנו (פעילי מגמה ירוקה ותושבים) על ראש העיר וחבר מרעיו.
פעילי מגמה ירוקה. שוב מפגינים בכנרת, שבוע שעבר
צילום: עדנה פרידמן, מגמה ירוקה
הזמנים חלפו להם, חבריי לספסל הלימודים ואנוכי סיימנו את לימודינו, עזבנו את הכנרת בחושבנו שהיא שמורה ובטוחה בידיהן של הרשויות והמשכנו בחיינו. אבל קבלנים, מתברר, לא מוותרים. וברגע שהמאבק אותו הובלנו ירד מהכותרות, הזדרזו וחזרו למלאכה. הכנרת היא משאב לאומי, היא לא שייכת לזיסר, ואפילו לא לעובד, היא שייכת לכולנו. אבל כשאנחנו יושבים בשקט, אנחנו בעצם מאפשרים להם לקחת לנו את המשאב הזה ולעשות בו כרצונם.
אומרים לי שהטבריינים לא יעשו כלום, כי הם אנשים קשי יום ואין להם פנאי למותרות שכאלה, ובכלל, זה ראש העיר שלהם שמקדם את זה, אז למה שיצאו נגדו. שטויות. בפעילויות שערכנו
השתתפו יותר טבריינים ואנשי העמק מסטודנטים. בשביל תושבי טבריה והיישובים מסביב, הכנרת היא כור מחצבתם, היא ביתם, הם יכולים להלחם כדי לשמור עליה (ראיתי אותם עושים זאת), ובכלל, מה זה משנה אם אתה טברייני או ירושלמי, סטודנט, דייג או חקלאי, הכנרת היא של כולנו. ואם אנחנו לא נתעורר להגן עליה, בקרוב לא יישאר לנו על מה להגן.
על אף כל אלה, לצערי, עוד לא ראיתי אף חבר כנסת קם ומוחה על הרס הכנרת, על גזילת החוף ועל רמיסת זכויותינו כאזרחי המדינה. עוד לא טעמתי את טעמה המתוק של דמוקרטיה מהותית. ואולי, לא היו הדברים מעולם. אוי כנרת שלי. ההיית, או חלמתי חלום?
הכותב: יניב שטיימץ, כיום רכז אזור ירושלים במגמה ירוקה , בעבר רכז מכללת כנרת במגמה ירוקה ומוביל המאבק לפתיחת חופי הכנרת לציבור.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם